הכתובת כבר על הקיר

יסלחו לנו כל אותם חובבי ספורט, שמתעניינים ביכולתו של הגוף האנושי להתגבר על הקשיים ולהשיג תוצאות מדהימות ממסלול המרוצים. הקטע הבא כנראה לא נכתב למענכם, ואת בחינת הספורטאים שהצליחו למרות כל הסיכויים לא תמצאו פה. היום, כל ילד יודע שספורט הוא לא עסק טהור, הוא לא עומד על הספורט לבדו. סכסוכים, שמועות, דיבורים, פיטורים, כספים ואוהדים זועמים, אלו הדברים שמחזיקים את ענפי הספורט, אפילו הקיקיוניים ביותר בתודעה של רבים מכם. ללא מקרים דומים לא נוכל לעבור את השנה הבאה. הרי לכולנו ברור שמה שיעניין אותנו הם הפיצוצים הבאים, הכסאח, המלחמה התקשורתית, מה שאנחנו מכנים כ"סאגות של 2008". שטויות, אתם אומרים? תראו מה עשה לכולנו אחד כמו רוני מאנה, ותגלו שזה יותר חזק מכם.

לא צריך להיות גאון כדי לדמיין את הסכסוך, בטח לא כשבקשר לכל מה שקורה בוולפסון המציאות מנצחת את הדמיון בנוק אאוט כמעט בכל יום מחדש. בסביבות חודש מרץ, אז תצליח הקבוצה האדומה להשתקם ולצאת מהסבך של תחתית הליגה, יתארח המאמן באולפן טלוויזיה וידבר על הצלחותיו היחסיות. לצערו של גוטמן, האירוע יתרחש בסמוך להדחתה של הפועל תל אביב מגביע המדינה על ידי הכח עמידר רמת גן, כבר בשלב שמינית הגמר. עם גוטמן יישב באולפן גם מי שהפך להיות פרשן הפועל תל אביב, עמוס לוזון. גוטמן ידבר על ההצלחה היחסית בקבוצה, על האווירה המופלאה שהצליח ליצור סביבה ועל מי שמוביל את טבלת מלך השערים של ליגת העל, פאביו ג'וניור. כשיקשו עליו ידידי המחלקה עמנואל רוזן, לוזון, שביט אלימלך ושלמה שרף, ויזכירו את הכישלון בגביע, יפנה גוטמן ליו"ר מכבי פתח ויזעק: "נכון שכל מה שהם רצו זה להישאר בליגה? נכון? נכון?"

לוזון המבוהל מהנהן בחיוב, המנחה הממושקף מודה למשתתפים בדיון המרתק ועובר לנושא הבא. הנוכחים באולפן לא יודעים כי באותם רגעים ממש נערכת שיחת טלפון משולשת, הראל- בן עמי – הרשקוביץ', בה נסגרים תנאי שחרורו של המאמן. השלושה מסיימים את השיחה באזכור המטלה החשובה בבוקר המחרת: הדלפת גובה סכום הפיצוי אותו יקבל המאמן. ואכן, במהלך אכילת חביתת הבוקר, מקבל גוטמן הודעת SMS למכשיר הסלולארי: "חשבת שזה ייגמר אחרת? לך, לך, הביתה". המאמן שהציל את הפועל תל אביב מירידת ליגה ומקריסה מגיע באותו אחר הצהריים לאסוף את קלטות הסקאוט מקרואטיה ומסכם: "היה לי טוב בהפועל תל אביב. אפשר לפטר, אבל למה ככה?"

הראשון נחשב לאורים ותומים בכל מה שקשור לאתיקה עיתונאית ונושא עימו ידע נרחב בכל הקשור לכדורגל אירופאי, ישראלי ובתחומי ספורט שונים. השני עדיין לא פוענח לחלוטין, אבל זוכה לשבחים בעיקר על רקע מדיניותו הסגפנית ונטייתו "לשמור" על כספיו של הבוס, ארקדי גאידמק. בשידורי ליגת העל של 2007 ובהזדמנויות נוספות על המרקע, מרבה שרף, בזכות עיקרון הגילוי הנאות, לשבח את אופן ניהולה של אלופת המדינה, אך כל זה עומד להשתנות כבר באמצע העונה הקרובה. כמו אצל האדומים, גם בבית"ר מביעים אכזבה מחוסר ההצלחה בגביע המדינה. הצהובים שחורים מפסידים בגמר למכבי פתח תקווה, ועם הבינוניות בליגה והאליפות "המשעממת" כדבריהם, ההערכה למאמן יצחק שום בקרב אנשי בית וגן הולכת ופוחתת: "אנחנו מרגישים כאילו הוא נרדם באימונים", מספרים שחקנים עלומי שם, "אנחנו לא רואים את בית"ר מצליחה בעונה הבאה בליגת האלופות".

מאמן הנבחרת הלאומית לשעבר קורא, מביתו בגן חיים, משוחח על כך עם חברו הטוב בבית קפה בצהריים, ובערב מגיע לאולפן על סף רתיחה. "תרשה לי", הוא קוטע את הפרשן המנומס שלצידו ופותח בניגוח הנהלת בית"ר ירושלים ובמיוחד העומד בראשה, ארזי, שלפי השמועות עומד מאחורי מסע הצלב כנגד שום. אתרי האינטרנט מדווחים כי כבוד היושב ראש מעוניין לחסוך בעלויות לשנה הבאה. עוד מפרסמים כי המועמדים לאמן את הקבוצה בעונה הבאה הם ניסים בכר וגיא עזורי. ארזי נשמע אומר למקורביו: "עם קבוצה כמו שיש לנו, אפשר לקחת אליפות בטלפון. מי צריך אותו?".

"איך זה יכול להיות? מה הם עשו בכדורגל?", מתפוצץ מזעם האיש והקיסם בראיון מיוחד בחדשות ערוץ 10, "הוא המאמן הכי טוב בארץ, הוא אפילו היה בצ'מפיון ליג". ראשי בית"ר מקפידים לא להגיב לטרוניותיו של המאמן לשעבר, עד שלא נותרת ברירה. הנהלת בית"ר משחררת הודעה לעיתונות: שום לא ימשיך בעונה הבאה. כעבור שבוע, מתראיין אלי ארזי לכל כלי התקשורת ואומר: "רצינו את שום, אבל נמאס לנו כבר משלמה שרף".

אחרי ההגרלה, כל העיניים התמקדו בבית ג', שם נזכה לראות ביורו הקרוב את הולנד, צרפת, איטליה ורומניה. רק מעטים וחרדים, כמו כמה מאנשי וואלה! ספורט, הציצו בחשש לכיוון הבית השני, שיפגיש את אוסטריה, גרמניה, פולין וקרואטיה. "הבית האנטישמי" החלו לקרוא לו, "בית המוות האמיתי". את הסיבות אין טעם להסביר ואין צורך בהומור מקאברי ברמה גבוהה כדי להבין. הכול החל במשחק בין גרמניה לפולין. מיציעי הגרמנים נשמעה הזעקה: "מוות ליהודים", הפולנים ענו: "וגם לשאר המיעוטים". במשחק השני חזיז נזרק לכיוון הספסל הקרואטי מכיוון היציע האוסטרי, ופוצע אנושות את עוזר המאמן רוברט פרוסינצ'קי. ברחובות האוהדים הפולנים והאוהדים הקרואטים טובחים אחד בשני, ופיפ"א מחליטה להפסיק את האירוע החגיגי למספר ימים.

מנג'ר צ'לסי ימשיך לנצח את הקטנות ממנו ולהפסיד לגדולות בפרמיירליג, בדרך הבטוחה לאליפות היסטורית. בדיוק כשיחשוב ששום דבר לא יכול להיות טוב יותר, הוא יקבל טלפון מהארץ. "קראת?", ישאלו מהקו השני. אברהם גרנט, המאמן הישראלי הראשון בליגה הטובה בעולם, ירוץ למחשב ויפתח את אתרי האינטרנט הישראלים המועדפים עליו. "אברהם רוצה להרוס את טל", תהיה הכותרת בראש העמוד. הדובר: עמנואל בן חיים. "גם כשחצי סגל נפצע לו הוא העדיף את הגויים האלה על פני הבלם הכי טוב שיש לו. הוא לא רצה שיזכרו מהאליפות הזו מישהו אחר מישראל, רק אותו. זה לא יעזור לו".

גרנט ההמום לא ראה את זה קורה. הקשר בינו לבין הבלם השתפר בתקופה האחרונה. המאמן אפילו הורה להעניק לבן חיים את סרט הקפטן של קבוצת המילואים של המועדון. "מי היה מאמין?", הרהר גרנט מול מחשבו, כשמונחים כמו "אויב מבית" ו- "ארץ אוכלת יושביה" עולים בראשו. מהר מאוד מבין המאמן הישראלי כי הכל עומד להתפוצץ. העיתונים האנגליים מנציחים את הסיפור בכותרות הראשיות ומלחמת הישראלים הופכת לשיחת הברזיות במשרדים במערב לונדון.