בייבי בלוז

מי ששם 1000 דולר בפתיחת העונה על סקוט סקיילס כמאמן המפוטר הראשון הפך לפני יומיים לאיש עשיר. סקיילס הוא מהאחרונים שניתן היה לדמיין הסתבכות שלו, כשהבולס היו פייבוריטים לקחת את המזרח בלא מעט תחזיות. היכולת שלו בפלייאוף זכתה לביקורת, אבל עבור העונה הרגילה נדמה היה שהוא מצא נוסחה מנצחת. הבייבי-בולס שלו, שבשנה שעברה השיגו 49 נצחונות והגיעו לסיבוב השני בפלייאוף אחרי דילוג קליל מעל האלופה ממיאמי, רק התבגרו ולא היתה סיבה לחשוב שלא ישתפרו, בטח לא שיתרסקו.

לסקיילס יש מניות רבות בקבוצה המצליחה ביותר של הבולס מאז עידן ג'ורדן. כאשר הוא הגיע לקבוצה במקום ביל קרטרייט, 16 משחקים לתוך עונת 2003/04, לבולס כבר היתה שכונה משלהם בעיירה רוק בוטום (ובעברית - הם היו ממש גרועים מלא זמן). העונה הראשונה הגרועה ותשעה הפסדים רצופים בפתיחת העונה השנייה שלו המשיכו את המומנטום השלילי, אבל מאז הבולס ניצחו 137 מתוך 237 משחקי עונה רגילה כדי להגיע שלוש פעמים ברציפות לפלייאוף. סקיילס עשה בשנים האלה את אחד הדברים הקשים ביותר למאמן בליגה - הוא חיבר חבורת צעירים מוכשרים ונטולי כוכב אמיתי לקבוצה מנצחת. שיקגו שיחקה במלוא האינטנסיביות בכל רגע נתון ואמללה את היריבות שלה.

סקיילס לא היה האחראי היחיד להצלחה - הג'נרל מנג'ר ג'ון פקסון היה בשיאו בשנים האלה כאשר בחר שחקנים שהוכיחו את עצמם בקולג'ים המובילים, הבריק עם הבאתו של אנדראס נוצ'יוני ודאג להיפטר מכל מטעני העבר- בעיקר ג'מאל קרופורד ואדי קרי (מזל שיש את הניקס). ובאותה מידה, סקיילס הוא לא האחראי היחיד לכשלון השנה. בשנה וחצי האחרונות פקסון ויתר על טייסון צ'אנדלר בשביל בן וואלאס המתדרדר במהירות, העדיף את טיירוס תומאס על למרקוס אולרידג' בדראפט של 2006 וויתר על האפשרות לפרק חלק מהחבילה, העמוסה יותר מדי גם ככה, בשביל להביא שחקן פנים רציני שהיה נחוץ כל כך. בקיץ פקסון הסתבך עם הארכות חוזה ללואל דנג ובן גורדון, ובלגן את העניינים לחלוטין כשנכנס למלכודת דיבורי הטרייד על קובי בדיוק בפתיחת העונה, מה שיצר מצב בו כמעט כל שחקן בבולס לא ידע איפה הוא יהיה מחר.

אז למה בכל זאת הפיטורים של סקיילס מוצדקים? מסיבה אחת - אם שחקן מגיע לעונה בכושר ממש גרוע ולא יוצא מזה צריך לבדוק מה עובר עליו, אם ארבעה-חמישה שחקנים מגיעים לעונה בכושר גרוע ולא יוצאים מזה צריך לבדוק מה קורה עם המאמן. את פתיחת העונה ניתן לייחס לפרשת קובי, אחריה הגיע שיפור כלשהו, אבל השבוע האחרון, עם שלוש התבטלויות נגד הלייקרס, בוסטון ויוסטון, הוכיח סופית שהשנה לא יהיה שום קאמבק קסום, אלא שמשהו מהותי לא עובד השנה בשיקגו.

במהלך העונה כבר צצו שמועות על בעיות של שחקנים עם סקיילס, על כך שנמאס להם מהשיטות שלו. בעיקר דובר על ביג בן שלא מסתדר עם המאמן מאז שהגיע, וטיירוס תומאס שנשלח לקצה הרוטציה וראה את כל ארבעת שחקני הפנים האחרים משחקים יותר ממנו למרות הפוטנציאל העצום שלו. לכשעצמן בעיות עם שחקנים הן לא דבר נורא כל כך, והגיוני שיהיו סדקים אחרי ארבע שנים ביחד, אבל הבעיה היא ששיקגו של סקיילס היתה קבוצה שאת הנצחונות שלה היא השיגה דרך תחושת הקבוצתיות.

כאשר יש סדקים השחקנים לא יעלו וייתנו את ה-110% הרגילים של אינטנסיביות וריכוז שהגדירו את הבולס בשנים האחרונות. בשורה התחתונה, סקיילס לא הצליח לחבר השנה אוסף שחקנים עם אופי נהדר. קבוצה שהמנהיג שלה הוא דנג ובסגל שלה נמצאים נוצ'יוני וג'ואקים נואה צריכה להיות קבוצה שחדר ההלבשה שלה הוא המוצלח בליגה, שהאווירה בו לבדה דואגת לרוב הנצחונות. סקיילס היה זה שחיבל באווירה הזאת.

מה עכשיו? קודם כל, פקסון צריך להבין מה יש לו ביד. יש לו סגל רחב מאוד של שחקנים ראויים ודומים מדי אחד לשני בלי אף פרנצ'ייז פלייר אמיתי או אף כשרון התקפי ייחודי באמת, ופקסון צריך להסתכל עליהם כחומר לטרייד. אם הוא חושב שהחלפת מאמן תפתור את הבעיות של הבולס הוא משלה את עצמו. טרייד כל כך מתבקש כרגע בשיקגו, גם כי הם חייבים סקורר אמיתי, שחקן שמייצר נקודות בעצמו, וגם כי אין עוד קבוצה בליגה שיכולה להיפרד מ-4-5 שחקנים טובים ולהישאר כמעט באותה רמה עוד לפני שמדברים על השחקנים שיבואו במקומם.

הרעיון להעביר את הקבוצה לעוזרי המאמן בינתיים גרוע במיוחד. שיקגו היא קבוצה של מוטיבציה ואת החלפת המאמן פקסון צריך למנף ולהביא מאמן שיחדיר בשחקנים רוח חדשה. כדי שהיינריך, גורדון, ביג בן ותומאס יחזרו לתפקד הם צריכים להרגיש שינוי. אם הקבוצה תמשיך לדשדש ולהיראות כל כך רע גם ערך השחקנים לקראת טרייד פוטנציאלי יורד - אם בקיץ ניתן היה להרכיב חבילה הגיונית משחקני הבולס עבור קובי, למכור היום את היינריך זאת משימה בלתי אפשרית.

אז מי המועמדים להחליף את סקיילס? בהנחה שלארי בראון לא רלוונטי (ועדיף שיישאר ככה), השם הבולט לאחר כל חילופי מאמנים בקרוב יהיה ריק קרלייל, שלמרות האכזבה מהתקופה האחרונה באינדיאנה זוכרים לו עדיין את בניית הפיסטונס והפייסרס של לפני התגרה. קרלייל בהחלט יכול להתאים לקבוצה שאת האנרגיות בהתקפה משיגה דרך היכולת בהגנה ויש לו את המוניטין הדרוש כדי לשדר שיוצאים לדרך חדשה וחושבים בגדול. אם לא קרלייל, מבין השמות שמוזכרים כמועמדים אני הכי אוהב את טרי פורטר, שמאז העונה הראשונה המוצלחת במילווקי לא קיבל צ'אנס בסיטואציה שניתן להצליח בה.

ומה לגבי סקיילס? לא צריך לדאוג לו. הקדנציה שלו בבולס תירשם כמוצלחת - בשנה שעברה הוא לקח את שיקגו כמעט הכי רחוק שהכשרון בקבוצה אפשר לו והתקופה החלשה נקטעה בזריזות. הפרידה היפה היא נקודת זכות נוספת עבורו, ואני משוכנע שעד תחילת העונה הבאה כבר תהיה לו קבוצה חדשה.