סוף סוף נוסעים מזרחה

עיריית מוסקבה אישרה השבוע את הקמת מסלול הפורמולה 1 הרוסי ובכך סיימה סאגה ארוכה ביותר שעירבה יצרים, פוליטיקה ובעיקר כסף. הרבה כסף. חנוכת המסלול בעוד 3-4 שנים עשויה להיות גולת הכותרת של ההתרחבות הכלכלית של הפורמולה מזרחה.

הרעיון להקים מסלול מרוצים במזרח אירופה עלה עוד ב-1980, אחרי אולימפיאדת מוסקבה. ברני אקלסטון היה נלהב אז להביא את היריד הנודד שלו גם מעבר ל"מסך הברזל" והמועמדות הראשיות היו ברית המועצות, יוגוסלביה וסין. ברז'נייב אישר תחילה את הפרוייקט, אך כשהתבררו ממדי ההשקעה הכלכלית הנדרשים הוא קיבל רגליים קרות. גם החשש מהשפעות מערביות היה חלק לא מבוטל בהחלטה. המתחרות לא נרדמו: הונגריה החלה בקמפיין משלה וחתמה בסוף 1985 על הסכם עם ה-FIA. באוגוסט 1986 נחנך ה"הונגרורינג" הנפלא במקומו של שדה תפוחי אדמה מחוץ לבודפשט.

עם התפרקות ברית המועצות ותחילת הצמיחה הכלכלית ברוסיה, הרעיונות חזרו. המרוצים שודרו בכל בית ושוב החלו להירקם תכניות להבאת מלכת המרוצים מזרחה. נשיא ה-FIA, מקס מוסלי, הודה פעם במסיבת עיתונאים שמשרדו קיבל לא פחות מ-20 הצעות מרוסיה באשר לבניית מסלול חדש. התכניות זרמו כמו מים: מכדאיות כלכלית ועד אוטופיות להחריד. ההצעות זרמו מטולה שבסיביר (המשקיע הלבנוני משך את הצעתו ברגע האחרון), יארוסלבל הסמוכה למוסקבה (החברה המתפתחת פשטה רגל במהלך הגשת ההצעה), מובלעת קאלינינגרד (קניסברג לשעבר) שבין ליטא לפולין (הבנייה נעצרה בשלבים הראשונים בשל העדר תקציב) וכמובן מוסקבה וסנט-פטרבורג. שום דבר לא הבשיל.

בתחילת המאה ה-21 אקלסטון שוב נדבק ברצון להביא את המרוצים לרוסיה והציע כמה הצעות בעניין. המעשית ביותר הייתה למסלול בפאתי מוסקבה, סמוך לנהר הנושא את אותו השם. הרוסים החלו בבדיקת האתר, הערכת שטחים לשימור והערכות כלכליות. בינתיים המתחרים שוב תפסו את המקום הפנוי עם תכנון וביצוע מהיר. טורקיה הקימה מסלול מרוצים חדיש ומפואר בזמן שיא בחלק האסיאתי של איסטנבול.

לבסוף, ב-2007 קרה הנס. השטח שהוקצה לעניין על ידי ראש עיריית מוסקבה, יורי לוז'קוב, עוד ב-2003, אושר סופית להקמת מסלול מרוצים. לטובת מסלול מודרני שיוכל לאכלס מרוצים שונים לאורך כל השנה, כולל סוף שבוע של פורמולה 1, ייהרס הכפר צ'רקיזובו, להוציא הכנסייה שבו שתשוקם. התכנית של המתחם מורכבת. החלק הפנימי לצד החללים הטכניים והמוסכים הקבועים, יהיו גם תאי VIP, משרדי המסלול, בתי חולים, חדרי עיתונות ענקיים וכמה מנחתים למסוקים. בחוץ יוקמו כמה אתרי בידור לכל המשפחה: לונה-פארק, מוזיאון מוטורי, שורת ביתנים שמיועדים לתערוכות, מסעדות, מרכזי עסקים ועוד. בנוסף לכך מתחם יוקם גם מסלול נוסף, שייוחד לקארטינג.

הפעם הסיכויים נראים טובים. ראשית, בשל הרצון הגדול של ה-FIA לראות את הדבר קורה. האיסור על פרסום מוצרי טבק במערב אירופה מכה קשות בהכנסות הסבב. ברוסיה האיסורים הרבה פחות חמורים וניתן לעקוף אותם בקלות. תוספת ההכנסות הזו עשויה להועיל משמעותית למאזן הכלכלי של הסבב והקבוצות. שנית, מבחינה תיירותית הגרנד פרי של רוסיה עשוי להיות אחד המוצלחים בסבב. אין זה סוד שרבים מהמסלולים סובלים בשנים האחרונות מהפסדים. זו הסיבה שבגללה הסבב נפרד מסן-מרינו, מגיע לסירוגין לנורבורגרינג או הוקנהיים וכבר מדברים על פרידה מהמירוץ הצרפתי. המירוץ הרוסי ימשוך אוהדים מבלארוס, אוקראינה, המדינות הבלטיות ופינלנד וספק רב אם נראה בו מחזות של קרחות ביציעים כמו בארה"ב או בלגיה.

אקלסטון חולם שנים רבות להביא את הסבב לכיכר האדומה (או לאתר בסמיכות כזו או אחרת אליה). כעת נותר לרוסים רק לוודא שטעויות העבר לא יחזרו על עצמן. המגרש אמנם אושר, אך טרם נפתח המכרז למשקיע הפרטי שישתתף עם הממשלה בהוצאות וברווחים של המיזם. מדובר בנושא מורכב שעשוי לעכב את העבודות בכמה שנים טובות. צריך לזכור שמדובר במיזם שעלותו עשויה להגיע להשקעות אדירות של כמעט מיליארד דולר – וזה כבר כסף רציני לכל אוליגרך. כעת נותר להמתין ולראות איך מתגברים הרוסים על הביורוקרטיה בדרך להגשמת החלום.