השוק בשוק

לא ברור על מה בונות רוב קבוצות הליגה בינואר, בעיני מי הם עדיין מנסים לזרוע אשלייה. הפועל תל אביב מבטיחה מהפכה, מכבי תל אביב מתכננת ניקוי אורוות, בני יהודה מצהירה על חריש עמוק, מכבי נתניה נדרשת לשינוי רציני, וכך גם אשדוד והרצליה, כשלכולם ברור כי שוק הישראלים הוא דל בכשרונות והיצע הזרים שפנוי באמצע עונה רווי מוקשים. מרבית השחקנים שנפלטים בתקופה זאת של השנה בדרך כלל לא הפכו לכאלה בזכות היכולת שלהם להוביל קבוצה, והמצב רק מחמיר כשעוברים כעת על חלון הראווה של שוק השחקנים הישראלים ומגלים שם סוג של שממה. מראה לליגה שהיא שממה.

סקירה קצרה של השמות שיציתו את הדימיון שלכם בינואר הקרוב, מגלה שאין באמת למה לצפות. שום הפתעות, שום חידושים, רק אשליות.

מה ניתן לקבל ממנו?

על פניו, השחקן שהכי שווה לשים עליו את היד. שחקן לטווח ארוך. לא שחקן גדול, לפחות לא כרגע, אבל אין טובים ממנו בתפקיד שלו כרגע בשוק. ורמוט מגיע רעב לשחק, רעב להוכיח, רעב לתקן חצי שנה בה ישב לרוב הספסל, ניצוץ לו זקוקות לא מעט קבוצות.

חסרונות:

כדי לשחרר אותו מגנט צריך לשים קודם מיליון דולר, סכום שעדיף להשקיע בשחקן זר תותח, שבאמת יסחוב לך את הקבוצה קדימה. חוץ מזה, ורמוט צריך להוריד הרבה חלודה. לא לכל קבוצה יש את האפשרות לתת לשחקן את הפריבילגיה הזאת. בטח תמורת סכום כזה. כולם מחפשים תוצאות עכשיו.

הפתרון האידיאלי:

האופציות בארץ לא ממש קורצות לורמוט. לא מומלץ לו להתקרב בשום צורה שהיא לכאוס בהפועל תל אביב - זה גדול עליו כרגע. לא בטוח שיש לו להציע משהו אחר למכבי תל אביב - יש לה כבר על אותה משבצת את רודי חדד ושבחון. מכבי חיפה ובית"ר לא רוצות אותו ולא צריכות אותו, וחוץ מזה, עד שהוא כבר יצא לבלגיה, לא טיפשי להישבר אחרי חצי שנה?

מה ניתן לקבל ממנו?

מכל השמות שמסתובבים כאופציות ריאליות בינואר, לוז הוא המניה הבטוחה ביותר. הוא לא צריך זמן התאקלמות, אין לו הרבה חלודה להוריד, הוא מנוסה במעברים בין קבוצות ולא אמור לשלם שכר לימוד גבוהה. כמו כן, יש לו ניסיון רב במאבקי הישרדות, אחרי שכבר השאיר בליגה את הפועל כפר-סבא לפני שנתיים.

חסרונות:

לוז הוא סוג של מרק שהתקרר, כישרון שכבר לא רואה באופק את השיא. הדריבל לא חד כעבר, המסירה כבר לא מבריקה כמו פעם, החדות מול השער לא מפחידה כבר אף אחד. עוד שחקן שרוצה להוציא את החוזה הגדול האחרון שלו - סכנה ברורה ומיידית. מה גם, שכדי להוציא אותו מכפר-סבא דרושה מלחמה לא קטנה. למה לאוחנה לשחרר אותו? אילו עתודות מחכות למאמן כפר סבא על הספסל?

הפתרון האידיאלי:

למרות המגבלות שלו, הפועל תל אביב צריכה את לוז כמו אוויר לנשימה. הקהל של הפועל תל אביב מחפש בנרות שחקן נורמלי להזדהות איתו. במכבי תל אביב ללוז אין מה לחפש, בבני יהודה אלי כהן ידכא אותו ובשאר הקבוצות הוא לא ימצא אתגר לרענן את הקריירה המתכלה.

מה ניתן לקבל ממנו?

במקרה הטוב, עוד שערים מקריים, עוד נבדלים, עוד מסירות לא מדויקות לשחקנים שלפניו, עוד בעיטות משום מקום לשום מקום. במקרה הרע, עוד פרשיות, שערוריות, מריבות ומשכורת לא מוצדקת.

חסרונות:

הכל חוץ מהגולים. חומר אנושי רע מאוד לבנות איתו קבוצה. לרוב, המחיר שאתה משלם עבור הגולים המקריים של אסולין הוא גדול מדי. נכון, מוני הראל?

פתרון אידיאלי:

אסולין חייב למצוא קבוצה מוכרת, סוג של בית עבורו, ללא צורך להתאקלם, מועדון שיודע לקלוט שחקנים שבאים מבחוץ ולחבק אותם אליו. אם יש קבוצה שבה אסולין אולי ימצא את מה שהוא איבד בבני יהודה והפועל תל אביב, זאת בני סכנין. הבעיה: מאז הביקור האחרון של אסולין, סכנין הפסיקה להיות קבוצה פרועה, שמונעת רק ממוטיבציה, אלא קבוצה שמשחקת כדורגל מסודר וחכם - סוג של באג עבור אסולין.

מה ניתן לקבל ממנו?

סוג של מוטיבציה, סוג של כוח פיזי, סוג של רעב אחרי שנים של תסכול, סוג של שחקן כדורגל שפעם היה ממש שחקן כדורגל.

חסרונות:

פרוע מדי לקבוצות פרועות ועצבניות בתחתית, לחוץ מדי לקבוצות לחוצות ומדוכאות במאבקי הישרדות, צעיר מדי למתח של הקו האדום. ארבייטמן הוא עץ שקטפו ממנו הכל עוד לפני שיצאו פירות. שחקן עם קריירה גוססת, שחושב קודם איך לשדרג את החוזה שלו. מי הפראייר שיישבר וייתן לו את זה?

פתרון אידיאלי:

להוכיח, קודם כל לעצמו, שהוא מסוגל להיות חלוץ טוב במכבי חיפה. כל האופציות שמחכות בשוק לארבייטמן מסוכנות מדי עבורו, פתרון קל מדי מכדי שיהיה נכון. עוד קבוצה ואולי גם עוד קופון נאה לטוברוק, עשוי להיות יקר מדי.

מה ניתן לקבל ממנו?

שוער ישראלי, שלא תופס משבצת של זר, לא יותר מזה. אולי אלמדון יהיה בעוד כמה שנים שוער טוב, אבל בינתיים הוא נכס למאמן שמחפש פתרונות דרך רכש של שחקנים זרים ותקוע עם המכסה שלהם.

חסרונות:

הטראומה בעונה שעברה, הביטחון שנעלם כלא היה, הפחד לחזור שוב לשער - מי שמהמר על אלמדון, שיזכור את המפולת שלו בעונה שעברה. מהשוער הכי מבוקש הוא הפך לשוער הכי מרתיע. צריך להיות ממש פסיכופת כדי לשים עליו את הז'יטונים במאבקי הישרדות.

פתרון אידיאלי:

לא מומלץ לאף קבוצת תחתית להמר עליו, ולמכבי נתניה יש כבר את שטראובר. אבל אם בכל זאת אלמדון מקבל הצעה, הזדמנות אחרונה בהחלט, כבר אין לו כל כך ברירה מאשר לומר כן. בכל מחיר. בכל מצב. בכל תשובה שהוא יקבל ממכבי חיפה. גם אם זה אומר לרדת ליגה עם אשדוד. יותר גרוע מבחינתו כבר לא יכול להיות.

מה ניתן לקבל ממנו:

הבלם הכי טוב שיש כרגע בשוק השחקנים, ועוד ישראלי. מי שמחפשת פתרונות בהגנה, אין משהו בטוח יותר.

חסרונות:

כדי לרצות את השחקן שנהנה הכי הרבה מאפקט גאידמק, מבלי להוכיח את עצמו, צריך יותר מ-200 אלף דולר משכורת, עוד חצי מיליון עבור הכרטיס, והרבה חוסן נפשי להתמודד עם החוליגן שבו. על כל גרם כישרון של בן יוסף, יש קילו של חוסר אחריות - פנדלים מיותרים, אדומים טיפשיים והמון עצבים שהוא מקרין על השחקנים האחרים. בן יוסף לא מרגיע את הקבוצה, הוא מלחיץ אותה.

הפתרון האידיאלי:

תומר בן יוסף הוכיח שאפשר להוציא שחקן ממכבי פתח תקווה, אבל קשה יותר להוציא את מכבי פתח תקווה מהשחקן. בן יוסף לא הראה לרגע בבית"ר שהוא בלם של קבוצות גדולות, עם שאיפות ויציבות של קבוצות גדולות, או בקיצור: הוא לא אריק בנאדו. הבעיה היא שבליגה שלנו הוא עדיין סחורה לא רעה, יקרה, אך סבירה. מומלץ לו אולי אפילו לחשוב על בני יהודה, אלי כהן יקנה לו יסודות של הגנה שהוא לא קיבל בגיל צעיר. לחזור אחורה, בשביל ללכת קדימה. מכבי תל אביב של שניידר צריכה לשאוף ליותר ולא להיכנע לפיתוי.

מה ניתן לקבל ממנו?

מעט שערים, מעט בישולים, הרבה איבודים, הרבה דריבלים לא תכליתיים. רק מאמן שיכול להבין מה עובר לראובן עובד בראש יכול להוציא ממנו עוד משהו.

חסרונות:

עם שחקן שהסתבך בעונה שעברה עם בני יהודה במאבקי תחתית והעונה הגיע עם הפועל תל אביב עד המקום האחרון, לא צריך לדבר על חסרונות.

הפתרון האידיאלי:

המאמן היחיד בארץ שיכול להוציא את ראובן עובד מראובן עובד, שיכול להבין את הייסורים שלו, שיכול לפשט לו מחדש את משחק הכדורגל וגם צריך אותו - זה ראובן עטר. הוא הסיכוי האחרון של ראובן עובד. אפילו אם זה אומר לקצץ בחצי את השכר.