בינו לטינו

מיום ליום הוא דומה יותר לפלה

כך מתארים בספרד את עונת ההתבגרות של רוביניו. קאפלו ניקה את הדריבלים המיותרים, שוסטר נתן לכשרון להתפוצץ והולדת הבן הבכור סימלה סופית את השינוי. שער בקאמפ נואו, וההשוואה לגדול מכולם תהיה במקומה

יניב בינו

לפני שישה ימים, ב-17 לדצמבר 2007, הפך רוביניו לאב צעיר עת נולד לו בן בכור. "זהו היום הכי מאושר בחיי. כעת אני צריך להבקיע יותר שערים כיוון שאני צריך להאכיל פה נוסף", עלץ הפנומן הברזילאי, שידוע כאחד שאוהב לספר הרבה בדיחות. לעיתים, מדהים עד כמה מחזוריות החיים סמלית. הולדת בנו הבכור סוגרת מעגל מדהים מבחינתו. לפני קצת יותר משלוש שנים, ב-17 לדצמבר 2004, שוחררה אמו של רוביניו, לאחר שהוחזקה לא פחות מ-41 יום בשבי חוטפיה. שלוש שנים בדיוק לאחר מכן הפך רוביניו לאב צעיר. הגאון הברזילאי יחגוג בינואר הקרוב רק 24, וכבר התרגשו עליו כל כך הרבה אירועים ותהפוכות בחיים.

דווקא האירועים האחרונים, במיוחד ההריון המשפחתי, מסמלים יותר מכל את הרגע לו חיכה רוביניו: ההתבגרות. החלק האחרון בפאזל שהיה חסר לו במשך שנתיים באירופה. חברו לזה את הקופה אמריקה, שם רוביניו לקח את ברזיל עד הנפת הגביע. צרפו לכך את הגעתו של ברנד שוסטר, שנתן לו סופסוף חופש פעולה ובנה את משחק הקבוצה סביבו כמו דונגה בברזיל, ותבינו למה רוביניו הוא היום האס של ריאל מדריד לקראת הסופר קלאסיקו. השחקן שאמור לתת את התשובה לברק של ברסה, ואת הארגון והמנהיגות לריאל מדריד. כן, מנהיגות.

עוד בוואלה! NEWS

פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

בשיתוף בנק הפועלים
לכתבה המלאה

ריח של אלכוהול באימון

הסיפור של רוביניו הוא מוכר, וסופר בכל פעם שנדרשנו לדון בשאלה מתי הוא יסתגל לסגנון המשחק האירופי וללחץ של ריאל מדריד. רוביניו, או בשמו המלא רובסון דה סוזה, נולד ב-25 לינואר 1984 בסאו פאולו, ברזיל. ב-1993, כבר כשהיה ילד בן תשע, עיניים רבות נישאו אל עבר ילד הפלא הברזילאי. 73 שערים בליגת הילדים היו המניע. פלה העביר אותו לתוכנית המצטיינים של קבוצת סנטוס, ורוביניו, שהגיע משכונת מצוקה, קיבל מתנה של ממש - שלוש ארוחות ביום. עד מהרה נקשרו סביבו כתרים רבים והוא זכה בכינוי המבטיח והמחייב - 'פלה החדש'. ולא רק בגלל המראה הפיזי.

ב-2002 הוא עלה לקבוצה הבוגרת של סנטוס והוביל אותה לאליפות באותה עונה. שנתיים לאחר מכן, ביחד עם דייגו, קשר ורדר ברמן כיום, שוב תעתעו השניים בליגה, אלא שאז נחטפה אימו, כאמור. חוטפיה איימו על הפלא לבל ישחק. לאחר 41 יום שוחררה האם ויומיים לאחר מכן זכה באליפות נוספת. אחרי שחוזר על ידי קבוצות רבות ביבשת אירופה, שהבטיחו לו מכל טוב, הגיע לריאל מדריד וחתם לחמש עונות. סנטוס גזרה קופון שמן של כ-30 מיליון יורו. ב-31 לאוגוסט 2005 הגיע לסנטיאגו ברנבאו. הדרך לפסגה נראתה סלולה וזה היה רק ענין של זמן עד שהוא יירש את הגדול מכולם, פלה.

אלא שבריאל נתקל רוביניו בבעיה ממנה סובלים רוב הכשרונות הצעירים של הקבוצה: חוסר סבלנות וחוסר עקביות. פעם לאף אחד אין כוח להחמצות שלך, פעם בונים עליך ופעם מביאים לך עוד שחקן על הראש. קל וחומר כשמדובר בברזילאים בעונה הראשונה שלהם באירופה. אם רונאלדיניו חווה את זה בפאריס סן ז'רמן הקטנה, רוביניו עבר את זה בריאל. רונאלדיניו, לדוגמא, הסתכסך עם לואיס פרננדז בפ.ס.ז', ורק כשעבר לברצלונה נתן לו פרנק רייקארד את השקט והביטחון שברזילאי צריך. כל מה שהוא ביקש ממנו היה מעט הגנה והרבה דריבלים. "תעשה כיף על המגרש", כהגדרת רייקארד. זה השתלם מאוד למאמן הולנדי, עם תארים רבים ועונה אחת שלא תשכח אף פעם עם אליפות וצ'מפיונס ליג. לרוביניו לא היתה את הפרבילגיה הזאת שהיתה לרונאלדיניו. בגיל 21 הוא נזרק למים העמוקים בלי מצופים.

בעיקר סבל רוביניו מחוסר היציבות המקצועית בריאל ותחלופת המאמנים והאג'נדות. הברזילאי הצעיר הובא לריאל על ידי מאמנו בסנטוס, וונדרלי לושמברגו. המאמן הברזילאי, שהחליף במשך 24 שנות אימון 24 תפקידים, ניסה לתת לו את חופש הפעולה ששחקן כמוהו צריך, אבל במערכת הלחוצה של ריאל ובגילו הצעיר של רוביניו, זה היה בלתי אפשרי. לושמבורגו לא שרד את העונה וחואן רמון לופז קארו חסר הניסיון ברמות הגבוהות קיבל את הפיקוד על נבחרת הכוכבים הלבנה. רוביניו הלך לאיבוד.
בעונה שלאחר מכן, בשנת 2006/7, נחת במדריד פאביו קאפלו. האיטלקי, שפתח את העונה רע, הסיק מסקנות מהר ונצמד לתוכנית המקורית שלו כפי שהוא אוהב - כדורגל יעיל ותכליתי חסר מעוף והשראה, שישיג את המטרות לשמן הובא.

קאפלו הוריד את רוביניו לספסל. הפנומן התחבר במהרה לחבורה הברזילאית הסוררת, שכללה בין היתר גם את רוברטו קרלוס הנהנתן ורונאלדו השובב, שניים הידועים בחיי ההוללות הבלתי נגמרים שעשו במדריד. כשהמנהל הטכני של הבלנקוס, פרדראג מיאטוביץ', זעם וטען במהלך אותה עונה כי ישנם שחקנים המגיעים לאימונים כאשר הם מדיפים ריח של אלכוהול, לכולם הייתה ידועה זהותו של השתיין.

בתום אותה עונה זכתה ריאל באליפות, אבל למרות מספר שערים חשובים בשלבים המכריעים הילד הברזילאי עדיין לא המריא לגמרי. נדמה כי הוא בזבז עוד שנה בקריירה, אבל רק היום אפשר לשים לב לתרומה הקטנה של קאפלו, שניקה לברזילאי הצנום לא מעט דריבלים מיותרים, באיזורים לא ממש מסוכנים לשער, ולמרות שמסמר אותו לאגף שמאל, השפיע המאמן האיטלקי לא מעט על הבנת המשחק והטקטיקה האירופית של רוביניו. כל שנדרש כעת זה מאמן שיחבר לכך את הכישרון הטבעי ושמחת המשחק של הברזילאי.

"שוסטר מאמין בכדורגל שלי"

את ההוכחה לחוסר השביעות של רוביניו, למרות ההברקות בעידן קאפלו, קיבלנו בקיץ. הברזילאי שקל כבר ברצינות לעזוב ובמדריד לא ממש ניסו לעצור בעדו. אלא שכאן החלה להסתמן התפנית החיובית בסיפור. חרף האליפות וקטיעת ההגמוניה הקטאלונית, חתכה ריאל את קאפלו והביאה במקומו את ברנד שוסטר. המאמן הגרמני עשה עם חטאפה עונה גדולה והצעיד אותה עד לגמר ה'קופה דל ריי'. שניים מהגורמים העיקריים למינויו הייתה הדחתה של ברצלונה מהגביע ורצונם של פרנסי ריאל לכדורגל יצירתי ומלהיב. לרוביניו זו הייתה כמו זריקת החייאה לקריירה.

דוגמה חיה ליחס החדש לרוביניו ראינו באוקטובר האחרון, כשיצא למשחקי נבחרתו. ברזיל הביסה בבית 0:5 את אקוואדור. בעוד קאקה, הילד הטוב, ישן שנת ישרים, הרי שרוביניו ורונאלדיניו, כך לפי פרסומים, ערכו מסיבת חשק עם לא פחות מ-40 קונדומים שביקש רוביניו שיביאו לו. רוביניו עזב את המסיבה רק בחמש בבוקר וחזר באיחור של יום לספרד. בעוד כולם שיערו כי ריאל הזועמת ושוסטר יענישו את רוביניו ויעמידו אותו במקום, הרי שהמאמן הגרמני פירק את המוקש עם המון חוכמה. בהודעה לאקונית הוא מסר כי 'הענין יטופל במסגרת המועדון' ולא כלל אותו רק במשחק ההפסד לאספניול בליגה.

ארבעה ימים אחר כך החזיר רוביניו למאמנו בריבית דריבית על האמון בו ונתן את אחת מתצוגות הגדולות ביותר מאז הגיע למדריד. עד הדקה ה-68 הייתה נתונה ריאל לפיגור ביית מול הקבוצה המפתיעה של ליגת האלופות, אולימפיאקוס, 2:1. אז השתלט רוביניו על המשחק, רקד על הדשא, כבש צמד והביא לפנדל (שהוחמץ על ידי ואן ניסטלרוי). בסיום ניצחה ריאל 2:4. הילד הפך לגבר.

גם החיוך השובה שלו חזר לפניו. מכאן והלאה הוא המשיך להפגין ביצועים נדירים על המגרש וסחף את קבוצתו פעם אחר פעם לניצחונות. תוך חודש הפך מאויב יושבי הברנבאו ליקיר העיר. אחרי הניצחון הגדול על מאיורקה כבר אי אפשר היה להתעלם מבריאתו מחדש של הכוכב. הכותרות הראשיות בעיתוני הספורט ברחבי ספרד, כולל 'אל מונדו דפורטיבו', הידוע בזיקתו לחבל הקטאלוני, יצאו מגדרן וכתבו: 'רוביניו נותן למדריד כנפיים', או 'רוביניו הוא הכוכב האמיתי'. כמובן שגם ההשוואה לפלה חזרה כשנכתב: 'כל יום הוא נראה יותר כמו פלה'.

רוביניו יודע שהוא חייב לא מעט על כך למאמנו הגרמני: "המאמן בוטח בי ומאמין בכדורגל שלי. הוא מציב אותי בעמדה בה אני אוהב לשחק ואני מרגיש מצוין". אם אצל קאפלו התבקש רוביניו לעסוק במשימות הגנה, לחרוש את האגף, ולא ליהנות יותר מדי עם הכדור, הרי שהמאמן הגרמני נותן לו את החופש לבחור ולעשות מה שהוא יודע ואוהב. פלא שיוצאים מזה מטעמים?

המקום בו נולדים גיבורים

גם כאן ההשוואה לרונאלדיניו מתבקשת. רוביניו, למרות היכולת המזהירה, עדיין לא דומיננטי בריאל כפי שהיה רונאלדיניו בשתי העונות הגדולות שלו בברצלונה (2004/5 ו-2005/6). כוכב בארסה סחף את קבוצתו והיה הבולט בשורות המשולש ההתקפי שכלל גם את אטו ומסי. בשלישיית ה-RRR של ריאל (רוביניו, ראול ורוד) לברזילאי חלק גדול ונכבד בהצלחה, אך הוא עדיין לא שווה למסה הקריטית של רונאלדיניו.

אין כמו הסופר קלאסיקו כדי לשים הכל מאחור. המשחק בו אוהדי ריאל מחאו כפיים לרונאלדיניו, המשחק בו מסי הכריז על גדולתו בעונה שעברה. רוביניו הצהיר כי יחדש כעת את החגיגה לכיבוש שער לאחר הולדת בנו הבכור (כיום זו מציצת אגודל). ואין מקום טוב יותר מהקאמפ נואו לעשות זאת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully