להמציא את מכבי ת"א מחדש

אם צריך לסכם את אירועי השבוע האחרון במכבי תל אביב אפשר לעשות את זה ככה: זאת היתה שקיעתה של השקיעה. נמוך יותר מכפי שהידרדרה מכבי כבר אי אפשר לרדת. אם לא העונה, אז בעונה הבאה היתה הקבוצה יורדת ליגה ובתוך שנתיים גם היתה מתפרקת. לא מאהבה עזב לוני הרציקוביץ' את מכבי, אלא מאובדן מזומנים. בדרך הספיק כשלון ניהולי לדרדר את מכבי לביבים שלא הכירה. ציבור הכדורגל הישראלי – ובכלל זה האוהדים והעיתונאים – אמורים להפנים מהבלחתו של לוני לכדורגל ומהליכתו המאוחרת שאנשים שמביאים איתם כסף מהבית לא בהכרח יביאו איתם כישורים.

לכן אם מבקשים אוהדי מכבי לחגוג את הגעתו של אלכס שניידר, מוטב שיתרכזו כרגע בחגיגות על הליכתו של לוני. גאידמק לא הולך לפנות את הזירה כל כך מהר, ובניגוד לשניידר, המניע שלו בכניסה לכדורגל ברור: הוא רוצה מקלט מדיני וקופון פוליטי שבשיאו אמור ללבוש צורה של ראשות ממשלה. הקופון הזה כל כך חשוב עבורו, שהוא מוכן לבנות קבוצת כדורגל במאה ושלושים מיליון שקל, אפילו שאם היה מסתפק בשמונים או בתשעים היה מביא אליו את הישראלים שכבר משחקים אצלו. מכאן שתו המחיר בשוק כבר נקבע ועבור מניע כזה לא ממהרים לוותר על אליפויות. ברוכים הבאים לגרסת הלמי יש יותר גדול בכדורגל הישראלי.

מניעיו של שניידר אינם ברורים ולא גובה הסכום שהוא מתכוון להשקיע במכבי. באופן מפתיע, לא מצופה משניידר להשקיע את הסכומים ששופך כרגע גאידמק. שתי מסקנות הפוכות מותיר לנו הרציקוביץ' מאחור, לקח לבאות, וכשבאים לדבר על העתיד חובה להתחיל מהפנמת העבר. הראשונה, קבוצת כדורגל איננה סיפור פשוט לתפעול. השנייה, קבוצת כדורגל היא סיפור הרבה יותר פשוט לתפעול מכפי שנדמה. במשך תקופת הרציקוביץ' נעשתה במכבי מלאכת הרס שיטתית ורצופה, שאת התוצאות שלה ראו בעונה האחרונה בבהירות, אבל זרעי הפורענות נשתלו מקיץ 96' ובעונות הספורות שבאו לאחר מכן.

מלאכת ההרס נשענה על שני עקרונות: אי הבנה בסיסית בניהול קבוצת כדורגל תוך התעקשות על בשורה חדשה ומעוותת, ומוטיבציות לא רלוונטיות לניהול מועדון כמו מכבי תל אביב. התשתית המקצועית והחינוכית היתה קיימת במערכת במכבי בקיץ 96' והיא היתה מקודדת על הישגיות. כל מה שהיה צריך הוא לאפשר למערכת לתפעל את עצמה הודות לאנשי מקצוע נכונים בניהול ובאימון. יותר מאחת עשרה שנה מאוחר יותר נותרו מהמערכת הזאת רק עיי חורבות.

כך שמשניידר מצופה לבנות מחדש מתוך ההריסות האלה. הצוות שכולל את אנשיו ואת פדרמן ושמיר ואגודת מכבי לא יוצא לשקם מועדון כדורגל, הוא הולך להמציא אותו מחדש. בתוך המהומה הגדולה סביב הגעתו של שניידר והציפיות האדירות שיצרה, אסור שתישכח עובדה מהותית: ממכבי נדרש להישאר בליגה העונה. כך שמעל הכל נדרשת מהחבורה החדשה סבלנות ושפיות. שניידר יכול להיעזר לא רק בלקחי תקופתו של הרציקוביץ', אלא גם מכניסתו המבורדקת של גאידמק לבית"ר, שהיה הגורם העיקרי שעיכב את ההתפרצות של בית"ר בשנתיים הראשונות, הודות לסדרה של החלטות ניהוליות כושלות ותפיסת עולם דומה לזו של הרציקוביץ': אני יודע הכל. אפשר לומר שלפחות בעונה שעברה, בית"ר זכתה באליפות למרות גאידמק. בסופו של דבר, הודות לסכומים האסטרונומיים שהשקיע ביחס לליגה הישראלית, נקנתה האליפות גם בעונה הנוכחית.

שניידר והצוות שלו אמורים להבין שבמכבי נדרשת קודם כל הקמתו של מערך מקצועי וניהולי מסודר, היררכי ומעובה, ולא להסתפק בשיפור המצב הקיים בלבד – קבוצה שמתנהלת מתוך פלאפון של שחקן בעונת פרישה וששחקני נוער בה עולים לבוגרים הודות לתרומות שהאבות שלהם מעבירים לקבוצה. שיפור כזה הוא מלאכה פשוטה לכל הדעות הודות לרף הנמוך אליו הידרדרה הקבוצה, אבל במכבי נדרש חריש עמוק שישנה את ההתנהלות בקבוצה מקצה לקצה.

חריש כזה מצריך זמן. אליפות היא לא הדבר שצריך להעסיק בעונה וחצי הקרובה את המערכת במכבי. אני חושב שהקהל במכבי יהיה סבלני, כי הסלידה העמוקה שחש הקהל במכבי מבעלי הקבוצה הקודמים שלו וממה שנותר ממנה, לא נבעה מחוסר ההישגיות אלא מההתנהלות המבזה והמבישה, שהיא שגררה אחריה את חוסר ההישגים. הקהל מבקש בשלב ראשון לראות את הקבוצה חיה ונושמת, מכבדת אותו. מערכת בריאה במכבי תביא איתה עם הזמן והמזומנים גם הישגים.

אבל לקחים צריך להפיק גם הקהל במכבי. מאיר שמיר מביא איתו למכבי את רקורד הניהול שכבר צבר בכדורגל. זה רקורד שאמור להטריד את אוהדי מכבי. לפדרמן יש רקורד בכדורסל, אבל הרקורד של פדרמן נשען על הרקורד שבנה מזרחי משך שנים ארוכות עוד משנות השבעים. אם המודל המקצועי והניהולי בכדורגל יישען על זה של האחות מהכדורסל, אוהדי מכבי אמורים להרגיש מוטרדים הרבה יותר. הליכה של סמכויות מקצועיות מהשורה הבכירה ביותר בכדורסל האירופי מסוגן של גרשון ובלאט חשפה את קבוצת הכדורסל במערומיה והוכיחה שבכל מה שקשור במודל מקצועי וניהולי מכבי נשארה בשנות התשעים, שנים לא מזהירות למועדון כזכור.

מה זה אומר? שאוהדי מכבי צריכים להיות חשדניים מעט יותר ביחס לעתיד ולמיליארדרים זרים שקונים אותם. הלקח המרכזי שלוקחת איתה תקופת הרציקוביץ' הוא עד כמה מסוכנת התלות בהון. במובן הזה ההחלטה של האגודה להשאיר אצלה עשרים אחוזים ממניות הקבוצה עשויה להתברר כמשמעותית מכולן: לא ניתן לקבוצה ליפול גם אם יחליט פתאום האוליגרך-לייט ללכת או שסתם יפשוט רגל. נקווה בשבילם שגם הפנימו משהו מנטישתה של חבורת "מופת".