וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רואים 5/5

דן לזר

20.12.2007 / 12:47

פורטלנד לא מחכה לגרג אודן, נאש באטרף של אסיסטים, יוטה מאבדת גובה ואלונזו מורנינג נפרד לשלום. דן לזר על השבוע שהיה ב-NBA

החמישייה הטובה

1. ד"ש מנאש. בפברואר הקרוב סטיב נאש יהיה בן 34. קשה להאמין, אבל בשנים האחרונות הרכז הקנדי של פיניקס מצליח רק להשתפר מעונה לעונה ורק בחירה לא ברורה מאליה בדירק נוביצקי בשנה שעברה מנעה ממנו להיות MVP של הליגה שלוש עונות ברציפות. אחרי כל הדיבורים על ירידה מחוייבת המציאות בכושרו נאש מצליח גם השנה להתעלות על עצמו ולרשום מספרים אפילו יותר טובים מבשנה שעברה, בעיקר בשל עלייה בלתי נתפסת מ-11.6 אסיסטים בשנה שעברה ל-12.2 השנה. נאש הצליח למסור 10 אסיסטים, או יותר, למשחק ב-21 מתוך 26 המשחקים העונה, מתוכם בעשרה מתוך אחד עשר המשחקים האחרונים, כולל כמה הצגות של 17, 18 ו-19 אסיסטים למשחק. רק המילה "מדהים" רלבנטית בהקשר הזה.

2. חזרה לעתיד. אחרי ההופעה באיזור השלילי של הטור בפעם שעברה, פורטלנד החליפה דיסקט ומגיעה השבוע לאזור הנוחות והביטחון עם תשעה ניצחונות רצופים ומאזן של 14 ניצחונות מתוך 26 משחקים. כעת הקבוצה כבר מתדפקת על שערי הפלייאוף במערב, וכל זה אפילו בלי גרג אודן. פורטלנד ניצחה במהלך הריצה הזו את מיאמי, גולדן סטייט, דנבר, ניו אורלינס, טורונטו ופעמיים את יוטה הגדולה (חפשו את יוטה למטה בטור זה...). גם פציעה של למרכוס אולדריג' לא עצרה את הריצה של המועדון, אשר כמות הכישרון בו מספיקה כדי לרגש את האוהדים כל ערב מחדש. תוך שנתיים תהיה שם אימפריה.

3. ילד טוב לוס אנג'לס. מאז תחילת העונה אנדרו ביינום מראה סימנים של שיפור מתמיד במשחק שלו, בדרך הברורה למעמד הסנטר המוביל של הלייקרס, ואחד הסנטרים הטובים במערב, כבר השנה. לפני הפציעה של קוואמי בראון הילד שיחק טוב משמעותית מבראון, ומאז הפציעה של בראון הוא פשוט פורש כנפיים ונותן עונה חלומית. בדצמבר הוסיף הילד למימד המוכר של משחקו (11 נקודות, באחוזים מעולים, ו-10 ריבאונדים) גם את הבלוקים, והוא רושם 3.7 למשחק בשבעת האחרונים, מהם הקבוצה ניצחה בחמישה. הלייקרס נראים טוב בתקופה האחרונה, על אף העובדה שקובי בריאנט אינו בשיאו עקב מספר פציעות מגבילות, ואנדרו ביינום הוא אחת הסיבות הבולטות לכך. זה רק עניין של זמן עד שקובי וביינום יהפכו למושג, כמו טימאק ויאו מינג או קרלוס בוזר ודרון וויליאמס. וכל זה כמובן אם קובי לא יעבור בטרייד.

4. חם בקנדה. רוב ההתפתחויות בגזרת הטורונטו ראפטורס ברבע הראשון של העונה לא היו חיוביות. כריס בוש משחק מתחת לרמתו הרגילה, ורוב הזמן נלחם בפציעות כאלו ואחרות, טי ג'יי פורד נפצע גם הוא פה ושם, חורחה גארבחוסה סיים את העונה עוד לפני שבכלל הצליח להתחיל אותה, אנדראה ברניאני לא משחק טוב, כשהוא בריא, ואפילו אנתוני פארקר לא משחזר את יכולת העונה שעברה. ובכל זאת, הראפטורס במקום השני בבית האטלנטי, מסתכלים קדימה רק אל הבוסטון סלטיקס, ובסך הכל במקום הרביעי המכובד במזרח. עם חמישה ניצחונות בשבעת המשחקים האחרונים, הגיע הזמן לציין את השקט התעשייתי בקבוצה ואת העבודה השקטה והטובה שעושים שם סם מיצ'ל ובריאן קולאנג'לו. סביר להניח שהראפטורס ידברו גם השנה חזק עד הפלייאוף, ואולי גם יצליחו הפעם לעבור שלב.

5. מערב פרוע. בשמונה בדצמבר דאלאס אירחה את יוטה למשחק עונה סדירה מנומנם. טוב, מנומנם המשחק הזה לא היה ובפועל הצליח לספק את אחד המערבונים הגדולים של העונה, עד שדאלאס סגרה את הדלת על יוטה בניצחון 117:125. בין לבין (בחמישה מתוך שמונה הרבעים המשותפים נקלעו 30 נקודות או יותר) שלפו ג'וש האוורד המארח ודרון וויליאמס האורח אקדחים, ממש בצהרי היום, והחלו קרב יריות משוגע. 47 נקודות, עם 10 ריבאונדים, של האוורד, ניצחו בסוף את ה-41 נקודות ו- 7 אסיסטים של דרון, אבל אף אחד בקהל לא התלונן, אחרי אחת מהחוויות היותר מהנות של העונה הסדירה עד כה.

החמישייה הרעה

1.מאחורי הקלעים. על הפרקט ההצגה נמשכת ב-NBA לילה אחר לילה. מאחורי הקלעים אנחנו מכירים לא מעט סיפורים קשים ויודעים שיש ברחבי הליגה הרבה שחקנים עם סיפורים אישיים קשים, מצוקות משפחתיות, הסתבכויות ונפילות אישיות עקב החלטות לא נכונות בחיים, סמים, פשע ובעיות שונות רבות אחרות. בשבוע החולף קיבלנו תזכורת לחלק האפל של חיי הזוהר בליגה כאש נפתחה לעבר המכונית בה נסע ג'מאל טינסלי (שנותן עונה ענקית על הפרקט). טינסלי עצמו נראה רגוע מאד לאחר האירוע, כאילו משדר עסקים כרגיל, או שאין בזה משהו חדש, או אפילו מיוחד, ואמר במסיבת עיתונאים שהוא מצר על כך שהיה מעורב באירוע לא נאות פעם נוספת. לא פעם הסיפורים האלו לא נגמרים טוב, ואז כולם נזכרים שיש לא מעט זרמים של מים עכורים מתחת לפני השטח בליגה, רק שבדרך כלל איננו רואים זאת.

2. מלח על הפצעים. סביב יוטה מתפתח הייפ רציני כבר כשנתיים, ככל שהשילוב בין דרון וויליאמס וקרלוס בוזר הולך ומתבסס כאחד החזקים בליגה. בתור קבוצה שסיימה את דרכה בפלייאוף האחרון רק בגמר המערב, האוהדים וכן מומחי הכדורסל מצפים השנה רק לשיפור, כיוון שהסגל שלה לא השתנה והקבוצה אף קיבלה חזרה את אנדריי קירילנקו, אשר נראה השנה שוב כמו המפלצת מלפני שנתיים, והתחזקה עוד עם השיפור במשחקו של רוני ברואר. אלא שבשבועיים האחרונים התגלתה במלוא עוצמתה החולשה הגדולה ביותר של הקבוצה, כאשר למרות הופעות התקפיות מוצלחות למדי של הצמד בוזר/וויליאמס הקבוצה הפסידה שישה משחקים רצופים, ומדורגת נכון לעכשיו רק במקום השמיני במערב. מלבד בוזר וויליאמס אין ליוטה אופציה התקפית שלישית אמינה, וגם ההגנה מתחילה להתברר כנקודת חולשה לא פשוטה של הג'אז. הכישרון שם, אבל יצטרכו לא מעט עבודה כדי ללטש אותו וכדי ללכת קדימה גם השנה.

3. כבויים. הדרך הקלה ביותר לזהות קבוצה כבויה היא כאשר השחקנים המובילים רושמים שורות סטטיסטיות מתקבלות על הדעת, אפילו טובות, אבל הקבוצה מפסידה כמעט בלי הכרה. ניו ג'רזי, לדוגמה, מקבלת עונה נפלאה של ריצ'ארד ג'פרסון, מספרים משופרים מוינס קרטר לאחר הפציעה שלו מלפני כמה שבועות, וכמעט ממוצע טריפל דאבל של ג'ייסון קיד. למרות זאת, הנטס עדיין מצליחים לספור הרבה יותר הפסדים מניצחונות, לספוג הפסדים משפילים בבית לניו יורק, ללוס אנג'לס קליפרס ולסקרמנטו, ובסך הכל להחזיק מאזן של 10 ניצחונות מול 15 הפסדים, ואת המקום אחד עשר במזרח. ניו ג'רזי פשוט נראית רע, ובפרט בשבעת המשחקים האחרונים, מהם הפסידו ששה.

4. סיום עצוב לקריירה גדולה? אלונזו מורנינג סיים, קרוב לוודאי, את הקריירה הלילה, לאחר שנפצע בברך ימין ברבע הראשון של המשחק מול אטלנטה. מורנינג בן ה-37 עבר קריירה סוערת שהחלה בבחירה שנייה בדראפט 1992 (מקום אחד לאחר הסנטר אותו גיבה עד הלילה, שאקיל אוניל), פרישה מאונס ב- 2003 עקב מחלת כליות, אשר הסתיימה גם בהשתלה, חזרה סנסציונית ב-2004 ואליפות עם מיאמי לפני שנתיים. מורנינג היה סמל לנחישות, לאהבה ולתשוקה למשחק, היה שחקן ההגנה של הליגה פעמיים, חוסם בחסד עליון וגם בגיל 37 פרישתו תורגש במיאמי ובליגה כולה. אם אכן יפרוש, כפי שמסתמן, מורנינג השחקן יחסר לכולנו.

5. כריס קרוס. דירק נוביצקי זכה אמנם בתואר ה-MVP של העונה הסדירה הקודמת, אך אחרי הקריסה הטוטאלית בפלייאוף נראה שהוא פשוט לא חזר לעצמו. נוביצקי יורד השנה בכל הקטגוריות לאורך הלוח ואינו מספק לדאלאס את מה שהתרגלנו לראות אצלו - יציבות. כפיצוי על היכולת הלא מספיק טובה, מרוויח נוביצקי החביב הופעה שלא תשכח במהרה בפינת כריס קרוס האהובה. משחק חלש של 15 נקודות בחמישי לדצמבר מול הספרס לווה אצלו ב- 32 נקודות עם 12 ריבאונדים לילה אחר כך, מול דנבר. דירק התקרר שוב עם 16 נקודות במשחק עם יוטה, בשמיני בדצמבר, אבל שוב התעלה על עצמו עם 36 יומיים לאחר מכן מול ניו-יורק. בדיוק כשחשבנו שדירק חוזר לעצמו הוא שוב נעלם עם 13 נקודות מול טורונטו בשנים עשר לחודש ויומיים לאחר מכן ממש הסריח עם 7 נקודות מול ניו אורלינס. בחמישה עשר לחודש, ביוסטון, דירק שוב הופיע עם 20 נקודות ו-8 אסיסטים, והמשיך להתחמם עם 31 ו-11 יומיים לאחר מכן מול אורלנדו. לא נראה שהכריס קרוס בדרך להפסק בזמן הקרוב, יחד עם אי היציבות הכללית בדאלאס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully