רוצים אירופה? תשלמו

בכל פעם שאני מציע לחבר טוב שלי לבוא איתי לבלומפילד, אני שומע ממנו את התשובה הקבועה. "גם אם תשלם לי, אין סיכוי שאני אבזבז את הזמן שלי בשביל הכדורגל הישראלי". כמובן, כמו כל זונה, בסוף הוא יגיד כן, ויתייצב אפילו "באורווה", כרגיל הכל שאלה של מחיר.

בשבת שעברה שוב הייתי בבלומפילד, ראיתי את הפועל תל אביב, השחקנים עשו טובה שהם זזו, בכל בעיטת קרן שהצליחו להרים נראה כאילו התרחש נס ספורטיבי, בכל הזדמנות הם רצו לשתות מים או להישכב על הדשא חסרי אונים. מנגד, הקהל האדום היה בשיא הכושר, האוהדים לא הפסיקו לשיר לרגע, רקדו, קפצו והזיעו כאילו אין מחר, המשיכו לעודד את הקבוצה, כאילו יש להם קבוצה. המשיכו במחרוזת שירי התפילה האינסופית, מחאו כפיים, רקעו ברגליים, הכל היה לשווא. לכולם היה ברור כי גם אם המשחק ימשך עד יום שלישי הבא הפועל לא תבקיע שער.

בסיום המשחק ,לפתע, הבנתי את "סוד התשובה". מי שצריך לקבל כסף לבוא למשחקים, אלו קודם כל האוהדים, הרבה הרבה לפני השחקנים, ועוד יותר הרבה לפני העסקנים. אותם אוהדים נפלאים, של כל הקבוצות, ללא הבדל דת גזע ולאום. שצריכים בכל שבוע להידחק ולהימחץ בקופות ובכניסות, לעבור בידוק בטחוני משפיל של שוטרים גסי רוח. שהם במצב כוננות מתמיד גם כשהם בפנים, עומדים בגשם ובשמש, מחוייבים ללמוד את כל מילות השירים, להשמע להוראות המנהיגים ביציעים. בקלות אפשר לחטוף אבוקה בעין, או אלת גומי של יס"מניק עצבני. כל המשחק לעודד, לעשן סיגריות בשרשרת, לאכול גרעינים ישנים. עבודה קשה ביותר, בילוי מפוקפק בלי שום החזר הוצאות. העיקר שיורם ארבל יוכל שוב למחזר את כל הקלישאות. "איזה קהל נפלא, אווירה יוצאת מן הכלל, פשוט אירופה".

הטלוויזיה מרוויחה הון עתק מכל משחק (פרסומות), הטוטו מקדם את עצמו, ובעיקר את כיסו, הכדורגלנים קונים מכוניות חדשות, ומתקתקים דוגמניות בלי למצמץ. ומי משלם על כל החגיגה, רק האוהדים. מי מממן את כל פסטיבל "הנדמה לי", רק האוהדים. אז באמת הגיע הזמן שישלמו לאוהדים שמוכנים לבוא למגרש, שהטלוויזיה והקבוצות ידאגו לתקצב את אותם אוהדים שמוכנים לבוא לראות את שיממון הכדורגל הישראלי. כולנו יודעים שעל המגרש לא קורה שום דבר מעניין, שכל האקשן נמצא ביציעים, אז למה הצד הלא נכון זוכה לאכול את העוגה, ואת כאב הבטן מקבלים ביציע. פשוט עניין של קיבעון, או הרגל ישן שלא טרחו לשנות. האוהדים הם הקסם האמיתי של משחקי הכדורגל בישראל, ואין סיבה לא לתגמל אותם כספית בהתאם. בלעדיהם אין שום חגיגה, מול יציעים ריקים האמת על הבלוף של הכדורגל הישראלי נחשפת במלואה.

אוהד רגיל יכול להסתפק בחמישים שקל, למנהיג שמבלה עם הגב למגרש ועסוק כמנצח של מקהלה אפשר לשלם 100 שקל. למסיתים אמיתיים, ומדליקי אבוקות מגיע קצת יותר. בינינו, רק בזכותם יש ל-300 שוטרים פרנסה בשפע בכל שבת. אז שהלוזונים יפסיקו לספר לנו על מהפכות, ושלוני, שחר וגדאימק ייקחו אחריות. זו תהיה מהפכה אמיתית: האיצטדיונים תמיד יהיו מלאים, מוכרי הארטיקים והבייגלה ירוויחו יותר מעובדי הייטק. בר"ג גם היציע הצפוני יהיה מלא, בקופסה תהיה אווירה של האייברוקס, ואפילו באורווה לא יהיה מקום לסוסים. בקיצור, הגיע הזמן לשלוף את הארנקים, אנחנו האוהדים מחכים, ולא לשכוח, אנחנו מקבלים רק מזומן, לא נותנים קבלות. "מי שלא קופץ בטלן", וכמובן כל ההזמנות בטלות.