פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הרפתקאות מחיי הספר

        פינת הפנתר: ערן טל מביא דוגמאות למה לא רק קרוליינה לא מעניינת את העולם, אלא גם העולם לא מעניין את קרוליינה, וגם מבכה את ויני

        חודש דצמבר מתקדם והולך, שבוע 13 כבר מאחורינו, ובתקופה זו של השנה כל חובבי הפוטבול הופכים להיות מומחים של מתמטיקה מתקדמת. גבירותי ורבותיי, עונת תרחישי הפלייאוף החלה! בתקופה זו של השנה יודע כל אוהד פוטבול שלא הצליח לפתור משוואה בשני נעלמים בבית הספר, לנתח במדוייק את לוח המשחקים של קבוצתו בפלייאוף בהתאם לתוצאות 48 המשחקים שנותרו בשלושת מחזורי סיום העונה.

        כולם, למעט אוהדי הפנתרים, שבחודש ינואר כבר לא יהיו שותפים לחגיגת הפוטבול הגדולה. אכן, הרחק הרחק מאור הזרקורים, תושבי מדינות קרוליינה הדרומית והצפונית יחזרו לתהום הנשייה ממנה הם באו. לו היו תושבי מיאמי או סן פרנסיסקו, שקבוצותיהם גרועות הרבה יותר, לפחות היו מתנחמים בחיי הכרך השוקקים ובמסורת ההיסטורית רבת השנים והתהילה של קבוצותיהם. אבל לא זהו דינם של תושבי הקרוליינות, כמו פולנים טובים, הם ישבו בחושך בחורף הארוך ויצפו לעונה הבאה. "אתם לא מעניינים אף אחד" אמר אחד המגיבים פה בשבוע שעבר. הוא לא ידע כמה שהוא צודק.

        רוצים קצת טעימה מחיי הספר? הנה דוגמא לבחורה אחת מצפון קרוליינה (בלינק המצורף).

        בן הדוד של קשטן

        הנה שאלת טריוויה קטנה בשבילכם: מיהו השחקן המוביל של הפנתרים השנה במסירות לט"ד? התשובה: אחרי 13 מחזורים, מדובר בג'ייק דלהום, עם 8 מסירות לאנד-זון ב-2 וחצי משחקים. ב-10.5 המשחקים האחרים השיגו הפנתרים עוד 8 טאצ'דאונים במסירה, 5 מהם של ויני ועוד 3 של האוטו.

        אוי, ויני ויני. אנחנו כל כך אוהבים אותו, הוא בחור נפלא, אבל מסתבר שהוא טוב כגיבוי למשחק אחד או שניים. כשמנסים לבנות עליו לאורך עונה שלמה, במיוחד בגילו המופלג, מקבלים את התצוגה של יום ראשון. שום דבר לא הלך כמו שצריך. הוא נחטף לט"ד בשלב קריטי, ופשוט פיספס את הרסיברים שלו שוב ושוב במסירות פשוטות, וזאת במשחק סביר ביותר של האופנסיב ליין שכמעט ולא איפשר לחץ של שחקני ההגנה עליו. בדקה האחרונה של המחצית, כשהתוצאה היתה 3:10 לטובת היגוארים, בדאון שלישי מקו ה-21 יארד, רץ ג'ף קינג הטייט-אנד לתוך האנד-זון כשהוא פנוי לחלוטין, אבל הק"ב הותיק, שעמד בפוקט ללא שום לחץ, זרק את הביצה גבוה מעליו.

        כך קרה שירדנו בפיגור קטן של 10:6 למחצית, אבל עם תקוות גדולות לפתוח את המחצית השניה ברגל ימין. המהלך הראשון של המחצית, וה"כוכב" השני שלנו, דה-שון פוסטר, מפבמל על קו ה- 21, מה שמסתיים 7 מהלכים אחר כך בעוד ט"ד. צפייה בהילוך חוזר של הפאמבל הזה יכולה להכניס לשוק גם אוהדים בעלי עצבים חזקים. מילא אם היה מדובר במהלך מבריק של שחקן הגנה, אבל מדובר פשוט במשחק רשלני של פוסטר שאיפשר להנדרסון להוציא לו את הכדור מהידיים בנחת. "הוא חייב לאבטח את הכדור טוב יותר", הסביר פרשן הטלוויזיה על רקע ההילוך החוזר. אכן, אין לאמריקאים מתחרים בכל הקשור לפוליטיקלי קורקט.

        שורה תחתונה: 10 דאונים ראשונים בכל המשחק (אחד מהם בגלל עבירה), 2 מ- 12 לדאון שלישי (אחד מהם בגלל אותה עבירה), והתקפת הפנתרים התדרדרה למקום ה- 29 בליגה, כשרק מיאמי, סן פרנסיסקו וקנזס-סיטי גרועות ממנה.

        אז מה עושים כשהקבוצה מאבדת את סיכויי הפלייאוף? יבוא האופטימיסט חסר התקנה ויגיד: הנה, מעז נוציא מתוק. יש לנו כעת הזדמנות נדירה לתת הזדמנות ונסיון לשחקנים חדשים וצעירים, ואולי לנסות קצת טריק-פלייס חדשים ונועזים יותר בהתקפה. הנה קחו לדוגמא את מאט מור. הוא אמנם היה רחוק מלהבריק כשהחליף את ויני האומלל ביום ראשון, אבל בהנחה שברור שויני והאוטו לא ימשיכו איתנו בשנה הבאה, עלינו להעריך את יכולתו לתפקד כק"ב גיבוי לעונה הבאה וגם לתת לו לצבור מעט ניסיון.

        האמנם? ממש לא, אם תשאלו את השועל. בראיון שנתן למחרת המשחק הודיע פוקס כי הוא אינו רואה שום סיבה לשנות את הרכב השחקנים. ציטוט: "we kind of are what we are". אנחנו זה מה שאנחנו, כל שבוע אנחנו ממילא מתאימים את ההרכב ומרכיבים את השחקנים שאנחנו מעריכים שיש להם את הסיכוי הטוב ביותר לנצח, וככה זה ימשיך. פנתר נשאר פנתר, שועל נשאר שועל. אתם חושבים שהוא בן דוד רחוק של קשטן?

        סיאטל, אנחנו באים!

        אני אסטה ממנהגי ובאופן חד פעמי גם אפרגן לשחקן יריב, ואני מדבר על פרד טיילור. מדובר על שחקן בטופ-20 של הרצים בהיסטוריה מבחינת יארדים בריצה, אבל למרות זאת אין לו אף הופעה בפרו-בול, ויש לי תחושה שהוא די אנדר-רייטד. לא שמישהו חושב שהוא לא טוב, אבל הוא אינו נחשב לאחד מרצי העילית של הליגה, ונראה לי שלא בצדק. התצוגה שלו ביום ראשון היתה באמת נדירה, וזאת על הגנת הפנתרים, שההגנה נגד הריצה נחשבת דווקא לחלק היותר סביר שלה (אם כי מצד שני הוא גם עשה על ההגנה הזו ריצה של 80 יארד לט"ד, כשמהירות לא בדיוק נחשבת לצד החזק שלו).

        ועוד נקודה אחרונה: בימים אלה נסגרת הרשימה לפרו-בול. הפנתרים שלחו לפחות שחקן אחד לפרו-בול כל שנה משנת 1995, ונראה שהשנה יישבר הרצף. סטיב סמית אמנם עדיין מוערך מאוד אך לא נתן תפוקה אמיתית העונה. גם קריס ג'נקינס נבחר מספר פעמים לפרו-בול, אבל השנה הוא הצטיין הרבה יותר בלייצר אופסיידים וכותרות לעיתונים.

        בשבוע הבא מגיעים ניצי הים לבנק אוף אמריקה סטדיום. הפנתרים איבדו סיכוי ריאלי כלשהו לעלייה לפלייאוף. סיאטל ברצף של 5 נצחונות רצופים וכבר הבטיחו את הבכורה בבית המערב. מצד שני אין להם סיכוי אמיתי להשיג את גרין ביי ודאלאס על מנת לזכות בשבוע חופש, מה שאומר שמדובר במשחק אימון לכל דבר. לפיכך, התחזית: נפרק אותם!