סיפור סדרת ה"באדי ליין" התחיל עוד ב-1928, כאשר אנגליה שיחקה באוסטרליה, סדרה שהכותרת שלה הייתה, בין היתר, הסדרה הבינלאומית האחרונה של גדול החובטים בתחילת המאה ה-20, ג'ק הובס מאנגליה. אולם זו הייתה גם הסדרה הראשונה של שני הגיבורים של ה"באדי ליין", דון בראדמן מאוסטרליה ודאגלס ג'רדין מאנגליה.
בראדמן שיחק לראשונה במשחקים בינלאומיים ב-1928, כאשר הוא לא כל כך רצה לזכור את הבכורה, שבה הוא סיים עם תוצאות של 18 ו-1, אוסטרליה הובסה ב-675 נקודות, ובראדמן הודח מהמשחק הבא. פציעה של אחד הכוכבים האוסטרלים של שנות ה-20, ביל פונספורד, אפשרה לו לחזור לנבחרת ומאז הוא החל לככב.
ג'ארדין שיחק עוד לפני כן עבור נבחרת אנגליה, וזה היה המסע הראשון שלו לאוסטרליה. כבר מהרגע הראשון הוא לא התחבר עם המקומיים, במלים עדינות, כשבהזדמנות מסויימת כינה אותם "פרימיטיביים", והזכיר את ההיסטוריה של רוב הלבנים באוסטרליה (למי שלא יודע, אוסטרליה שימשה מושבת עונשין של האימפריה ורוב התושבים הם צאצאים של אותם "צדיקים", ר.פ.).
באחד המשחקים, פנה לג'ארדין הקפטן האנגלי ואמר: "לא נראה לי שאוהבים אותך פה". הוא ענה "Its f***ing mutual". אגב, אנגליה ניצחה לבסוף את הסדרה, כששתי הקבוצות התכוננו למפגש גומלין ב-1930 באנגליה. שמועות אומרות שסיבה נוספת שג'ארדין לא אהב את האוסטרלים הייתה שב-1921, כשאוסטרליה התארחה באנגליה, היא ערכה משחק הכנה נגד נבחרת אוניברסיטת אוקספורד, וקפטן הנבחרת האוסטרלית, ווריק ארמסטרונג, סירב להמשך את המשחק מעבר לשעה המיועדת כשג'ארדין היה עם תוצאה של 96, בדרך ל-100. זוהי תוצאה מאוד נדירה על ידי שחקן מנבחרת אוניברסיטאית, במיוחד נגד אוסטרליה, וחמתו של ג'ארדין בערה.
ב-1930 אוסטרליה ניצחה את אנגליה 1:2 בסדרה של חמישה משחקים, כשבראדמן מציג אולי את הסדרה הגדולה ביותר אי פעם על ידי חובט. בהדינגלי, לידס, הוא היה לשחקן הראשון שצובר 300 נקודות ביום אחד, בדרך לשיא אוסטרלי בתוצאה הגבוהה ביותר בטסט של 334, שיא שנשבר רק ב-1994. בניצחון בלורד'ס הוא צבר 254 בסיבוב שהוא הגדיר כטוב ביותר בחייו, תוצאה שעד 1990, הייתה התוצאה הגבוהה ביותר בלורד'ס (333 של גראהם גוץ' הוא השיא הנוכחי), ועד 2003 הייתה התוצאה הגבוהה ביותר על ידי שחקן אורח בלורד'ס (גרהאם סמית', הקפטן הדרום אפריקאי, עם 258). בסה"כ, בראדמן סיים עם 974 נקודות, עד היום הכי הרבה נקודות בסדרת טסט אחת. ואיפה היה ג'ארדין? הבחור החליט, כמו שאומרים במקומותינו, "לעשות לביתו" והודיע מראש שהוא לא ישתתף בסדרה.
רגל מהירה או פגיעה מכוונת?
הסדרה הבאה בין אנגליה לאוסטרליה החלה בנובמבר 1932. ג'ארדין החליט להתייעץ לקראת הסדרה עם שני המגישים המהירים של אנגליה, הארלוד לארווד וביל ווס, ששיחקו עבור נבחרת נוטינגהאמשייר, להגיש הגשות מהירות לכוון הגוף של החובט ממה שנקרא ה-leg side (משמאל לחובט ימני, או מימין לחובט שמאלי). כמו כן, הוא ביקש להושיב בצד הזה מספר שחקני שדה, כך שאם החובט ינסה להגן עם המחבט, הוא ייתן הרבה הזדמנויות למגינים לתפוס את הכדור. הטקטיקה הצליחה כשנוטינגהאמשייר הייתה אחת הנבחרות הבולטות בתחילת שנות ה-30.
הסדרה: כבר במשחק החימום הראשון של הסדרה הטקטיקה הזו נוסתה ובהצלחה, כאשר אנגליה שיחקה נגד נבחרת משנה אוסטרלית, וזה למרות שג'ארדין לא השתתף במשחק. הטקטיקה המשיכה גם במשחק הבא, וזה כבר התחיל להרגיז אנשים באוסטרליה. למרות שבאנגליה טענו שהטקטיקה הזו, שכונתה באנגליה fast leg, לא כוונה על מנת לפגוע בחובטים, באוסטרליה היא כונתה bodyline, בגלל שההגשות בה כוונו to the line of the body. באוסטרליה החלו להתלונן על צורת המשחק הזו, כשבאנגליה לא האיגוד ולא הקהל הבינו על מה המהומה. צריך לזכור שב-1932 עדיין לא הייתה טלוויזיה עם שידורים חיים טראנס-אטלנטיים, כך שבאנגליה לא נחשפו לעניין בזמן אמת. המטרה הייתה, כמובן, לא רק לנצח את הסדרה, אלא גם להוריד את התפוקה של בראדמן. אנגליה ניצחה בסוף 1:4 בסדרה וחזרה עם ה"אשס", ובראדמן סיים עם ממוצע נקודות של 56.57.
רק לשם השוואה, הממוצע הזה הוא טוב יותר מהשחקן שמדורג כיום במקום ה-17 בהסטוריה, מבחינת ממוצע הנקודות בקריירה (ראהול דראוויד מהודו), אך נמוך ביותר מ-40 נקודות ממוצע הקריירה של בראדמן. בראדמן לפחות מצא את השיטה איך לנסות להתגבר, בכך שהוא נסוג הצידה ולנסות לחבוט בכדור, צורה שנחשבת לטכניקת חבטה לא נכונה בקריקט. רק שחבריו לקבוצה לא רק שהצליחו פחות, הם גם יצאו חבוטים מהסדרה.
ג'ארדין נשמע צועק לעבר לארווד, כאשר זה פגע באחד החובטים האוסטרלים "Well bowled, Larwood". באחד המקרים, כשהוא ניסה להעיף זבוב מעל פניו, צעק לו אחד הצופים: "תעזוב את הזבובים שלנו ג'ארדין, הם החברים היחידים שלך פה". העניינים התחממו במהלך המשחק השלישי באדלאייד, כאשר כדור אחד פגע בחזהו של הקפטן האוסטרלי , ביל וודפול, וכדור אחר סדק את גולגלתו של הוויקט קיפר, ברט אולדפילד.
כשפלהאם וורנר, מנהל נבחרת אנגליה בא ללחוץ את ידו של וודפול ולבדוק את מצבו, ענה לו זה: "אני לא רוצה לראות אותך מר וורנר, היו פה שתי קבוצות, כשאחת שיחקה קריקט והשנייה לא הראתה סימנים שהיא רוצה לשחק".
הקולוניה מאיימת להתפרק
ג'ארדין המשיך לטעון שהטקטיקה לא כוונה על מנת לפגוע בשחקנים, והוא אפילו שלח מתנות לבנותיו של אולדפילד. ההתאחדות האוסטרלית שלחה מברק להתאחדות האנגלית והאשימה את הנבחרת האנגלית בחוסר ספורטיביות. ג'ארדין, כתגובה ובגיבוי של מנהלי המסע, הודיע שאם ההתאחדות האוסטרלית לא תחזור בה, הם לא ישחקו את שני הטסטים האחרונים. העניינים כבר גלשו לרמות אחרות. בשתי המדינות עוד זכרו את מלחמת העולם הראשונה, שכונתה אז "המלחמה הגדולה" (אולדפילד נקבר חי כנהג אמבולנס וניצל בנס לקראת סוף המלחמה), ורוחות רעות כבר החלו לנשב באירופה. מושל מדינת דרום אוסטרליה, שהיה אז באנגליה, הודיע לשר המושבות האנגלי שאירועי הסדרה עלולים להשפיע על יחסי המסחר בין המדינות. למרות האחדות במחנה האנגלי, חלק מהשחקנים האנגלים לא אהבו את הטקטיקה הזו. גאבי אלן, אחד המגישים, סירב להגיש בטקטיקה, וחלק מהשחקנים האחרים התנגדו בחדרי חדרים להמשך השימוש בה.
מי שתיווך והרגיע את הרוחות היה ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וסף ליונס, שנפגש עם חברי ההתאחדות האוסטרלית, ושיכנע אותם לחזור בהם מההאשמה נגד נבחרת אנגליה. הסדרה הסתיימה כמתוכנן וללא ארועים מיוחדים.
השינוי: ב-1935 שונו חוקי המשחק כך שלשופטים הייתה אפשרות להתערב במהלך המשחק, ולהכריע אם מהלך המשחק עלול לגרום לנזק גופני לאחד השחקנים. ה"באדי ליין" נאסר לשימוש. לאחר הסדרה יצאו לא מעט ספרים של שחקנים שהיו מוערבים בסדרה, כשרובם טענו שהטקטיקה הזו פגעה במשחק. ההתאחדות האנגלית חפשה שעיר לעזאזל, והיא אילצה את לארווד לכתוב מכתב התנצלות להתאחדות האוסטרלית. זה סירב בטענה שהוא מילא הוראות (נשמע מוכר ברוח התקופה, לא?), ואנשים בכירים הם אלו שהיו צריכים להתנצל. בתגובה, לארווד לא זומן יותר לשחק בנבחרת אנגליה.
ומה קרה לגיבורים? את הקריירה של בראדמן סקרנו בעבר, רק לציין שבסקר שנערך בסוף המאה הקודמת, הוא נבחר פה אחד על ידי פאנל של עיתונאים ושחקנים לשעבר לקבוצה של חמשת שחקני המאה בקריקט (האחרים הם הובס, שיין וורן, סר גארפילד סוברס, וסיר וויו ריצארדס מהודו המערבית). לארווד סולק מנבחרת אנגליה, והמשיך לשחק עבור נוינגהאמשייר עד 1938. ב-1953 הוא היגר ל....אוסטרליה, וחי שם חיים שקטים עד מותו ב-1995 בגיל 91. ג'ארדין לא שימש אחרי הסדרה כקפטן נבחרת אנגליה אבל המשיך לשחק עוד שנתיים בנבחרת. ב-1937 הוא שיחק את משחקו האחרון באנגליה. ג'ארדין נפטר ב-1958 בגיל 58 מסרטן ריאות , במונטריי, שווייץ, ואפרו פוזר בלוך ראנוך בסקוטלנד.