תוצאות ידועות, עתיד מעורפל

1. טרנס מוריס למכבי תל אביב הוא כמו כדור ריטלין לאדם הסובל מ-ADD (הפרעות קשב וריכוז). כשמוריס עולה למגרש החיים של עודד קטש נראים פשוטים הרבה יותר: הוא מכניס המון אנרגיות למשחק ההגנה של מכבי (ממוקם עשירי ביורוליג בחסימות לדקה, 23 ביורוליג בריבאונדים לדקה), ובהתקפה עושה מינימום טעויות. מוריס קולע ביורוליג ב-72.2% מטווח שתי נקודות, אחוז נדיר שאפילו מייסיאו באסטון בשיאו, עם ניקולה וויצ'יץ' מאחוריו ושרונאס יאסיקביצ'יוס מלפניו, לא יכול היה להתגאות בו. הצוות המקצועי של מכבי מאוהב במוריס כי הוא עושה בשמחה את הדברים הקטנים שאף שחקן אחר בסגל לא שש לעשות: הוא משתמש נכון בגוף שלו וחוסם לאחרים, לא מתבייש להקריב עבירות לטובת הקבוצה, שומר עבור שני שחקנים לפחות, לא כופה את עצמו על המשחק ולוקח רק מה שניתן לו, ובעל חוש מצוין לריבאונד התקפה. במילים אחרות, סוג של נדב הנפלד מודרני. "אין ספק שטרנס הוא שחקן הסיבוב שלנו. הוא הכי יציב מכולם ונותן לנו בדיוק את מה שאנחנו מצפים ממנו", משבח עוזר המאמן גיא גודס. מוריס חתום בלעדית על הניצחונות מול אפס פילזן ומילאנו. בלעדיו, מכבי מסתכלת היום על תחתית בית ב' ולא על חלקו העליון.

2. ניקולה וויצ'יץ' יחזור למגרשים בשבועות הקרובים. טל בורשטיין יחזור מעט מאוחר יותר. אלו שני העוגנים עליהם נשענת מכבי בעידן פוסט פיני גרשון. בהיעדרם מנסה מכבי לשמור את הראש מעל למים ובינתיים, למרות הכדורסל הבלתי מלהיב בעליל שמציגה, היא איכשהו מצליחה לעשות את זה. וויצ'יץ' ובורשטיין, יחד עם מוריס, הם השחקנים היחידים שאין להם תחליף ראוי בסגל. וויצ'יץ' לעולם היה המהנדס של משחק ההתקפה של מכבי, בורשטיין אמור היה לתת את הבאלאנס לקו האחורי מעמדה מספר 3. על דיוויד בלות'נטאל, ממלא המקום הזמני של בורשטיין, אמר קטש במסיבת העיתונאים ביום רביעי ש"דיוויד נותן לנו דברים מסוימים וצריך לדעת לנצל אותו בצורה נכונה". בלות'נטאל הוא אחד הקלעים האוטומאטיים הטובים ביותר שמסתובבים באירופה בשנים האחרונות, אבל מעבר לאיום משלוש הוא לא נותן למכבי הרבה. הוא מתקשה לשמור על שחקנים זריזים, לא תורם מספיק בריבאונד (להוציא את המשחק האחרון, הוא עומד על 1.3 ריבאונדים בממוצע בלבד), לא יכול להוביל כדור ולא מסוגל לייצר לעצמו מצבי קליעה. בורשטיין, לעומתו, הוא החבילה השלמה. קטש מכנה את בלות'נטאל "ברומטר", ולא במקרה. בלות'נטאל תלוי לחלוטין בשחקנים שלידו וכשהוא קולע 20 נקודות, כמו אתמול, זו האינדיקציה הטובה ביותר לכך שמשחק ההתקפה של מכבי זורם. במשחק הביתי האיום מול פילזן הוא זרק לסל פעם אחת בלבד. כשוויצ'יץ' ובורשטיין יחזרו, משחק ההתקפה של מכבי יראה טוב הרבה יותר ובלות'נטאל יהיה הראשון ליהנות מכך. אם מכבי צמודה למקום הראשון בבית בלעדיהם, העתיד נראה וורוד יותר.

3. עם כל הצרות והחיכוכים והפציעות והריבים והאי-נעימויות והיעדר ההיררכיה והסדר וההיגיון, מכבי בכל זאת סיימה את הסיבוב במאזן של חמישה ניצחונות לעומת שני הפסדים בלבד. אף שבמקרה הזה, המאזן אומר הרבה יותר על איכות היריבות ורמת הקבוצות מהדרג השני-שלישי ביורוליג מאשר על מכבי עצמה. מכבי מכוונת לשלבים הגבוהים, ורק בשלב הבא נדע היכן היא באמת עומדת ביחס לקבוצות המובילות במפעל.

הבעיות (הרבות) של מכבי מוכרות לכולם, אבל בכל זאת ראוי להתעכב עליהן בעזרת כמה נתונים סטטיסטיים. שני המשחקים האחרונים שיפרו במעט את ממוצע הנקודות של מכבי, אולם גם כך היא ממוקמת רק במקום ה-15 ביורוליג, עם 76 נקודות למשחק. מכבי עדיין לא מצאה פיתרון לבעיית האחוזים מהשלוש (34%, מקום 15), ונכון להיום היא גם אחת מקבוצות העונשין הגרועות ביותר שראה היורוליג מאז ומעולם (56%, מקום אחרון). למעט מוריס ובאטיסטה, אין למכבי ריבאונדרים סבירים (7 אופנסיב ריבאונד למשחק, מקום 20), והמשמעות הישירה היא הרבה פחות נקודות קלות. הבעיות החמורות בהתקפה באות לידי ביטוי גם בכך שמכבי בקושי עומדת על הקו וסוחטת רק 20 עבירות בממוצע (מקום 14). נתון סטטיסטי מדהים נוסף הוא שפרט לניקולה וויצ'יץ', אין למכבי שחקן שמעמיד ביורוליג ממוצע נקודות דו-ספרתי. שישה שחקנים קולעים בין 7.8 נקודות (באטיסטה) ל-9.6 (מוריס). למעט וויצ'יץ' ומוריס, אין למכבי שחקן שעומד על יותר מ-9.7 נקודות מדד איכות (הלפרין ובאטיסטה). קטש, והאשמה כמובן תלויה גם בו, מערבב בכל ערב את חפיסת הקלפים מחדש. אמנם היריבה לא יודעת איזה שחקן יגיע לעבודה ביום נתון וצריכה להיערך ל-11 שחקנים במקום לשלושה-ארבעה מרכזיים, אבל גם קטש לא ממש יודע.

מעמדו של קטש יציב. בימים האחרונים שב דיוויד פדרמן ארצה ממסע עסקים באירופה ואמש צפה בתכשיט מקרוב. בסיום המשחק ניגש הבוס המרוצה לשחקני הקבוצה ולחץ את ידיהם. רק קטסטרופה תמנע מקטש לסיים את העונה כמאמן מכבי, אף שגורמים בכירים בקבוצה לא מרוצים לחלוטין מהתנהלותו האישית והמקצועית. מעבר לגירעון התקציבי, חשוב לציין כי אין בשוק יותר מדי מחליפים ראויים (שרון דרוקר וצביקה שרף הם שני השמות הרלוונטיים ביותר), ובכלל, פדרמן לא ייתן יד להדחתו של המאמן כל עוד גורל האליפות המקומית לא נתון בסכנה מוחשית. במכבי נוהגים לומר ש"כל ההחלטות המקצועיות מתקבלות בהנהלה פה אחד". כך שקטש, בינתיים, יכול להיות רגוע.

מכבי עברה את הסיבוב הקל יותר, בו אירחה ארבעה משחקים. בשבועות הקרובים תצא ללה-מאן, איסטנבול, זאגרב וסלוניקי. כדי להתמודד על המקום הראשון בבית, צריכה מכבי לכוון למאזן של 4:10 לכל הפחות. המשמעות היא שני ניצחונות חוץ, ושלושה ניצחונות בית חלקים. הבעיה שמכבי טרם הוכיחה שהיא אכן מסוגלת לחמוק עם ניצחונות ממגרשים קשים. בנוסף, אם לא תביס בהיכל את מלאגה וריטאס, במקרה של שוויון עתידי ביניהן עשויה מכבי לשלם את מחיר התבוסות הקודמות (18 לריטאס, 23 למלאגה). בקבוצה כבר סימנו את המשחק בצרפת בשבוע הבא כמפתח להמשך וגודס אומר ש"זה משחק שאנחנו חייבים לנצח ויכול לתת לנו פוש חשוב". הפסד, ומכבי תיקלע לבוץ עמוק ממנו תתקשה לצאת. באיסטנבול מכבי כושלת באופן סדרתי ובמחזור האחרון של שלב הבתים תתארח באלכסנדריו המאיים של אריס. אפשר שזה יהיה המשחק שיכריע את המיקום הסופי של מכבי בבית ואת איכות היריבות איתן תוגרל בשלב הטופ-16. למי שתהה, אלה לא חדשות טובות.