ישנה קבוצת כדורסל הפועל תל אביב שמה המוצא היקר מתבקש להודיע מיד! לאחרונה נצפתה על ידי קהל של 2 צופים (לא כולל הורי השחקנים), לבושת אדום, משוטטת ברחבי הליגה הארצית ומפסידה שוב בדרך הבטוחה לליגה א' ולמפגש היסטורי ממשמש ובא (טפו טפו טפו) עם יקירת המדור, הפועל אוסישקין.
בעונת 96/97 סיימתי עונה אישית בינונית (בהיותי שחקן בינוני), בעונה הכי גרועה בהיסטוריה של הפועל תל אביב, במהלכה ירדה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגה השניה. מי האמין שזו גם לא תהיה הפעם האחרונה. בסוף אותה עונה יכולתי הבינונית אף לא הספיקה לליגה השנייה וכך מוניתי להיות מאמן/שחקן של קבוצת הבת הוותיקה הפועל "אריה" תל אביב, אשר שיחקה בליגה הארצית. המטרה הברורה הייתה הישרדות בליגה ואף קיבלתי "תקציב" לשכר שחקנים. במהלך גאוני החלטתי שעדיף להוציא את כל התקציב על שחקן אחד טוב מאשר על 5 בינוניים והחתמתי במיידית את הפנומן נמרוד מיטל, "עמי נאווי של הליגה הארצית", על חוזה עתק בסך 800 ש"ח לחודש, וכך נותר לי עודף בתקציב אותו שמרתי לארוחת סוף עונה במזללה תימנית עממית. שאר השחקנים היו חברים, פנסיונרים וחבר'ה צעירים שפשוט רצו לשחק וראו באופק מעבר דימיוני לקבוצת האם.
עם קהל של 2 צופים (הפעם כולל הורי השחקנים, בכל זאת זו רק הפועל אריה, לא הפועל תל אביב) לא ירדנו ליגה באותה שנה ובתמורה לא קיבלתי שכר על עמלי ולראשונה אחרי 20 שנה, מהן 4 בהפועל "אריה", עזבתי את אוסישקין ועוד בטונים צורמים. מאז לא חזרתי, לא בתור שחקן. שנה לאחר מכן עברתי לשחק בא.ס רמת השרון, גם היא מהליגה הארצית ולראשונה בחיי שיחקתי נגד קבוצת הפועל תל אביב כלשהיא, כאשר אירחנו למשחק בית את הפועל "אריה".
שמעתי על המצב של הפועל "אריה", שהייתה כמובן חסרת תקציב ובדרך הבטוחה לליגה א', אבל הייתי כל כך פגוע וכעוס שזה כלל לא הזיז לי. כשהם הגיעו למגרש הכל נשכח. מכירים את המושג : נופיע עם קבוצת הנוער... אז הם, הפועל "אריה, אפילו לא הופיעו עם קבוצת הנוער. הם היו חבורה של ילדים בני 15-16, שחקני נערים מחוזית שהיא ליגת הנערים הנמוכה ביותר. ביקשתי מהמאמן לא לשחק באותו משחק, לא יכולתי, התביישתי... הפועל "אריה" לא סיימה את העונה, היא התפרקה לאחר מספר מחזורים ונעלמה מן המפה. אני מפחד לפגוש את הפועל תל אביב בשנה הבאה... אני מפחד ששוב אני אתבייש...
חלומו של כל שחקן
"אתה תהיה המאמן", הודיע לי "שחור" בתחילת פרוייקט הפועל אוסישקין. מאמן/שחקן" תיקנתי אותו. איזה שחקן? אף פעם לא היית שחקן..." חידד, "שחור, חשב שניה והוסיף "אתה יודע מה? זה רעיון טוב, לך תדע... אולי נצטרך אותך.
"בדיוק"! עניתי בלהט, "תמיד המאמן אשם, תן לי ליהנות קצת מהתהילה שמקבלים השחקנים". איזו תהילה? הוא צרח עליי, " זה ליגה ב'! איפה אתה חי? איפה אני חי...? הבטחתי לשחקנים שלי תהילה, מה לא מכרתי להם בקיץ תוך כדי מו"מ קדחתני על חוזי אפס: כוכב אנחנו נעשה ממך, הקהל יאהב אותך, כבר כתבו עליך שיר עידוד, כולם יידעו מי אתה, בנות אוהבות גברים באדום...
איפה אני חי (לא פעם ציינתי את המילה סרט בהקשר זה)? השבוע נתבשרתי כי בזכות חבר ההנהלה מאור הראל נוכל לבחור לשחק עם הפועל אוסישקין ושחקנים של הפועל אוסישקין במשחק המחשב NBA LIVE. מטורף!! ליד שמחוני אסור לכדרר כי הוא החוטף הכי מהיר במערב, הדמות הוירטואלית שלי סתם רצה לאט יותר משאר השחקנים ויש שמועות שברקע יתנגן לו ההמנון הלאומי, רק הפועל אוסישקין. אכן, מטורף. איזה מזל שאני גם שחקן. אני מרגיש בשיא הקריירה, הגיע הזמן לפרוש ומהר.