שוב קשה, שוב ניו אינגלנד

בולטימור (8:4) - ניו אינגלנד (0:12) 27:24

או-הו, מעניין הסיפור, מעניין מאוד. בפעם השלישית בארבעה שבועות, ניו אינגלנד הייתה קרובה להפסד ושוב נחלצה בעור שיניה. אם הפעם הראשונה הייתה באינדיאנפוליס, הרי שאחר כך הגיעה פילדלפיה וחשפה כמה חולשות במכונה ממסצ'וסטס, והלילה הייתה זו בולטימור שכמעט עקצה.

מסירה לטאצ'דאון לשמונה יארד של טום בריידי לג'אבאר גפני, כשעל השעון נותרו 44 טיקים, מנעה מניו אינגלנד את הפסד הבכורה, כשהפטריוטס כבר פיגרו 24:17 ברבע האחרון. זה היה דרייב מנצח של 73 יארד, כולל שתי המרות בדאון רביעי שהשאירו את הפטריוטס בחיים. "רוב הרבעים לא הלכו כפי שציפינו", אמר בריידי בסיום, "זה לא היה קל". ההמרות היו לא שגרתיות - האחת בריצה של בריידי ל-12 יארד והשניה ב... פאול של בולטימור, החזקת שחקן (הולדינג), שהעניקה לפטריוטס דאון ראשון בדרך לטאצ'דאון.

הרייבנס הצליחו להפתיע, למרות שהיו אנמיים מאוד במחזורים הקודמים. קייל בולר הנהיג את ההתקפה עם 210 יארד ושני טאצ'דאונים, ו-וויליס מגאהי, במשחקו הטוב ביותר מאז שהגיע לבולטימור, טחן 138 יארד על הקרקע עם טאצ'דאון. העורבים, כמו פילי, שיתקו את רנדי מוס (רק 34 יארד באוויר), שהפעולה המשמעותית היחידה שלו הייתה טאצ'דאון מ-3 יארדים. 257 יארד ושני טאצ'ים לבריידי. בשבוע הבא מצפה לפטריוטס מבחן קשה ביותר בבית - פיטסבורג.

עוד לפני הפסדם של הרייבנס, נודע להם כי הקוורטרבק סטיב מקנייר לא ישחק עוד העונה בשל פציעה ברגלו. אבל בולטימור לא תהיה בפלייאוף, ככה שהפציעה לא משמעותית כמו זו של דרק וורד מניו יורק ג'איינטס. וורד שבר את רגלו במשחק הניצחון 16:21 על שיקגו, דווקא במפגש בו שיחק מצוין והגיח ל-154 יארד. ברנדון ג'ייקובס צפוי לפתוח ביום ראשון מול פילדלפיה, אבל מכיוון שגם הוא לא ממש בריא, רובן דראונס עשוי לתפוס את המושכות.

גם רוי וויליאמס, התופס של דטרויט, לא בקו הבריאות. וויליאמס פצוע בברכו, וכנראה שישוב רק בינואר, אם הליונס יעלו לפלייאוף. תופס משמעותי אחר שמצבו לא ברור הוא אנקואן בולדין מאריזונה, שפרק את בוהן הרגל וכרגע עדיין לא נודעה חומרת פציעתו.

אלפי אנשים הגיעו להלווייתו של שון טיילור, הסייפטי של וושינגטון שנרצח בשוד בשבוע שעבר. "זה היה שבוע ארוך וקשה לכולם", אמר הקומישינר, רוג'ר גודל. המאמן, ג'ו גיבס, בחר להספיד בדרך מקורית. "למעלה יהיו לו 100 שנות פוטבול. הוא חי את המשחק בחייו וימשיך לחיות אותו אחרי מותו. אישית, אני הייתי רוצה להיות בקבוצה של שון".