מינוי סיני

קשה לדמיין את זה עכשיו, אבל לא מזמן, לפני חצי שנה בערך, היו לא מעט אנשים מיואשים בבוסטון. אני יודע, מדהים, לא? הטרייד שיביא את קווין גארנט וריי אלן לעיר היה לא יותר מרעיון הזוי לגמרי, שעשוי היה להכניס אדם שיעלה אותו לכמה שנים בבית המשוגעים המקומי. אלא שהיו לא מעט אנשים בבוסטון שכמעט ואשפזו את עצמם לבית המשוגעים הזה לאחר הלילה של ה-22 במאי, ליל הגרלת הלוטרי.

הסלטיקס, שעבדו קשה כל העונה להשיג את המאזן האומלל שלהם, קיוו לשריין לעצמם את אחד משני המקומות הראשונים ולהבטיח לעצמם שחקן אחד שישקם את כל המערכת - גרג אודן, או קווין דוראנט. ברור אם כן, מדוע שכשהעשן המטאפורי התפזר, ובוסטון "זכתה" במקום החמישי, ההרגשה בעיר היתה שגורלם נחרץ לנצח. במיוחד, כשיש לקבוצה ג'נרל מנג'ר כמו דני איינג', והשחקן שהיה צפוי להיבחר במקום החמישי, היה יי ז'יינליין.

רק האפשרות התיאורטית שבחירה כזאת תיעשה, שלחה רעד קל בגופם של אינספור אוהדי בוסטון. דראפט 2007 המשיך את מגמת החזרה של הליגה הטובה בעולם אל שוק השחקנים האמריקני, לאחר שבשנים הקודמות הגיעו ממחוזות רחוקים כמה שחקנים שנויים במחלוקת כמו דארקו מיליצ'יץ', כמה פלופים כמו ניקולוז צקיטישווילי, וסתם כאלה שנבחרו גבוה מדי כמו אנדראה ברניאני.

בתקופה שלפני הדראפט לא נטל הסיני המסתורי חלק באימונים המקובלים של המועמדים לבחירה, בהם הם מתמודדים לעיני נציגי קבוצות ה-NBA מול מועמדים אחרים כמוהם, והסקאוטים שביקשו להתרשם מיכולותיו נאלצו להסתפק בצפייה באימונים האישיים שערך. קטע מתוך אותם אימונים, בו נראה מתאמן מול שורת כיסאות, שודר טרם הדראפט ב-ESPN והפך אותו מיד לבדיחה מהלכת.

בנוסף, עלו טענות שז'יינליין, שהצהיר על עצמו כיליד 87', למעשה נולד מוקדם יותר, בין השנים 81'-84', והוא לא צעיר כפי שהוא טוען. אחת מרשתות הטלוויזיה גילתה כי יי היה רשום לטורניר של אחת מהנבחרות הצעירות של סין כיליד 84', ולאחר שהנושא עלה בתקשורת, נמסר מהרשויות הסיניות כי מדובר היה בשגיאת כתיב.

משב רוח חזק במיוחד עבר ברחובות בוסטון לאחר שמאות אלפים שחררו אנחת רווחה בו זמנית, כשהסלטיקס בחרו בערב הדראפט את ג'ף גרין מג'ורג'טאון בבחירה החמישית. יי, שישב באולם, נראה מוטרד. מיד התחילו הדיבורים. מי ירצה בכלל שחקן כזה, עם יכולות לא ברורות, בגיל לא ברור, שמתאמן רק מול כיסאות נפתחים, ועוד בדראפט כה עסיסי? התשובה הגיעה כעבור חמש דקות כשמילווקי בחרה בו במקום השישי. זו היתה בחירה תמוהה ובעיקר לא צפויה, מאחר והבאקס היו אחת הקבוצות שלא הורשו על ידי סוכניו של יי אפילו להגיע להתרשמות מאימוניו האישיים, מאחר ומילווקי לא היתה בין הערים ה"מועדפות" על סביבתו של השחקן והשלטונות הסיניים העומדים מאחוריהם. הפרשה נמשכה לאורך פתיחת משחקי טרום העונה, כשז'יינליין לא התייצב לאימונים, וסוכניו חיפשו בכל כוחם טרייד שימצא לו בית חדש. ככה זה כנראה כשעומדת מאחוריך האומה הגדולה בעולם.

ראשי הבאקס לא יכלו להגיד שהם מופתעים. הליגה ראתה כבר לא מעט פרשיות שעירבו שחקנים סיניים והבירוקרטיה שמגיעה איתם. המקרה המפורסם ביותר הוא של וונג ז'יז'י, סנטר גבוה עם שם של שחקן פורנו מתחיל, ששיחק בקבוצת הצבא של סין ונבחר במקום ה-36 בדראפט 1999 על ידי המאבריקס. אלא שהצבא הסיני לא וויתר וסירב לשחררו אל הליגה הטובה בעולם, וכך, רק לאחר שנתיים מרגע שנבחר, הגיע הענק הסיני לדאלאס. מרגע הגיעו, החלו המשחקים של המאבריקס להיות משודרים באופן קבוע למאות מיליונים בסין, שהריעו בכל פעם שפניו של ז'יז'י הפציעו מן הספסל, מקום בו הוא בילה את מירב הקריירה שלו ב-NBA. לאחר שנתיים של משחק, דרש הצבא שהשחקן יחזור לשורותיו, אלא שז'יז'י לא הגיע למטוס, והשמועות סביבו אמרו שהוא עומד לערוק לארצות הברית.

וונג חזר לסין רק כעבור ארבע שנים, ונאלץ לעבוד קשה כדי להתקבל בחזרה, אבל רבים במדינה לא יסלחו לו לעולם על שהפנה עורף לאומה. ז'יינליין, שבוודאי מכיר היטב את הסיפור של ז'יז'י, לא רצה להסתבך בעצמו, ועשה מה שאומרים לו. ברחבי הליגה החלו להישמע קולות כי כדאי לבאקס לוותר עליו, ושהוא לא שווה את המאמץ. אלא שהיה אדם אחד שלא הסכים לוותר, שיכנע את מילווקי להמשיך להילחם על השחקן, ועזר במשא ומתן עם הרשויות הסיניות. מספר שבועות לאחר שז'יינליין חתם סופית בקבוצה, החלו שמועות שדייויד שטרן בילה לא מעט לילות בניסיון לגרום לשחקן לחתום דווקא בקבוצה אפורה כמו הבאקס, כדי להעלות את הערך השיווקי שלה ושל העיר, והקומישינר ידע על מה הוא מדבר.

מהרגע שהגיע לארצות הברית, הוחתם ז'יינליין בסוכנות וויליאם מוריס, הידועה כאחת הגדולות בארצות הברית, והמותג ושמו יי יצא לדרך. הוא הוזמן לעשרות אירועים המוניים, פתיחות של סרטים וארוחות מתוקשרות עוד לפני שזרק כדור אחד לסל. זכויות השידור של כל משחקי הבאקס נמכרו מראש בסין, וגורמים כלכליים כבר הצהירו שמדובר בפריחה של אלפי אחוזים לעיר ולכיס של הקבוצה. במשחק הליגה בין הרוקטס של יאו מינג, לבין הבאקס של יי צפו יותר מ-200 מיליון בני אדם ברחבי העולם, והפכו מפגש חסר חשיבות בין שתי קבוצות בינוניות, לאחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, כשהוא עובר את הסופרבול האחרון.

ניתן אם כן להבין, מדוע ירד הלחץ מז'יינליין לתפקד כשחקן מוביל בקבוצה. כשיאו מינג נבחר במקום הראשון בדראפט על ידי יוסטון, הרוקטס בהחלט לקחו לתשומת ליבם את הפוטנציאל הכלכלי שמגיע ביחד עם השחקן, אבל הם בחרו בו בראש ובראשונה כיוון שיאו היה תופעת טבע, כזו שיכולה לשאת על כתפיה מועדון לאורך שנים, וכזו שצריכה לתפקד באופן מיידי. מיי, לעומת זאת, התקוות היו אחרות. מילווקי לא עקבה אחריו ואפילו לא ראתה אותו מתאמן לפני שהחתימו אותה, דבר נדיר בשנים האחרונות בהן מערך הסקאוטינג כה מפותח. נראה היה שהבאקס ראו קודם כל את היתרון הכלכלי ואת החשיפה שמגיעה עיתו, ולא תלו יותר מדי תקוות ביכולות המיידיות של הילד (או המבוגר, תלוי בשנה בה הוא נולד).

את כל הרעש התקשורתי סביבו ואת ההאשמות שהוא ילד מפונק ונתון לחסדי המדינה שממנה הגיע, הפריח יי כבר במשחקי טרום העונה, בהם קלע 10.5 נקודות, והבטיח את מקומו בחמישייה. במשחק המתוקשר מול יאו מינג, כשכל הפסטיבל סביבו מגיע לשיא, קלע ז'יינליין 19 נקודות, במשחקו החמישי בקבוצה בסך הכל. הוא מדורג במקום החמישי כרגע בין הרוקיס בנקודות למשחק ונראה שלא יישאר שם לאורך זמן, אבל חשוב מכל: הגישה שלו למשחק השתפרה, הוא נראה מלא ביטחון עצמי, ובמילווקי אומרים שאלמלא קווין דוראנט, הוא יכול היה לקחת את תואר רוקי השנה, ומי יודע, אולי הוא עוד ייקח.

וכך הגיע שחקן שהיה צפוי להיבחר בעשירייה הראשונה בדראפט, אך בו זמנית יכול היה ליפול אל העשירייה השנייה, לקבוצה שלא רצתה בו והוא לא רצה בה, אבל הצליח לעשות את המיטב מכך. כולם ממהרים לציין שהוא שחקן עם יכולות, אבל סביר להניח שלא היה נבחר במקום כה גבוה, אלמלא היה מביא איתו עתיד כלכלי ורוד לשנים הקרובות. במילווקי מעדיפים להפנות את השיחה בכל פעם שהיא מגיעה למקומות הללו לכך שלילד יש פוטנציאל, אבל פוטנציאל הוא דבר שיש להרבה שחקנים מלבדו. מה שאין לשחקנים אחרים, הוא פוטנציאל ל-200 מיליון צופים.

הכדורסל הישראלי, להבדיל מהסיני, זכה להרבה מאוד כמעטים בכל הנוגע למשחק בליגה הטובה בעולם. היה לנו חוסר רצון (שפר), חוסר מזל (קטש), חוסר יכולת (שיינפלד, תמיר, גרין), אבל מה היה קורה אם ליאור אליהו, שחקן צנום בגובה דומה לז'יינליין, שנבחר בעצמו בדראפט רק בסיבוב השני, היה מגיע כשמאחוריו מעצמה כדוגמת סין, עם שוק פוטנציאלי שהיה קוסם לשאר קבוצות הליגה? במקרה של אליהו, הזמן כבר עבר.

למרות זאת, היום, עוד ישנה תקווה. זוהי תקופה בה עלינו להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות, ומכאן, יש לצאת בקריאה נרגשת לראש הממשלה, אהוד אולמרט, ולעם בישראל, לצאת ולכבוש בחזרה את לבנון, ולא לעצור שם. בו זמנית, יש לקרוא לכל בנות ישראל לצאת לרחובות העיר והכפר, ולהתהולל. אם גם אנחנו רוצים שחקן בליגה הטובה בעולם, ישנה רק דרך אחת לעשות את זה, כדי שעומרי כספי ייבחר בסיבוב הראשון: עלינו להפוך למעצמה בעצמנו. את ההמשך יעשה כספי בעצמו. את הגישה והחוצפה כבר יש לו, גם את הגובה והפוטנציאל, ואת הריבים עם ג'רי באס והנהלת הלייקרס אפשר להשאיר לאבא שלו, שיתלונן על כך שהילד לא משחק מספיק. אם תרצו, אין זו אגדה. יי ז'יינליין כבר הוכיח זאת.