בכל זאת הגענו, למרות הכל

19:15, צומת קיבוץ גלויות, גשם זלעפות הרעיד את מכונית הרנו של יהודל'ה איש הסטטיסטיקה. “סע יהודה! סע!", נזפתי בו עת זיהיתי שני מטרים של כביש שאפשר להתקדם אליהם בתוך הפקק הנוראי. “שפר עמדה לקראת הרמזור!”, ציויתי, "אנחנו מאחרים, המשחק ב- 20:30, יש משחק חשוב היום, הם קבוצה טובה, מקום שני רק לנו עם הפסד בודד, והם ניצחו את ה"שומרונים" (אליצור "שומרון" חולון) אימת ליגה ב' במשך שנים.

"הם", אלו מועדון ספורט ברק"ן תל אביב, קבוצת כדורסל שהוקמה לזכרו ולכבודו של קובי מואטי ז"ל, שהיה קצין וחבר לנשק של המייסדים. השם ברק"ן מורכב ממשפט אותו קובי אהב במיוחד ושימש עבורו כדרך חיים, משפטו של יוליוס קיסר: "באתי ראיתי ניצחתי", ומכאן השם ברקן כראשי תיבות של באתי, ראיתי, קובי, ניצחתי.

19:25. בעקבות חושיי החדים והעובדה שהצלחנו סוף סוף להסיר את האדים מן השמשה הקדמית, הצלחנו להתקדם את שני המטרים המדוברים ולשפר עמדה לרמזור... גלעד שמחוני, קפטן הקבוצה ורכזה המוביל, מתקשר: “נו גלעד יצאת מקיסריה?”, אני שואל בטון ציני אופייני, “כבר עברתי את הרצליה", הוא מחזיר לי בגאווה, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהעובדה שהוא אמור להיות עוד 5 דקות באולם שממוקם בחולון ביום הכי פקוק בשנה.

19:50, אנחנו מגיעים לאולם ב- 20 דקות של איחור אופנתי רק בכדי לגלות שמחצית מהקבוצה, כולל מנהל הקבוצה עם בגדי המשחק והכדורים, שמו מבטחם בנתיבי איילון. 20:10, כולם כבר כאן מלבד הקפטן. “איפה אתה גלעד?”, אני שואל בזמן שהציניות כבר מזמן הפכה לעקצוץ של עצבים, “זה בסדר, כבר כמעט הגעתי", הוא עונה בביטחון שגרם לי לחשוב שהוא בחוץ בחניה, “אני ברחוב המסגר בתל אביב אוטוטו אני בצומת קיבוץ גלויות”...

20:28, יאיר מנהל הקבוצה חולף על פני בעודי שועט לעוד צעד וחצי בחימום, דקות ספורות לפני שריקת הפתיחה. "שמחוני הגיע?” אני שואל, "לא", הוא עונה וממשיך, "אבל שאול מהירקות (אני לא יקרן, אני ירקן) טוען שיש לברק"ן שחקנים טובים, הוא מכיר אותם, 4 מהם משחקים איתו בספורטק"....

השופטים קוראים לי, בחוץ סערה ובתוך האולם רק טפטוף קל במרכז המגרש, אני מרגיע את השופטים : "אני אדאג להציב פה מישהו עם מגב שידאג שלא יהיה רטוב", אז עמדתי כל המשחק עם מגב ביד. 21:00 אמצע רבע ראשון, החבר'ה מהספורטק בשלבי קריסה מתקדמים, אני מנגב את הפרקט כהרגלי בזמן קליעות עונשין והקהל בשירה אדירה "מאחר מאחר": שמחוני הגיע!

22:10 אני אחרי מקלחת, ברקע עוד ניצחון ויהודל'ה איש הסטטיסטיקה לחוץ: “ יאללה שלף בוא! קרואטיה מובילים 0:1”. תתעודד אני אומר לו, המצב יכול להיות יותר גרוע...והמצב אכן נהיה יותר גרוע מבחינת יהודל'ה חסיד אימפריית המנדט, “2:0”, מודיעים לי בחדר ההלבשה. בדרך הביתה יש שיר של הסמיתס ברדיו ויהודלה נכנס לקצב, בין תיפוף על ההגה לשאיפה מהסיגריה הוא אומר לי : “תראה איזה יופי, ישראל מנצחת את רוסיה, הקרואטים נותנים בראש לאנגליה ורצים לקהל כאילו אין מחר, זה ספורט ! על זה תכתוב בבלוג שלך".

שבוע הבא יום רביעי 20:30 אולם "קריית הצעירים" ברמת השרון משחק בית נגד ה"שומרונים". שמחוני כבר לא יאחר כי הוא לא ישחק. יש אומרים שהמאמן השעה אותו בגלל האיחורים התכופים ויש כאלה שירצו להאמין כי בלי כל קשר הוא טס לאמריקה בעינייני עבודה...