שמחה ודאגה לעתיד כך ניתן לתאר את הלך הרוח ברוסיה ביום שאחרי ההעפלה הדרמטית ליורו. "הפסדנו בקרב, ניצחנו במלחמה" זעקה הכותרת באחת מעיתוני הבוקר במדינה. בכיר פרשני רוסיה, ואסילי אוטקין, כתב בטורו היומי ב"סובייטסקי ספורט": "עשינו את זה. אני שיכור מאושר. זה התשלום על הסבל שסבנו בשלושת הימים האחרונים ובהיעדרות המבישה שלנו מהמונדיאל. אני מבטיח שמעתה אני תמיד אעמוד בהמנון הקרואטי ואם אפגוש שחקן מהנבחרת הקרואטית במסעדה, הארוחה תהיה עליי. צאו לרחבות וחגגו. נשיקות לכולם".
הידינק מודה שהוא איבד כבר תקווה: "הדיווחים מוומבלי פשוט היממו אותי. לא האמנתי שזה יקרה. עכשיו צריך לעבוד קשה בשביל להשתפר לקראת היורו". אלכסנדר קרז'אקוב טוען שהוא דווקא האמין: "הקרואטים הם נבחרת מצוינת וידענו שאם יש מישהו שיכול לנצח באנגליה, זה דווקא הם". גם נשיא ההתאחדות, ויטאלי מוטקו, שינה לגמרי את טון הדברים מלפני שלושה ימים: "יש לנו נבחרת צעירה ומוכשרת, ששחקניה מעט מפונקים בשל השכר הגבוה שהם מקבלים בליגה הרוסית. הם הושפעו מהשמועות על מכירת המשחק של ישראל, שבכלל עלתה עם הרכב משני שנלחם יותר מההרכב הראשון. עכשיו נפתח שמפניה ונחגוג כמו שצריך".
"רק שלא נהפוך לבדיחה של עולם הכדורגל"
ולצד החגיגות שוררת דאגה. גם האוהדים הפשוטים וגם הפרשנים יודעים שהיה כאן מזל מהמעלה הראשונה. אחרי הכל, רוסיה התגוננה (!) מחצית שלמה (!!) מול אנדורה (!!!) בדרך לניצחון דחוק. דמיטרי גריי מהיומון "צ'מפיונאט" מתפייט: "הקרואטים לקחו אותנו ליורו כמו שלוקחים ליד קטן ביד לגן. עכשיו ניסע ליורו ונקווה שלא נהיה שם נטע זר, כי אנחנו חייבים להשתפר והרבה בשביל להראות שם משהו נורמלי. דמיטרי סרגייב, מ"איזבסטיה" ממשיך באותו קו: "נזכרתי במשחקים שלנו בקמפיין האחרון. מול היריבות הישירות שלנו ישראל, אנגליה וקרואטיה השגנו 6 נקודות מתוך 18 וסיימנו עם הפרש שערים שלילי 7:4. עכשיו נשאר לקוות שנקבל הגרלה נוחה ביורו עצמו כדי לא להתבזות, כי כרגע היתרון היחיד שלנו הוא המזל של חוס הידינק".
גם ארטיום זגומנוב מ"ספורט" מנסה להודות באמת: "אומרים שהמזל הולך עם הטובים. הלוואי ויכולתי לומר את אותו הדבר עכשיו. הבחורים שלנו לא היו טובים יותר מהאנגלים ונראה שאף אחת מהשתיים לא ראויה לנסוע ליורו. יש יותר מדי שאלות אחרי קמפיין כזה וצריך לפתור אותן". ואולג ליסנקו מ"צ'מפיונאט" מזהיר: "עלינו לא בזכות אלא בחסד. למרות ההפסד הטיפשי בישראל ולמרות המשחק המביש באנדורה. המקום השני הזה הוא לא מדד לחוזק של רוסיה, זוהי מתנה מלמעלה. עם כזו יכולת אין לנו מה לחפש ביורו וכדאי שה'כוכבים' שלנו יבינו את זה כדי שלא נהפוך לבדיחה של עולם הכדורגל ביורו. חוסר רצינות מתגלה בסוף והוא עשוי להתגלות דווקא בשוויץ ואוסטריה".
כן, השבוע האחרון הציב את רוסיה בפני מציאות אחרת. אחד הגולשים באתר ההתאחדות הרוסית כתב אתמול: "ביורו אני אוהד את קרואטיה. נבחרת שמנצחת באנגליה יכולה ללכת עד הסוף. לגבי הבחורים שלנו נקווה שיהיה בסדר". ומבהיר את זה טוב מכולם אותו דמיטרי גריי: "פתחו מחברות ולמדו, שחקנים הכדורגל הרוסים. למדו מהי ספורטיביות, גם כשאין על מה לשחק. בליגה שלנו 99 מ-100 משחקים כאלה ייגמרו בתיקו וכולם מרוצים. צריך למגר את התופעה הזו".
"למדו להילחם עד הסוף גם כשהיריב חזר מפיגור ואתם מול 80 אלף אוהדים עוינים. למדו לעבור מהתגוננות להזדמנות מול השער בשלוש מסירות. למדו להילחם על המגרש לא בשביל דולרים ומכוניות, אלא בשביל הכבוד, הדגל והסמל של המדינה והעם שלכם. ומעל הכל למדו לכבד את יריביכם, לא משנה מיהם ומה רמתם. כמו כל אוהד רוסי, אני שמח על העליה ליורו. מצד שני, האושר לא יכול להאפיל על כל טורניר המוקדמות הדלוח הזה, אותו עברנו בקושי רב. נגמר בטוב אבל זה לא בזכותנו".