וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אורחים לרגע, חלק ב'

עמר סלע

22.11.2007 / 10:31

עמר סלע ממשיך לסקור את הפרשמנים המבטיחים במכללות העונה, ועושה לכם היכרות עם דרק רוז ואריק גורדון. כתבה שניה מתוך שלוש

אז אחרי שסיפרנו לכם בכתבה הראשונה בסדרה על או ג'יי מאיו ומייקל ביזלי – שניים מהכוכבים הגדולים של מחזור הפרשמנים שהצטרף העונה לליגת המכללות ואמורים לדלג במהירות כבר בשנה הבאה הישר לליגה של הגדולים, הגיע תורם של עוד שני כישרונות צעירים במחזור המרגש של 2007. אחד מהם הוא רכז שקט ואחראי, השני הוא שוטינג גארד אקספלוסיבי שעשה הרבה רעש בעונת המלפפונים. אז הנה לפניכם – השקט של דרק רוז, והבלאגן של אריק גורדון.

דרק רוז (רכז, 1.93, ממפיס)

כבר הרבה שנים שעמדת הרכז ב-NBA נשלטת על ידי קלעים מחוננים המנצלים את העובדה שהכדור בידיים שלהם להיות הסקוררים הבולטים של הקבוצה. רכזים בסגנון ג'ייסון קיד וסטיב נאש הולכים ונכחדים מהעולם, ג'ון סטוקטון פרש מזמן והדור החדש כובש את עולם הכדורסל. אלן אייברסון, גילברט ארינס, דוויין ווייד, דרון וויליאמס ואחרים הופכים לשחקנים הדומיננטיים בקבוצות שלהם, כמות האסיסטים יורדת והשחקן עם הכדור הופך למרכז ההתקפה. דרק רוז אמור להחזיר אותנו לשנים המרגשות של מנהלי משחק אמיתיים.

הוא קצת גבוה יחסית לעמדה שלו, אבל יש לו מהירות מדהימה עם הכדור. הוא מטביע בקלילות של פורוורד, זריז בהגנה, קולע נהדר משלוש וראיית המגרש שלו חפה מחסרונות. למעשה, פרט לקצת חיזוק של פלג הגוף העליון וחספוס במשחק ההגנה ובבגרות, הילד כבר מוכן לשחק במקצוענים.

רוז הוא רכז קלאסי, שאוהב לשתף את חבריו לפני שהוא מחפש את הזריקה, למרות שיכולות קליעה ממש לא חסרות לו. הוא לא אחד שיצהיר על כמות הנקודות שהוא הולך לקלוע, ואחרי כל ההכרזות המפוצצות ששמענו מאו ג'יי מאיו מאוד נעים לשמוע שלא כולם איבדו את הראש. אפילו תהליך בחירת המכללה המועדפת היה שונה לחלוטין מזה המתוקשר של מאיו. בעוד זה הצהיר שהוא בוחר במכללה בה הוא יוכל להיות הכוכב ולקבל את מירב תשומת הלב והכדורים, רוז הלך על מכללה שיש בה כבר מנהיגים וכוכבים, אחת שרצה כבר כמה שנים ביחד ורק מחפשת מישהו שיאחה את הפיסות. ככה מתנהג רכז אמיתי.

עין הנמר

והוא מצטרף לאחת הקבוצות הטובות בכדורסל המכללות ואחת משלוש המועמדות הבכירות לזכייה באליפות. על הקווים נמצא ג'ון קאליפרי, מאמן מצוין שיודע לבנות קבוצה, להקנות יסודות ובסיס לשחקניו, וגם אחד שהשחקנים ישחקו בשבילו ואפילו יישארו עוד שנה או שנתיים בקולג' רק מתוך הערכה אליו. הסגל שגיבש קאליפרי מוכשר ומגובש מאוד. כריס דאגלס רוברטס (גארד, ג'וניור) הוא הקלע הבולט של הקבוצה והמנהיג הברור שלה וביחד עם ג'ואי דורסי (סנטר, סיניור), אנטוניו אנדרסון (גארד, ג'וניור) ורוברט דוז'ייר (פורוורד, ג'וניור) מדובר בקבוצה מנוסה ביותר. רוז מחליף את ג'רמי האנט, שהיה הקלע השני בטיבו של הקבוצה בשנה שעברה וסיים את לימודיו במכללה, אבל למעשה מדובר בשידרוג גדול ביותר.

רוז התלבט לא מעט לפני שבחר באיזו מכללה ללמוד. המחזרות הנמרצות ביותר שלו היו אינדיאנה ו-UCLA, כמו גם אילינוי ודה פול הסמוכות לעיר מגוריו בשיקגו. אבל רוז החליט בסופו של דבר לבחור בממפיס, שעם כל הכבוד להצלחה שלה בשנים האחרונות, מגיעה מחטיבה מאוד לא מוצלחת עם פרסום נמוך יחסית לחטיבות כמו הפאק 10 או הביג 10, ובעצם הבחירה בה אמר רוז בעצם - באתי לשחק כדורסל, לפתח את המשחק שלי ולקחת אליפות. בלי דאווין, בלי רושם, בלי מצלמות.

עושה רושם שרוז בחר את המקום הנכון לשחק בו. הוא מגיע לקבוצה שהגיעה שנתיים ברציפות אל שלב העלית 8 בטורניר המכללות, המשחקת אומנם בחטיבה קלה אבל עם כמה פנינים בלו"ז העונה בדמות אריזונה, USC, ג'ורג'טאון וגונזאגה, שיספקו לטייגרס כמות נאה של סיקור תקשורתי ושידורים חיים מחוף לחוף, ועדיין, למרות ההתלהבות הגדולה ממנו, הוא לא השחקן שאמור לקלוע את רוב הנקודות, מה שאמור לשחרר ממנו קצת מהלחץ בו הוא נתון.

בינתיים, בחמשת המשחקים הראשונים שלו במדי הנמרים, רוז רושם סטטיסטיקה יפה, אבל לא מספקת. הוא קולע 16.6 נקודות ב-28 דקות למשחק, אבל מוסר רק 2.8 אסיסטים לעומת שלושה איבודים למשחק. במשחק הגמר של טורניר "מאמנים נגד סרטן" נגד קונטיקט במדיסון סקוור גארדן, הוא קלע 24 נקודות ועדיין קיבל בראש מקאליפרי כשהחליט לקחת על עצמו את המשחק והתחיל להשתולל. הוא איבד חמישה כדורים ולא מסר אף לא אסיסט אחד והמאמן הודיע לו שכל עוד הוא ממשיך לזרוק כדורים משוגעים הוא לא יהיה על המגרש. ממפיס ניצחה, אגב, 70:81, בזכות 33 נקודות של דאגלס רוברטס. ברביעי בדצמבר, ויסלחו לי שאר הניצבים, רוז ומאיו הולכים להיפגש בקרב הפרשמנים הגדול של העונה בממפיס. יהיה גדול.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

אריק גורדון (גארד, 1.93, אינדיאנה)

הגעתו של אריק גורדון לאינדיאנה הורידה הרבה מהלחץ שנפל על קלווין סמפסון, מאמן הקבוצה, בחודשים האחרונים. סמפסון הוא לא איש טיפש, אבל הוא עשה מהלכים טיפשיים. זה התחיל לפני שנה ומשהו, כשהוא עוד אימן את מכללת אוקלהומה, אז יצר קשרים טלפוניים אישיים עם נערים בבתי ספר תיכוניים, דבר האסור לפי חוק. סמפסון קיבל אזהרה על ניהול אינספור שיחות עם נערים בקשר לגיוסם למשך שנה אבל בשנה שעברה, כאשר עבר לאמן את אינדיאנה הוא שב וניהל עשרות שיחות נוספות. החקירה חזרה בכוחות מתוגברים, עוזר המאמן של סמפסון התפטר, וסמפסון עצמו הודיע שהוא מוותר על בונוסים בסך חצי מיליון דולר.

שבועות ספורים אחר כך אריק גורדון, כוכב התיכונים הגדול ביותר באינדיאנה ואחד הטובים ביבשת כולה, הודיע שהוא מפר את ההתחייבות שנתן למכללת אילינוי ומתחייב לסמפסון ואינדיאנה. היצרים התלהטו והיריבות בין שתי המכללות מהביג 10 קפצה מדרגה. במשחק הראשון בין שתי הקבוצות אחרי הודעתו הדרמטית של גורדון בשנה שעברה זכה סמפסון למטח שריקות בוז עוין במיוחד מהקהל באילינוי, שנפנף לעברו באלפי טלפונים סלולריים כהתרסה על שיטות הגיוס המפוקפקות שלו. אבל סמפסון חזר והצהיר שלא היה ניסיון מצידו לשנות את החלטתו של הילד ושל משפחתו. "אני מקווה שמצב כזה לא יקרה שוב", הוא אמר במסיבת עיתונאים אחרי חתימתו של גורדון. "אף מאמן לא מנסה להחתים ילד שמחויב למכללה אחרת. בסופו של דבר הילד הזה גדל באינדיאנה, הוא ילד של אינדיאנה ורצה לבוא לאינדיאנה".

מה השפיע על גורדון ולמה הוא שינה את דעתו? אין לדעת אבל גורדון, יליד אינדיאנה ואוהד של ההוז'רס מינקות, הוא הפרשמן הלוהט ביותר של המכללה מזה הרבה שנים. אביו של גורדון אומר שהקירבה לבית והעובדה ש-85% מהנערים במדינה הולכים למכללת אינדיאנה השפיעו מאוד על ההחלטה, מתוך ניסיון להקל על הנער את המעבר מהתיכון למכללות ולשמור על ראש נקי לכדורסל.

להחזיר עטרה ליושנה

וכן, מגיעות לכם גם כמה מילים על גורדון עצמו. אז יש כאלה שאומרים שלא היה שחקן עם כאלו יכולות על המגרש מאז קובי בריאנט. עד כדי כך. הוא קולע מכל מרחק שתרצו, ההגנה שלו מצוינת ויש לו אינטליגנציית משחק נפלאה. להבדיל מרוז, גורדון הוא השחקן שלוקח את המשחק על הכתפיים שלו, הוא השחקן שאמור לקלוע את הקליעה האחרונה, הוא השחקן שאמור להיות הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה והאחרים יבואו אחר כך.

בקשר לחולשות – הטענות כנגדו, וגם זה מזכיר את קובי, הן שהוא לוקח על עצמו את הכל ומאבד לחלוטין את הקשר עם המשחק. דקות ארוכות גורדון יכול להשתלט על הכדור ולנסות בכוח לקלוע ולנצח ובדרך שוכח לחלוטין את השחקנים סביבו. אם יש משהו שהוא צריך ללמוד בקולג' זה למסור.

גורדון מגיע לקבוצה שהפסידה בסיבוב השני של טורניר המכללות בשנה שעברה, ויחד עם הסיניור המצוין די ג'יי ווייט (פורוורד-סנטר) הוא אמור להתניע את חזרתה של אינדיאנה לצמרת, מקום בו היא בילתה הרבה שנים תחת בובי נייט ולא שבה אליו מאז ההפסד בגמר הטורניר למרילנד ב-2002. העונה, כך נראה, תקום ותיפול על השילוב והתקשורת בין ווייט, הכוכב הגדול בשנים האחרונות, לבין גורדון ואם הכל יעבוד כמו שצריך משחק ה'פנימה-החוצה' שסמפסון מנסה לבנות באינדיאנה יכול להביא תוצאות מרשימות מאוד.

בינתיים, בשלושת המשחקים ששיחקו עד כה, ההוז'רס קלעו 99, 100 ו-95 נקודות, וגורדון נצץ עם 28 נקודות, 4.3 אסיסטים ו- 3.3 ריבאונדים למשחק, כשווייט מוסיף 13.7 נקודות למשחק משלו. ובכלל, בשלושת המשחקים המדוברים יש למכללה לפחות ארבעה שחקנים שקולעים יותר ממניין למשחק, אבל מי סופר אחרי שלושה משחקים נגד קבוצות שאף אחד לא מכיר? העסק יתחיל להיות מעניין לקראת סוף נובמבר כשההוז'רס יפגשו את ג'ורג'יה טק, סאות'רן אילינוי וקנטאקי. אם גורדון יעמוד בציפיות, ואין סיבה שזה לא יקרה, ההוז'רס אמורים להגיע רחוק גם בריקוד הגדול. אבל המשחק לו כולם מחכים יתקיים בשביעי בפברואר, אז הם יגיעו להתארח אצל אילינוי בשמפיין, במשחק עם הרבה דם חם, שממש לא כדאי לפספס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully