טיבו של ההייזמן

השבוע אנחנו חוזרים למרוץ אחר פרס ההייזמן היוקרתי. לאחר שניחסנו למועמדים האחרונים את הסיכוי לאליפות (לדיקסון ניחסנו את הסיכוי ללכת בחודש הקרוב), נותרנו עם מועמד ודאי אחד. אז אוקיי, המועמד הזה גם ככה איבד את הסיכויים שלו לאליפות כשהפסיד לג'ורג'יה, אבל אלא אם יקרה משהו חריג באמת (כמו, נניח, עוד ניחוס), הוא זה שכנראה יניף את הפסלון הקטן והיוקרתי בשישי בדצמבר. חברים יקרים, תכירו את המועמד שלנו להייזמן – טים טיבו, סופמור ק"ב, פלורידה.

כיליד ה-14 באוגוסט 1987, הפך טיבו בגיל 20 למושיע הגדול של הגייטורס. הוא נולד בפיליפינים, בזמן שהוריו שהו שם בשליחות מיסיונרית, והוא הילד החמישי של פאם ובוב, שהחליטו שילדיהם ילמדו בבית (מה שנקרא – home schooled). בשנת 1996, הועבר החוק בפלורידה המאפשר לילדים הלומדים בבית להשתתף באירועי ספורט של התיכון. הבעיה הייתה, שהתיכון המקומי באזור שבו גר טיבו – התיכון שבו יכל לקחת חלק בפעילות ספורט – השתמש בו בתור ליינבאקר וטייט-אנד. גם כשהפך לק"ב, גילה שהתיכון מעדיף לרוץ, ולכן עבר עם אימו לגור ליד תיכון אחר (ניס). את קריירת התיכון סיים טיבו עם מספרים מדהימים – 9810 יארדים במסירה, 3186 יארדים בריצה, 95 מסירות לט"ד ו-62 ט"ד בריצה.

טיבו כמעט חתם באלבאמה, אצל מייק שולה, אבל החליט לבסוף לשחק עבור ארבן מאייר בפלורידה, בעיקר בזכות סגנן המשחק שלו, הדומה לשיטת הספרד-אופנס ששיחק בתיכון. בדרך, אגב, ויתר טיבו על מישיגן ודרום קליפורניה.

אתם בוודאי יודעים, שברוב הקבוצות, הק"ב הפותח הוא כוכב הקבוצה, והוא מקבל הערצה מכל כיוון. אבל במקרה של טיבו, ההייפ כל כך עצום, עד שאוהדיו הקימו עבורו אתרי הערצה המלאים בפרטי ביוגרפיה, תמונות, וכן גם "עובדות" (אותן אתם קוראים בין הפסקאות), וכל זה עוד לפני שהבחור היה הפותח של הקבוצה. בעונת 2006 – עונת הפרשמן שלו בגיינסוויל – הוא קיבל דקות מועטות, אבל שיחק בכל משחק, וסיים את העונה עם 358 יארד באוויר ב-66.7 אחוזי השלמה, 5 ט"ד ואיבוד. אה, כן, ועם טבעת אליפות על האצבע. משחקו הגדול באותה עונה היה נגד LSU של ג'מארקוס ראסל, שבו היה אחראי לכל שלושת הט"ד של הגייטורס – 2 במסירה ואחד בריצה, ובמשחק האליפות מסר לט"ד ורץ לאחד. אמנם בעונה זו היה מחליפו של כריס ליק, אך כבר אם הגעתו לגיינסוויל סומן כדבר הגדול הבא, מה שהביא לקריאות רבות מצד האוהדים לספסל את ליק ולפתוח עם טיבו. בסופו של דבר ליק אמנם הביא אליפות לגיינסוויל, אבל זה לא ממש עזר לו בדראפט האחרון. כולם זכרו וחיכו לסופרמן. ואז טיבו קיבל את המושכות.

אמנם עונת 2007 לא תיזכר כעונה קבוצתית גדולה של הגייטורס (בכל זאת, יש להם כבר שלושה הפסדים והם מחוץ למרוץ לאליפות הקונפרנס), אבל המספרים המדהימים שמעמיד השנה טיבו הם פשוט משוגעים בכל קנה מידה. מחזור אחד לפני סיום העונה עומד טיבו על 2870 יארד באוויר ב-68.5 אחוזי השלמה, 26 ט"ד במסירה ועוד 20 ט"ד בריצה עם 749 יארד. הוא השחקן הראשון בהיסטוריית המכללות שצבר לפחות 20 ט"ד בריצה ו-20 במסירה באותה עונה. שבר את שיא הריצות לט"ד בכל תפקיד ב-SEC, על אחת כמה וכמה השיא לק"ב, ומחזיק בשיא היארדים בריצה לק"ב במשחק אחד של פלורידה, שעומד על 166. ועוד נותר לו משחק אחד בקנה בעונה הסדירה, ומשחק בול.

אין ספק שהשאלה הגדולה בנוגע לטיבו לא קשורה ליכולתו, אלא יותר קשורה לעובדה שהוא "בסך הכול" סופמור. האם הוא יהיה הראשון שזוכה בפרס הכה יוקרתי הזה כבר בעונתו השנייה? כרגע זה נראה שכן, אבל שוב פעם – לא אנחנו בוחרים, וחבל. מה שבטוח, שכל שנה נוספת שטיבו נשאר במכללה מבטיחה לגייטורס ולאוהדיה סיכויי התברגות בצמרת הגבוהה של המועמדות לאליפות. ואם ניחסנו אותך, מר טיבו היקר, באמת – אבל באמת – שמצטערים.