חשבתם שישראל תפתח רגליים?

גם אם הכדור של סיצ'ב היה נושק לרשת של דודו אוואט ורוסיה הייתה בדרך ליורו, ספק רב אם היא הייתה זו שראויה לעלות על חשבון האנגלים. לא שהנבחרת של סטיב מקלארן מבריקה, אבל הכדורגל הרוסי חולה. חולה מאוד. בליגה זורמים כספים אדירים וזו במיוחד הבעיה. ההפסד ברמת גן היה, במובן מסוים, רק התוצאה של הליגה הרוסית והחוקים שלה.

את תמצית הסיפור ניתן לראות בתגובות האוהדים באתרים השונים. "הכדורגל שלנו לא ראוי לנצח את הכדורגל האנגלי", כתב אוהד ספרטק באתר של קבוצתו, "על ליגה מכורה, שופטים מכורים, משחקים מכורים ואלופה מכורה ומזויפת צריך לשלם. הכדורגל שלנו חולה מאוד בגידול סרטני שמתחיל מהעיר הנפלאה סנט פטרבורג ונותן גרורות בכל רחבי המדינה".

אין ספק שמדובר בהגזמה פראית מהולה בתסכול של אוהד סגנית האלופה. אבל תגובה אחרת, דווקא באתר של זניט, ממשיכה לשפוך אור על התופעה: "עכשיו הכסף של מוטקו (נשיא ההתאחדות הרוסית – מ.י.) ייסע לקרואטיה. הרי אמרו שהקמצן משלם כפליים. לא יכלו לסדר הכל עם הישראלים?".

השחקנים של זניט אולי לא היו הגרועים בנבחרת הרוסית. ארשאבין בישל את השער ושלח את סיצ'ב בדקה ה-90 בדרך לקורה. קונסטנטין זיריאנוב נלחם, כהרגלו, 90 דקות וגם אלכסנד אניוקוב היה לא רע. הבעיה הייתה ברצון להילחם. לא משנה מאיזו קבוצה הגיעו השחקנים הרוסים, איש מהם לא הראה רצון לשחק כמו שהיה לשחקנים של הנבחרת הישראלית.

האשמה נופלת על התקשורת הרוסית, שכתבה בריש גלי על זה שישראל חסרת המוטיבציה תפתח רגליים מול הבחורים של הידינק. ברוסיה תירצו בכך את היכולת מהמחצית הראשונה. אמרו שהשחקנים חיכו שישראל תוריד את הרגל מהגז, ורק במחצית השניה הכה בהם הברק שלא היה הסדר, אבל אז היה כבר מאוחר מדי. הנשיא מוטקו הצהיר: "כשבכל מקום אומרים שהמשחק מכור, זה משפיע על השחקנים". ובאמת, שימו לב באיזו קלות האמינו המיליונרים הרוסים שעלו על הדשא ברמת גן לשמועות. האם זו לא תוצאה של מה שהם מכירים מהליגה שלהם? כמה משחקים רציניים שיחקו העונה זניט או אחת מהקבוצות הבכירות של מוסקבה? מוטקו הכל יכול הודה בעצמו שמדובר בחמישה-שישה והשאר "חור גדול בגבינה".

כמה עיתונאים אמיצים בסנט פטרבורג העזו השבוע לצאת בכתבת תחקיר על האליפות של זניט. במהלך התחקיר הם הבינו שמדובר פשוט בקבוצה של האליטה הרוסית החדשה. מועדון אוהדי ה-VIP של הקבוצה מקבץ בתוכו כמעט את כל שדרת השלטון של רוסיה. מ"מ ראש הממשלה דמיטרי מדבדב, יו"ר הדומה (פרלמנט) בוריס גריזלוב, ראש הפס"ב (קג"ב לשעבר) ניקולאי פטרושב, שר התקשורת לאוניד ריימן, שר ההגנה אנטולי סרדיוקוב, נציג הנשיא במחוז מוסקבה גיאורגי פולטבצ'נקו, ראש לשכת הנשיא ולדימיר קוז'ין. רק ולדימיר פוטין עצמו חסר בשביל להשלים מניין. אך אל דאגה, פוטין, יליד סנט פטרבורג, הודה לא פעם באהדתו לזניט. עם כאלה אוהדים מותר מכוון רק למקום אחד – הראשון.

הבעיה שלנבחרת רוסיה אין גב כזה ברמה הבינלאומית. נראה שצריך התערבות של ה-G-8 בשביל שרוסיה תחזור להיות פקטור בזירת הכדורגל הבינלאומית. במקרה כזה באמת צריך את התערבותו האישית של פוטין. אם "החבורה מפטרבורג" הצליחה למוטט את כל יריבותיה בזירה הרוסית, הרי שאותה שיטה עשויה לעבוד ברמה האירופית.

גם ברמה הפוליטית הדברים נראים מוזר. אנדריי ארשאבין, קפטן זניט והנבחרת, התמודד מטעם מפלגת השלטון של פוטין – "רוסיה המאוחדת" למועצת עיריית סנט פטרבורג ונבחר, רק בשביל להתפטר כעבור מספר ימים. ההקשרים הפוליטיים של זניט מתחילים להזכיר את התקופה הסובייטית, הרי מי שיפנה נגד קבוצת השלטון מסתכן בנקיטת אמצעים עלומים נגדו. בכלל, הניצחון של זניט בליגה נכנס יפה לאסטרטגיה הכללית של ממשל פוטין לפיתוח סנט פטרבורג. מפתיע שכלי התקשורת שנמצאים לצידה של הנהלת העיר מבליטים ביתר שאת את האליפות וחגיגות הנצחון ואילו המקורבים לאופוזיציה מתעקשים להצביע על הנקודות השליליות בהישג.

ואז, בשבת האחרונה קרה הלא ייאמן. במקום ניצחון שרק יחזק את עמדות ממשל פוטין, התרחש פיאסקו. כמו שסיכם זיריאנוב מזניט: "אמרתי כבר אחרי הניצחון על אנגליה שאסור לנו לחרבן על עצמנו בשני המשחקים האחרונים. עכשיו חרבנו על עצמנו". אולי זה העונש של אלוהי הכדורגל על הפוליטיזציה המוגזמת וחוסר הטוהר של הכדורגל הרוסי? האם זו עשויה להיות נקודת השבר, דווקא אצלנו ברמת גן? תלוי מה תעשה קרואטיה ביום רביעי.