פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכבי תל אביב שוברת שיאים

        מבחינה אופנסיבית, זו הפתיחה הגרועה ביותר של מכבי מאז הצטרפה ליורוליג. כיצד סגל בעל אוריינטציה התקפית כל כך מספק מספרים כה נמוכים?

        מכבי תל אביב תקועה כבר משחק יורוליג רביעי ברציפות על 74 נקודות ומטה. כרגע היא עומדת על ממוצע איום של 72.7 נקודות ומדורגת רק במקום ה-21 במפעל, כשמתחתיה נמושות כאולימפיה לובליאנה, לה-מאן ובאמברג. מבחינה אופנסיבית, זו הפתיחה הגרועה ביותר של מכבי מאז הצטרפה ליורוליג של יול"ב. דפנסיבית זו אחת הפתיחות הגרועות. בתקופה המקבילה אשתקד, לשם השוואה, עמדה מכבי על ממוצע של 91.7 נקודות. בחמש משש העונות האחרונות עמדה מכבי בשלב הזה על ממוצע של 86 נקודות ומעלה. מעבר לעניין טיב הכדורסל – צסק"א מוסקבה הבלתי מלהיבה בעליל קולעת 80 נקודות – כיצד קורה שסגל בעל אוריינטציה התקפית כל כך מובהקת מספק מספרים כה נמוכים?

        זריקה נגד כאבים

        1. לא זורקים מספיק לסל. בבסיס הפילוסופיה ההתקפית של פיני גרשון עמד רעיון מתמטי פשוט: פוזישנים קצרים, ש"האריכו" את המשחק. מכבי ההיא זרקה לסל ברובם המכריע של המקרים אחרי התקפות בנות 14-16 שניות בלבד. השחקנים שהוחתמו והתרגילים, כמובן, הותאמו לסגנון הייחודי הזה. המשוואה הייתה ברורה: התקפות קצרות מעניקות יותר כדורים ומכאן שיותר אפשרויות קליעה (אם כי לשתי הקבוצות). יותר אפשרויות קליעה – יותר זריקות לסל. יותר זריקות לסל – יותר כדורים נכנסים לסל, בסופו של דבר. בשורה התחתונה המשמעות היא הרבה יותר נקודות.

        גרשון פעל על פי הנחות ייסוד מסוימות – הוא יצא מתוך נקודת הנחה שמכבי תקלע באחוזים מסוימים מהשדה, כך שאם תצליח להגיע לכמות זריקות מספקת, גם במקרה והיריבה תזרוק כמות דומה של כדורים, מכבי כמעט תמיד תנצח – שהרי החמישייה ההתקפית שלה הייתה הטובה ביותר במפעל. לאורך שנותיו של גרשון במועדון, מכבי זרקה מהשדה יותר מכל קבוצה אחרת ביורוליג.

        העונה, לעומת זאת, מכבי הפסידה בשלושה משחקים מתוך ארבעה בכל הקשור למספר הזריקות מהשדה. מול לה-מאן מכבי אומנם זרקה שש פעמים יותר (59 זריקות לעומת 53), אולם מול ריטאס (50 זריקות לעומת 62), פילזן (61 זריקות לעומת 64) ואמש מול מלאגה (58 זריקות לעומת 65) זה נגמר אחרת. את פילזן הצליחה מכבי לנצח בעיקר הודות לאחוזי הקליעה הקטסטרופאליים של הטורקים (37% מהשדה). ריטאס ומלאגה, שקלעו באחוזים כמעט זהים (53.2% ו-53.8% בהתאמה), חיסלו את מכבי בקלילות.

        מדוע מכבי זורקת כל כך מעט? התשובה מורכבת מכמה גורמים: מכבי חלשה מאוד בריבאונד בכלל (28 ריבאונדים בממוצע, מקום 18 במפעל) ובריבאונד ההתקפה בפרט (5 ריב' בממוצע, מקום 23 במפעל) ומכאן שמקבלת פחות כדורים. מול ריטאס ומלאגה מכבי לא הצליחה לשמור על הכדור (12 איבודים בוילנה, 15 בספרד); וחטפה בכלליות מעט כדורים, שכמעט תמיד מסתיימים בנקודות קלות (5 חטיפות מול מלאגה, 7 נגד פילזן, 10 מול ריטאס).

        אין בסיס, אין סדר, אין מנהיג

        2. כדי ליישם את שיטת המשחק המהפכנית, היה גרשון זקוק לסגל בעל שתי מעלות עיקריות: חוכמה ומהירות. שאראס, בורשטיין, פארקר ובאסטון ענו לדרישות הספציפיות האלה. אלא שעם באטיסטה (או וויצ'יץ'), פייזר ובלות'נטאל מעמידה מכבי חמישייה כבדה מדי. ביינום, גארסיה ואליהו הם לא ציוות אינטליגנטי מספיק. וכמובן שישנה סוגיית ההיררכיה: קטש החליף אמש אינספור חמישיות והרכבים. חלוקת הדקות הייתה בעלת אופי קומוניסטי: כל שחקניה הכשירים של מכבי שיחקו בין 9:40 דקות (אליהו) ל-24:30 (הלפרין). קטש ניסה לבצע התאמות הגנתיות, ובמחצית השנייה העמיד חמישייה שכללה את ביינום, שארפ, גארסיה, בלות'נטאל ופייזר. אלא שסקאריולו העניש את החמישייה הנמוכה הזו וניצל כמה מיס-מצ'ים מוחלטים. ברבע האחרון שיחק קטש עם חמישייה אחרת לגמרי: קאמינגס, הלפרין, כספי, מוריס ובאטיסטה. וכשהפוינט גארד האמריקאי לא מפעיל את יתר חבריו ומשחק לרוחב, אין להתפלא שהחמישייה הזו מספקת 13 נקודות ברבע שלם.

        "מכבי לא משחקת נכון בהתקפה", מסביר מאמן ישראלי בכיר. "הריווח בסט-אופנס לא טוב מספיק, מכבי לא קוראת נכון סיטואציות בהתקפות המעבר. אבל הבעיה הגדולה ביותר היא מי בעל הבית – קאמינגס או ביינום. בכל פעם יש בעל בית אחר, וכל אחד מהם מכתיב סגנון שונה לגמרי". התוצאה היא משחק סוליסטי (11 אסיסטים בלבד אמש). בעיית ההיררכיה עולה פעם נוספת – לא מבחינת חלוקת הדקות, אלא ההיררכיה במשחק ההתקפה עצמו.

        "בתקופה של פיני, הכדור היה אצל שאראס או פארקר, ואז ידעו ששניהם מנהלים את העניינים וקובעים את קצב המשחק", מוסיף המאמן. "קבוצת כדורסל פועלת על פי חוקים ברורים: מי מקבל את הכדור אחרי ריבאונד ומוביל את ההתקפה, מי האופציה ההתקפית הראשונה, השנייה והשלישית. למי הולכים כשהעסק נתקע. אבל במכבי אין סדר גם בפעולות הכי בסיסיות: כולם באים לקבל כדור אחרי ריבאונד הגנה ואז אף אחד לא רץ קדימה, שזה אומר שאין פאסט ברייקים ואין נקודות קלות. אולי מכבי העדיפה לא לרוץ אתמול כי קטש עדיין לא סומך מספיק על משחק המעבר שלו. גם פיני וגם עודד מאמינים בעקרונות דומים – נזרוק 60-65 פעם מהשדה ונקלע באחוזים גבוהים, בגלל שנעשה הרבה נקודות בצבע וכל הזמן נרוץ. רק שהיום, מכבי לא מצליחה לעשות אפילו את הדברים הבסיסיים. לדעתי היא בכלל לא מצאה את הבסיס שלה. אין לה עדיין תוכנית משחק מסודרת למשחקי חוץ. התוכנית היחידה היא לבודד את פייזר בדקות שהוא על המגרש. זה לא מספיק".

        רשלנות פושעת

        3. אין הגנה. מלאגה קלעה אתמול ב-65% מ-2. זה נתון בלתי נסבל, וודאי כשמדובר במשחק חוץ. ארבעת הגבוהים של מלאגה – נ'דונג, גבריאל, הייסליפ וסנטיאגו קלעו יחד 51 נקודות ב-69.5% מ-2 ועמדו עוד חמש פעמים על קו העונשין. בהתחשב בעובדה שכמעט לאורך כל המשחק שמרה מכבי אישית, אפשר לומר שמדובר ברשלנות פושעת גם בחלק ההגנתי. וכשאוניקאחה לא מחטיאה, מכבי לא יכולה להוריד ריבאונדים ולצאת למתפרצות. "אלמלא ההשתוללות הבלתי מובנת של שחקני החוץ של מלאגה (6 מ-18 ל-3, א.ג.), זה היה נגמר גרוע הרבה יותר", מסכם המאמן הישראלי. "למרות ההפרש הגבוה, אפשר לומר שמלאגה עוד עשתה למכבי הנחה גדולה".