ספק רב אם הכדורגל הרוסי הולך לעבור עוד שבוע רווי אמוציות כמו השבוע החולף. ביום ראשון הוכתרה אלופה חדשה ומרגשת, ובשבת הקרובה תעלה הנבחרת לקרב על היורו באצטדיון רמת-גן. מספר לא מבוטל של כוכבי הדרמה מלפני מספר ימים יעלה גם על הדשא המטופח בעיר הגנים, לשבוע שעשוי להיות הגדול בחייהם (אם הם אוהדי זניט) או המדכא (אם הם תומכי ספרטק).
אבל תחילה לסיפור האליפות. בניגוד למוסקבה, בה יש 6 קבוצות כדורגל בכירות (ספרטק, דינמו, צסק"א, לוקומוטיב, פ.ק. מוסקבה וטורפדו), בעיר השנייה בגודלה בפדרציה וגם היפה ביותר, סנט-פטרבורג (כך ולא אחרת), יש רק קבוצה בכירה אחת בבת עינם של התושבים זניט.
שורשיה של זניט נעוצים עוד בתקופה הצארית, עת הייתה פטרבורג בירת הקיסרות, באותם אנגלים שחיו באזור הנמל והביאו את הכדורגל לרוסיה. את שמה הנוכחי קיבלה הקבוצה ב-1936, בתקופתו של סטלין. למרות שהקבוצה נהנית מאחד מבסיסי התמיכה הגדולים ברוסיה ומהאוהדים הפנאטיים ביותר (מזכירה במאפיינים אלו את בית"ר ירושלים), ההישגיות של המועדון דלה. גביע ברה"מ אחד ב-1944 ואליפות היסטורית ב-1984. בתחילת העידן הרוסי היא אפילו בילתה כמה שנים בליגה השנייה. תחילה השתלט על הקבוצה מפעל משקפיים מקומי והוביל אותה לגביע ב-1999. ב-2005 נרכשה הקבוצה על ידי גזפרום, חברת הגז הגדולה ברוסיה ואחת הגדולות בעולם. זו השקיעה בקבוצה הון אדיר, הביאה את דיק אדבוקאט לקווים והביאה לעיר את האליפות ביום ראשון שעבר, בפער של 2 נקודות מעל ספרטק, עם ניצחון חוץ במחזור האחרון, 0:1 על סאטורן בראמנסקויה.
ספרטק, מועדון הכדורגל הגדול והאהוד ברוסיה (משהו כמו מכבי תל-אביב), נותרה בידיים ריקות. מחזה לא נדיר עבור הקבוצה בשנים האחרונות, אבל נדיר לאורך ההיסטוריה, אחרי 12 אליפויות ברית המועצות, 10 גביעי ברית המועצות, 9 אליפויות רוסיה (האחרונה ב-2001), 3 גביעי רוסיה וסגנות בליגה בכל אחת משלוש העונות האחרונות.
שחקנים מקבוצות אלו גם מהווים שליש מהסגל שמביא חוס הידינק לישראל. המנצחים מזניט: אלכסנדר אניוקוב, אנדריי ארשאבין, קונסטנטין זיריאנוב, ויאצ'יסלב מאלאפייב ופאבל פוגרבניאק. המפסידים מספרטק: דמיטרי טורבינסקי ורומן פאבליוצ'נקו.
הקבוצה בלב, הנבחרת בתודעה
האלופים מסט. פטרסבורג באים עם היי מטורף של חגיגות, עליהם יהיה להם קשה להתגבר. פוגבניאק מתאר: "זה יום שלא אשכח בחיים, הכמויות של האנשים שבאו לפגוש את האלופים! גם לשדה התעופה גם לחגיגות באיצטדיון "פטרובסקי" וגם לרחובות העיר סתם". וכך, גם ההכנות היו לא משהו. "הראיונות בטלוויזיה הסתיימו בשעה אחת", סיפר זיריאנוב, "וכבר בארבע טסתי למוסקבה בשביל להיות מעט עם משפחתי לפני כינוס הנבחרת".
ולמרות זאת, הם נשבעים שחשבו על הנבחרת כשהזכיה הפכה לודאית. "מרגע שהסתיים המשחק בראמנסקויה, הנבחרת היא מה שהיה לי בתודעה", טען ארשאבין, "כמובן שנפשית היינו עם זניט ב-100%, אבל גם סיפור הנבחרת ישב איפשהו בראש".
מהצד השני, בספרטק מסרבים להתנחם. פאבליוצ'נקו הצהיר בראיון לשבועון "פוטבול פלוס הוקי": "בימת החגיגות בפטרבורג הוכנה עוד לפני המשחק בראמנסקויה. יכול להיות שעניינים שמחוץ לכדורגל הכריעו את הכף", והוסיף ביותר מרמז: "הניצחונות של זניט בקאזאן ובנאלצ'יק היו מאוד מחשידים. גם אנחנו שיחקנו שם וזה לא קל להוציא נקודות במגרשים ביתיים כל-כך. עדיף כבר לזכות בסגנות אמיתית ולא באליפות קנויה". אגב, מאמן סאטורן, גאדג'י גאדג'ייב, כבר הספיק לדחות את הטענות בשאת נפש.
כך או אחרת, אותו פבליוצ'נקו יצטרך לשתף פעולה עם ארשאבין בחוד הרוסי, אם הידינק ימשיך עם אותו הרכב שפתח מול אנגליה. לצד הניצים מזניט ומספרטק, יצטרכו למצוא את הדרך המאוכזבים מלוקומוטיב וצסק"א, האלופות בשלוש השנים האחרונות שאיכזבו בגדול השנה. אבל, אם בצסק"א תולים את המקום השלישי במכת הפציעות שנפלה עליהם העונה, הרי שבלוקו המצב מסובך. מאמן הקבוצה, אנטולי בישובץ, והנשיא, יורי סיומין, פוטרו ומעל השחקנים מרחפת עננה של אי ודאות. מה שלא הפריע לדיניאר ביליאלטדינוב להכריז: "אנחנו הולכים על ניצחון בישראל. גם במשחק במוסקבה היינו צריכים לנצח בהפרש של שלושה שערים וסיימנו בתיקו, עכשיו נתקן".
נותר לראות אם שחקני הנבחרת הרוסית יצליחו להתעלות מעל קרבות הליגה ומעל המשקעים ולהציג משחק שוטף. משהו על האווירה ניתן ללמוד מכותרות העיתונים הרוסיים שעדיין מדברים על זניק וספרטק ובקושי על הנבחרת. האם זהו סימן לבאות? בשבת התשובות.