וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

וול סטריט

14.11.2007 / 15:57

ג'ינובילי עושה קסמים, ארינס עושה בושות, וטורקוגלו מתעורר לחיים חדשים. אסף רביץ חוזר לבדוק את המניות החמות והקרות ב-NBA

מניות חמות

מאנו ג'ינובילי (סן אנטוניו ספרס):

אייברי ג'ונסון שוב נמצא צעד אחד מאחורי המנטור שלו, גרג פופוביץ'. הוא הזיז את ג'ייסון טרי לספסל ומקבל ממנו בינתיים תפוקה נפלאה שאפילו הביאה אותו למקום השלישי בדירוג היעילות של ג'ון הולינג'ר, מומחה הסטטיסטיקה של ESPN. אבל במקום הראשון בדירוג הזה, בפער עצום, נמצא ג'ינובילי, השחקן השישי של הספרס.

מאנו, שבשנה שעברה טיפה נשאר בצל של דאנקן ופארקר, נח בקיץ וחזר עם הילוך חדש ומפחיד. בקצת יותר מ-28 דקות למשחק הוא מספק 19.5 נקודות ב-49.5 אחוזים מהשדה, 4.9 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים, 2.1 איבודים, 2.4 חטיפות, 0.6 גגות, 2.1 שלשות ו-7.4 הליכות לקו אותן הוא קולע ב-83 אחוזים. מאיזה צד שלא נהפוך את זה נקבל מספרים מפחידים. והמספרים הם לא הכל, ג'ינו מביא גם מנהיגות, ווינריות וקילר אינסטינקט פלוס וידוא הריגה. דאנקן נותן בשמחה לארגנטינאי ולצרפתי שלידו לקחת פיקוד והשאלה למי שייכת הקבוצה פשוט לא מעניינת אותם. הכדורסל המושלם מהפלייאוף עדיין כאן ובואן ממשיך לאמלל את הכוכב של היריבה גם בגיל 36. מי שמחפש את הנפילה של הספרס לא קיבל בינתיים אפילו שביב של אופטימיות.

כריס פול (ניו אורלינס הורנטס):

במדד של הולינג'ר פול נמצא במקום השני, וגם במקרה שלו המספרים הנהדרים (19.3 נקודות ביותר מ-50 אחוזים מהשדה, 10.6 אסיסטים ו- 2.9 חטיפות) הם רק חלק מהסיפור. ההורנטס פתחו נפלא את העונה עם שישה נצחונות בשמונה משחקים, כולל נצחונות בדנבר ובלייקרס, כאשר הכל סובב סביב הפוינט גארד הנפלא. מול הלייקרס פז'ה תפס יום קליעה גדול, אז פול דאג להזין אותו בדרך ל-10 שלשות של הסרבי ו-21 אסיסטים שלו. כאשר אף אחד לא פוגע הוא דואג לקלוע בעצמו ולפני יומיים קלע את סל הנצחון מול הנטס. כרוקי פול ברח משאר המחזור שלו, בשנה השנייה דרון וויליאמס סגר את הפער והשנה שניהם עשו צעד נוסף קדימה והתחרות בינהם עושה רק טוב לשניהם ולליגה שתמיד שמחה להרוויח רכזים איכותיים. יחד עם השיפור של פלטון, מרווין וויליאמס, מרטל וובסטר וגריינג'ר מחזור 2005 מתחיל להיראות לא רע.

כריס קיימן (לוס אנג'לס קליפרס):

מה קורה שם, בצד האדום של לוס אנג'לס? הבטיחו נמושה, לפחות עד שאלטון ברנד יחזור, בסוף הופיעה קבוצה שלא כדאי להיתקל בה כשהיא עצבנית. ידענו שקורי מאגטי יקלע בצרורות, אבל מאיפה סם קאסל מוצא כוחות לתת הצגות בגיל 38? ואיך קוטינו מובלי מככב בגיל 52 (טוב, נו, 32)? כמובן שמעצם היותם הקליפרס האופטימיות נעלמה די מהר עם פציעה של מובלי שסיימה את מלאי הזקנים חסרי המנוח ושני הפסדים אחרי פתיחה של 4:0. פתאום נזכרו שם שיהיה נחמד לקבל תוצרת גם משחקנים שיש סיכוי שיהיו בקבוצה בעוד שנתיים. היחיד שמספק אופטימיות לטווח רחוק כרגע הוא קיימן, שמתחיל סוף סוף להצדיק את מיקומו בטופ 10 של אחד הדראפטים החזקים בהיסטוריה. בלי ברנד ששיחק כסנטר דקות ארוכות בשנה שעברה אין לקליפרס שום דבר שדומה לסנטר מחליף, לכן היכולת של קיימן להראות דומיננטיות אמיתית בצבע ולספק 18.8 נקודות ב-55.4 אחוזים מהשדה, 13.5 ריבאונדים ו-1.8 גגות הופכת לקריטית.

הידו טורקוגלו (אורלנדו מג'יק):

הנה תופעה מעניינת- שחקן בינוני שהקבוצה שלו הביאה בדיוק לעמדה שלו בקיץ שחקן שירוויח בשש השנים הקרובות את תקציב החינוך של מדינת ישראל, ובמקום להתאייד לכיוון אפס פילזן הוא מתחיל לתת הצגות. למזלו של טורקוגלו, אורלנדו החליטה לבצע ניסוי מהפכני בקיץ - להחתים מאמן אמיתי. מזלו הנוסף הוא שטוני באטי נפצע והכריח את סטן ואן גנדי לנסות רעיון מתבקש - להקיף את דוויט הווארד בשחקני חוץ מתוך הנחה שהמפלץ ישלוט לבד ברחבות. בינתיים הנסיון עובד והידו משחק יחד עם רשאד לואיס כשני הפורוורדים של הקבוצה, שניהם סמול פורוורדים גבוהים שמסוגלים לקחת ריבאונד אם מבקשים מהם ממש יפה. התוצאה היא עונת שיא של הטורקי החביב שקולע 19.1 נקודות עם שתי שלשות למשחק ויש לו זמן גם להוריד 6 ריבאונדים, לחלק 3.5 אסיסטים ולגנוב 1.4 כדורים.

מניות קרות

גילברט ארינס (וושינגטון וויזארדס):

ספר הגילברטולוגיה החדש והמעודכן, פרק 1, פסוק 1: "מיניסקוס זה דבר חשוב". כל אוהלי החמצן שבעולם לא יעזרו כאשר ההתרוממות לג'אמפ בתנועה לא עובדת כמו שצריך. ההחלמה של אייג'נט זירו מניתוח הברך מהקיץ לא אידיאלית בינתיים ולפי מומחים מדובר בבעייה שעלולה להימשך זמן רב. ארינאס הוא לא שחקן שמסוגל לשנות סגנון משחק ולהפעיל את החברים באופן קבוע. וכאשר אתה קולע ב-13.9 אחוזים לשלוש ובקושי מצליח לגרד נצחון בשבועיים, אל תתפלא שגם הבלוג שלך נראה פתאום קצת פאתט.

בנוסף לכל הצרות, הגילברטולוג בשנת חוזה וגם ג'יימיסון, מה שאומר ששבע החטאות רצופות הן לא סיבה מספיק טובה להפסיק לזרוק עבור שני אלה. מי שמקשיב מספיק טוב יכול כבר לשמוע את ה-ק' של הקנאק, השבירה שתיכף תגיע בוויזארדס. ארני גראנפלד הוא לא אחד שיתעלם מהמצב, ואם המכשפים לא יתחילו לנצח בקרוב זאת לא תהיה הפתעה אם הוא ינסה להשיג כמה שיותר על ארינס וג'יימיסון ויתחיל לבנות מחדש עוד העונה, בלי אדי ג'ורדן.

פאו גאסול (ממפיס גריזליז):

תארו לכם שהזריקה של גאסול עם הבאזר ביורובאסקט הייתה נכנסת. מה כבר היה חסר? סל הנצחון של ג'יי אר הולדן כבר היה הרבה יותר בחוץ ובחר להיכנס, הזריקה של גאסול הסתובבה מעל הטבעת מספיק זמן כדי שדיוויד בלאט יזכיר לאלוהים שהוא מכיר את פיני גרשון. מעבר לזכייה ולהפסד עצמם, מדהים מה זה עושה בינתיים לשני הכוכבים הראשיים בהצגה - קירילנקו משוחח עם טריפל דאבל כמעט כל משחק בזמן שגאסול בנפילה. אומרים שהגב מציק לספרדי, לדעתי זה בעיקר הלב. לפני העונה הייתה תחושה טובה לגבי גאסול, תחושה שהוא הולך לקחת על עצמו את ממפיס המתחדשת. שבועיים לתוך העונה הוא יכול להודות בעיקר לרודי גיי ודארקו מיליצ'יץ' שמחפים על הפתיחה הבינונית שלו. גאסול נשאר השחקן שמספק נקודות במחצית הראשונה ונעלם בשנייה (אפילו בנצחון המצוין על יוסטון הוא קלע את סל השדה האחרון שלו בדקה הראשונה של המחצית השנייה), ומסתפק ב-6.2 ריבאונדים (שלישי בקבוצה) ושני אסיסטים (חמישי) למשחק, כאשר בששת המשחקים הראשונים ביחד היו לו שלושה גגות ואפס חטיפות שלמות. לא מתאים.

קירק היינריך (שיקאגו בולס):

הייתי יכול להכין מניות קרות על טהרת הבולס מרוב שהם גרועים. ביג בן מתעקש לשחק למרות שהוא פצוע ולוקח פחות ריבאונדים בהגנה מבן גורדון, שנחשב לשחקן היחיד שמתפקד כרגע מבין הבכירים בקבוצה ואת זה הוא עושה עם 35.4 אחוזים מהשדה. היינריך מככב עם 9.3 נקודות ב-31.8 אחוזים מהשדה ו-15 אחוזים משלוש, מה שמביא לו את המקום המכובד ברשימה הזאת אחרי קרב קשה. הקהל חושב בקול רם על קובי והשחקנים שכרגע הולכים עם הסמל של השור לא נותנים לאוהדים סיבה להפסיק לפנטז. לפחות מהבחינה הזאת מסע משחקי החוץ הגיע בזמן טוב, כולל ביקור הזוי ומרתק אצל הלייקרס בראשון הקרוב.

אנדרו בוגט (מילווקי באקס):

שלושה שחקנים קולעים כרגע בדאבל פיגרס במילווקי- מייקל רד, מו וויליאמס ו...לא אחר מאשר יי ז'יינליין, הפתעת השבועיים הראשונים שלי. מי שלא נמצא ברשימה הוא בוגט, שנבחר ראשון באותו דראפט של 2005 שרוב השחקנים שלו מבצעים התקדמות רצינית השנה. נכון עכשיו בוגט מתקדם אחורה והמספרים שלו (8.8 נקודות ו-8.3 ריבאונדים, אחוזים רעים, לא מספיק אסיסטים) מתחילים להזכיר את הברנדון הייוודים והאריק דאמפירים של הליגה, ולא שחקנים שבונים סביבם קבוצות. הסנטר האוסטרלי העדיף להשקיע בקיץ באמירות מיותרות ותספורות משונות, יכול להיות שהיה עדיף לו ללכת לזרוק קצת לסל כי כרגע הוא לא פוגע בכלום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully