ויפה שעה אחת קודם

איכשהו הניקס תמיד מצליחים להישאר בכותרות, אפילו כשעל המגרש הם לא בדיוק מעוררי עניין. את הקיץ העבירו העיתונאים המקומיים את זמנם בדיווחים על משפט ההטרדה המינית נגד איזייה תומאס והקבוצה, ועכשיו תור סטפון מארבורי להפיל את הפצצה - לאחר שלא הופיע לאימון הבוקר לפני המשחק נגד הפניקס סאנס הלילה (בין שלישי לרביעי) עלה מארבורי על מטוס והמריא בחזרה לניו יורק. מארבורי שלח לכתב הניו יורק פוסט, מרק ברמן, שתי הודעות, לפיהן תומאס אישר את עזיבתו וכי אינו מתכוון להגיע למשחק הבא נגד הקליפרס מחר.

הניקס, שפתחו הלילה סדרה של ארבעה משחקים במערב (סאנס, קליפרס, קינגס ונאגטס), כבר משחקים ללא שניים מהחמישייה הפותחת; זאק רנדולף נסע להלוויתה של סבתו באינדיאנה, וקוונטין ריצ'רדסון מקורקע עם פציעה במרפק. עכשיו הם יאלצו לשחק גם ללא הקפטן ומי שאמור היה להיות המנהיג ונותן הטון בקבוצה.

הרבה אוהדים הופתעו היום לשמוע על חילופי הדברים בין תומאס ומארבורי, שהביאו לחזרתו של השחקן לניו יורק. חלקם הופתעו מהשמועות על החלטתו של תומאס להוריד מדקות המשחק של מארבורי ואפילו להעלות אותו מהספסל. רובם וודאי הופתעו מהרגשת ההקלה שבאה עם הידיעה. כבר שנים שהם חולמים על הטרייד שישלח את הרכז הרחק מניו יורק, והנה בא מארבורי בעצמו ומגיש להם את הפתרון על מגש של כסף, הנה הוא עוזב מרצונו החופשי. הרכז, שהתקבל כאן באהדה יחסית, זה שחזר וסיפר איך חלם לשחק עבור הניקס עוד כשהיה ילד בשיכוני המצוקה של קוני איילנד, החליט לנטוש את המערכה, תודה לאל.

על החוזה של מארבורי יש עוד שנתיים יקרות (42 מיליון דולר), אך לא איש כג'ים דולאן יחשוש לקנות חוזה שסרח, על כך יעידו סטיב פרנסיס ורבים אחרים, ואולי זה בדיוק מה שסטארבורי מחפש. זה לא שהוא שחקן גרוע, הוא פשוט משועמם. תקראו לזה חוסר פוקוס או בעיות במוטיבציה, הבן אדם פשוט לא מוצא עניין במשחק זה זמן רב. מארבורי קיבל את הקבוצה לידיו ועשה מעט מאד כדי לשפר את מצבה בשלוש השנים האחרונות. הוא הצליח להרחיק מהקבוצה שחקנים שביקרו אותו בגלוי, כמו קורט תומאס, ואת לארי בראון, מאמן שהיה יכול להחזיר לקבוצה את העוצמה ההתקפית שאפיינה אותה בעידן פטריק יואינג. ואיזייה תומאס? הוא היה שם בשבילו בכל משבר, מגבה ומגונן על השחקן שהביא מפניקס מפני שהאמין בו. אבל מארבורי, במקום להפוך למנהיג חיובי לקבוצה הצעירה שהתגבשה סביבו, הפך למוקד בעיות ושערוריות מחוץ למגרש ועליו.

בשנתיים האחרונות הסיט השחקן את תשומת ליבו מהקבוצה וחיפש לעצמו עיסוקים אחרים, החל בתכנית אירוח כושלת וכלה בייצור נעלי ספורט במחיר שווה לכל נפש. במהלך הקיץ עלה מארבורי לכותרות לאחר שאמר כי הוא שוקל לעבור לשחק באיטליה בשנה הבאה. הוא הספיק לקיים יחסי מין במושב האחורי של מכוניתו עם מתמחה מהגארדן, לגלות את אלוהים מחדש, ולהביך את עצמו כעד במשפטו של איזייה תומאס. בקיצור - הכל חוץ מכדורסל..

ועל המגרש? מי שהעיד על עצמו לפני שנתיים שהוא הרכז הטוב ביותר בליגה, מתקשה היום למצוא את הסל. הוא קולע ממוצע 15.2, הממוצע הנמוך ביותר בקריירה שלו, נכשל בהגנה ובהנהגת הקבוצה. "אנחנו צריכים מנהיגות והגנה בתפקיד הרכז, הוא מסוגל לשניהם ואנחנו רוצים אותו בחזרה" אמר תומאס לפני המשחק בפניקס. יכול מאד להיות שמארבורי חיפש לעצמו (וגם מצא) את הדרך הקלה החוצה מקבוצה שלא הולכת לשום מקום. ויכול להיות שתומאס טועה ומארבורי הוא לא המנהיג המיוחל, אלא עדיין אותו ילד מפונק שקר לו מדי במינסוטה, חם לו בפניקס, והוא לא יכול להבין למה אדי קרי הפך להיות האופציה הראשונה.

בכל משפחה יש את הבן הסורר, זה שבורח מהבית, מביך את כולם ונכשל בלימודים, אבל לא כל בן כזה מקבל מליוני דולרים רק כדי להישאר בבית. הרבה אנשים שמחים לראות אותו הולך ומקווים מאד שלא ישנה את דעתו. את האוהדים הוא כבר איבד מזמן, אבל אם יחליט לחזור עדיין יהיה עליו לתת דין וחשבון לחבריו לקבוצה, אותם עזב בתזמון גרוע במיוחד ולמאמן שנתן לו חופש פעולה מוחלט וגב חזק. הוא יצטרך לשכנע את כולם שהוא באמת מעוניין לשחק ואפילו, אם אפשר, לנצח פה ושם.

ואם לא? לא נורא. ובכלל, איך אפשר להאשים את מארבורי? אחרי הכל, הוא תמיד אמר שהוא רוצה לסיים את הקריירה שלו בניו יורק, הוא רק לא אמר שהוא רוצה לעשות את זה כל כך מהר.