אורחים לרגע, חלק א'

כמה ריר הזלנו בשנה שעברה עם הופעתם המלהיבה של גרג אודן וקווין דוראנט בשמי המכללות. הגדרנו אותם כמחזור הפרשמנים הגדול ביותר אי פעם, והערצנו את דייויד שטרן שנתן לנו, אוהדי כדורסל המכללות הנסתרים מאור הזרקורים, הזדמנות להעביר בין ידינו הבוחנות כל אחד ואחד מאלה השואפים להגיע אל הליגה המקצוענית. וכך, ורגע לפני שהקפיטליזם נוגע בהם והם מתכסים בשמיכות עשויות שטרות ומאבדים את התמימות ואת הרצון לנצח למען הקבוצה, כשאחוזון מצומצם של תמימות עוד אוחז בהם ולא מרפה, כמו מנצל הזדמנות אחרונה של אוויר לפני שמפנה את דרכו – הנה יש לנו, לשנה אחת קצרה, הזדמנות להעריץ ולשפוט, לכסח ולהלל.

אז דראפט 2007 לקח מאיתנו כמעט את כל כוכבי המחזור ההוא (קווין מי? והשני, זה עם הגבס על היד, הוא אפילו לא משחק ב-NBA, נכון?), אבל מחזור הפרשמנים החדש שנחת העונה בנוף המכללות מעורר גם הוא חיוכים מקיר לקיר ועוזר לנו לשכוח את אלה שעזבו אותנו. שמות שמעוררים תשוקה גדולה לקום בשתיים בבוקר כדי לראות ילדים רצים כמו ילדים במגרשים עמוסי קהל בערים שכוחות אל במדינה מאוד רחוקה. שמות כמו או ג'יי מאיו (שישחק ב-USC), מייקל ביזלי (קנזס סטייט), דרק רוז (ממפיס), אריק גורדון (אינדיאנה), קווין לאב (UCLA), דונטה גרין (סירקיוז), קייל סינגלר (דיוק) ואחרים. אז נכון שאף אחד מהם הוא לא דוראנט או אודן, אבל כמה כאלה כבר יש?

מחזור 2007 כל כך עמוס בכישרונות, שהויכוח המתנהל בארבע החודשים האחרונים בין הפרשנים הוא איך אפשר לדרג את החבורה הכל כך מרשימה הזאת? רבים מדרגים את מאיו ראשון אבל אחרים אומרים שהסיכוי שלו להיבחר ראשון בדראפט הקרוב, עקב אופיו הבעייתי, לא גבוה. ביזלי מדורג מיד אחריו ברוב הדירוגים ואחרים מדברים על רוז כעל העילוי הגדול ביותר, והרשימה מתגלגלת. בסדרת הכתבות הנוכחית נספר לכם על הכוכבים הבולטים במחזור, ונתחיל עם מאיו וביזלי.

על קריירת התיכונים של מאיו כבר דובר ומוחזר ללא הרף. הגארד המוכשר מהנטינגטון שבווירג'יניה המערבית הוא אולי השחקן שקיבל הכי הרבה אהבה ושנאה מהתקשורת עוד מגיל צעיר, אפילו יותר מלברון ג'יימס. מגיל ינוקא הוא בכותרות, העיתונאים עטים עליו בכל מקום, המשחקים שלו הם המצולמים ביותר וקהל השיא אי פעם במשחק תיכונים נרשם במשחק בו שיחק במדי תיכון נורת' קולג' היל מסינסינטי מול תיכון אוק היל אקדמי מווירג'יניה (21,344 צופים אגב, למי שתהה).

הסיפורים על מאיו סבבו תמיד סביב שני צירים – הכישרון הבלתי מעורער שלו לכדורסל והאופי המאוד בעייתי שלו. מאיו הוא גארד גבוה שיכול לעשות כל דבר על המגרש – מקליעות לשלוש, דרך חדירות לסל, מסירות מרהיבות, דאנקים נפלאים והגנה נהדרת. הוא ניצח בכל ליגה בה שיחק, הוא יצירתי וקבוצתי, הוא מלא תשוקה ואהבה למשחק והוא נותן את כל מה שיש לו – על כל אלה אין ויכוח, האיש הוא ווינר בנשמתו. אבל הצד האפל מדבר על בחור גאוותן, אחד שההצלחה עלתה לו לראש, בחור שמגיל 16 הולך אחרי האגו שלו ביחד עם להקת יועצים ועורכי דין שמעוותים את נשמתו ומאפשרים לו לחצות את הגבולות.

בשנת 2005 מאיו וחברו הטוב ביל ווקר (פרוספקט לא קטן בפני עצמו שישחק העונה בקנזס סטייט) הואשמו בתקיפת שני נערים מבית ספרם. אחד הנערים אושפז בבית חולים, אבל מאיו היה זה שטען להגנה עצמית. באותה שנה צץ לו סיפור מעומעם על נערה שהוטרדה מינית על ידי מאיו. גם אחרי שעבר בשנה שעברה חזרה הביתה לתיכון המקומי בהנטינגטון המשיך מאיו להסתבך, כשהסיפור המפורסם ביותר היה המקרה בו התרגז הכוכב הצעיר על שופט שהרחיק אותו בעבירה טכנית שניה, ניגש אליו בכעס ונתקל בו. השופט, בכישורי משחק שלא היו מבזים גם את פיני בלילי, העיף עצמו אל הרצפה. מאיו הושעה משני משחקים ולאחר חקירת קלטת המשחק עונש ההרחקה בוטל, אבל התקפתם של הוריו וצוות יועציו של מאיו על עצם ההשעייה ועל השופט גרמו להרבה רעש בכלי התקשורת, ההייפ סביב מאיו הלך וגבר ורבים הביעו מורת רוח מהעובדה שעוזריו המבוגרים, במקום להעמיד את הילד הפרוע במקומו, מעודדים את התנהגות האגרסיבית. חודשיים אחר כך נמצאה מריחואנה ברכב בו נסעו מאיו וחבריו. ההאשמות בוטלו כשאחד החברים הצהיר שהחומר שלו ומאיו יצא נקי מאשמה.

דקה לסיום משחק האליפות האחרון שלו במדי ווסט וירג'יניה (שהיתה השלישית שלו אחרי שתי אליפויות תיכונים באוהיו), הוא ביצע את ההטבעה המפורסמת ביותר שלו – כשזרק את הכדור אל הקרש, תפס אותו באוויר והטביע אותו., ואז זרק אותו אל היציעים בהפגנתיות. הקהל יצא מגדרו. השופט שרק לעבירה טכנית. כולם היו מאושרים.

החוק המונע מתיכוניסטים לקפוץ ישירות ל-NBA אילץ את מאיו לבחור מכללה להעביר בה את הזמן עד החתימה על החוזה המקצועני הראשון שלו. שחקנים בקליבר שלו זוכים בדרך כלל לחיזורים נמרצים מהמכללות הטובות ביותר, וכך היה גם במקרה של מאיו, אבל הוא העדיף לדחות את כולן, ולבחור דווקא ללכת למכללת USC, שלמרות המיקום המרכזי שלה היא מכללה שקבוצת הכדורסל שלה אינה מייצרת יותר מידי רעש, להבדיל מיריבתה העירונית UCLA או מקבוצת הפוטבול של המכללה, וככזאת היא בדיוק מה שמאיו צריך: קולג' בו הוא יכול להיות הכוכב ושאר השחקנים יעבדו סביבו, שוק תקשורתי גדול, מאמן שאימן ב-NBA בעבר בדמותו של טים פלויד, וכמובן – שנה של חגיגות בלוס אנג'לס.

האבסורד הכי גדול בסיפור היה ש-USC אפילו לא שקלה לנסות ולגייס את מאיו לשורותיה. מנהלו האישי, רודני גיולורי, פשוט הגיע יום אחד אל המכללה, נכנס למשרדו של פלויד והודיע לו חגיגית שמאיו מגיע לשחק בשביל הטרויאנים. פלויד ההמום ביקש מגיולורי את מספר הטלפון של מאיו ואמר לו שהוא יחזור אליו בעוד שבוע, הציע לילד לחשוב על הדברים, אבל גיולורי הודיע שהעניין סגור. "אמא שלו לא רוצה עכשיו טלפונים מכל המכללות באמריקה," הוא אמר, "אין להם כסף לשלם את כל החשבונות האלה. ההחלטה של איפה ללמוד יותר חשובה מלענות לטלפונים".

גם ב-USC הצרות לא אחרו להגיע. עוד לפני פתיחת העונה סיים רכז הקבוצה דניאל האקט את אחד האימונים עם לסת שבורה ממכה שחטף ממאיו. כשנשאל על התקרית לאחר מכן סיפר האקט כי השניים התנגשו באופן מקרי, אבל שחקן אחר שנכח במקום ידע לספר על אגרוף רציני ששלח מאיו לעברו, ורמז על כך שגרסתו של האקט לתקשורת נמסרה תחת איומים פיזיים של הפרשמן הכי מדובר במדינה.

כפלויד נשאל אם מתאים לו שפרחח כזה ישחק אצלו, מה עוד שברור שמאיו לא יישאר ליותר משנה אחת בקבוצה, הוא לא הביע התנגדות: "זה הבחור המרשים והבוגר ביותר שפגשתי. הוא לא רוצה להיות עוד שחקן בדיוק או קנטאקי, הוא רוצה להיות שחקן גדול בקבוצה קטנה. הוא לא מרביץ ומתרגז, הוא מלא בהתלהבות. לא אכפת לי שהוא יזרוק כדורים לקהל, הוא עושה את זה כי אכפת לו מהמשחק. אני מבין לגמרי אם הוא יעבור ל-NBA בעוד שנה. אני לא אעמוד בינו לבין החוזה הגדול. הוא צריך את הכסף. כשהוא בא אליי למשרד הוא אמר לי דבר אחד - קואץ', אני רוצה לזכות באליפות".

ושוב יש לנו שחקן שהכישרון שלו בלתי מבוטל אבל ההתנהגות שלו מחוץ למגרש רק מורידה את ערכו. לא סתם טייל ביזלי בשישה בתי ספר תיכוניים בשלוש השנים האחרונות. לכל תיכון אליו הגיע הוא התקבל בזכות יכולות הכדורסל שלו וסולק בעקבות התנהגותו הבלתי נסבלת. בין עלילותיו המוכרות יותר ניתן למצוא כתובות גרפיטי עם חתימתו שרוססו בכל רחבי בית הספר, כולל על דלת המנהל, ריצות בעירום באולם הכדורסל, הפרעות מכוונות ומטרידות באימונים ובפסקי זמן במשחקים עצמם ועוד אין סוף שטויות אחרות שבסיומן הוא היה אומר: "רק חשבתי שזה מצחיק...".

סטיב סמית', מאמנו באוק היל אקדמי, התיכון הנחשב ביותר ללימודי כדורסל בארצות הברית (בין חניכיו בעבר נמצאים כרמלו אנתוני, קווין דוראנט, ג'רי סטקהאוס וג'וש סמית'), אמר שהבעיה שלו היא לא טיפשות או גאוותנות, אלא ילדותיות נטו. וכך בלי לשים לב ביזלי מצא את עצמו עובר מתיכון לתיכון, מהתיכונים הנחשבים ביותר באמריקה לאחרים, נידחים ומוזנחים, מפגין יכולות כדורסל גאוניות ועדיין נודד ללא הרף. את תקופת התיכון הוא סיים בנוטר דם פרפ, בית ספר עם הרבה כדורסלנים אבל מעט תקציב ובלי רעש תקשורתי.

ביזלי טוען שהשנה האחרונה הביאה לתפנית בחייו. הוא החליט לחתום בקנזס סטייט אצל המאמן בוב האגינס. האגינס, על מנת למשוך את ביזלי אליו, גייס את מאמנו באחת מליגות הקיץ, דלונטה היל, מאמן אליו ביזלי נקשר, על מנת לפתות את הילד וזה אכן החליט ללכת בעקבותיו. בינתיים, במהלך הקיץ, האגינס, באקט קיצוני של חוסר נאמנות ופגיעה גסה במכללה, בקהל, בשחקנים שלו ובפרשמנים שהתחייבו להגיע לקנזס כדי לשחק תחתיו, החליט לעזוב לווסט וירג'יניה, ובמקומו מונה עוזרו פרנק מרטין, שאמנם נחשב לעילוי כעוזר מאמן אבל לא מחזיק בכל ניסיון כמאמן ראשי. ביזלי נותר המום והתלבט רבות מה לעשות. הוא החל לבדוק אפשרויות נוספות בממפיס, פלורידה סטייט וצפון קרוליינה סטייט, אבל כאן לראשונה הוא הציג לבסוף את בגרותו החדשה, כשהודיע שהוא דבק בהתחייבותו לויילדקאטס.

אם ישמור על יכולותיו ולא יתפתה לשטויות במכללה, ביזלי מסוגל להיות כוכב מאוד גדול בקנזס סטייט, ומועמד לאחד משלושת המקומות הראשונים בדראפט של 2008. הוא שחקן צבע מעולה, הקליעה שלו מחצי מרחק והסיום מתחת לטבעת מקנים לו יתרונות גדולים. ההגנה שלו מצוינת והוא חוסם דגול ומכונת ריבאונדים משובחת. תוסיפו לכל זה יכולת כדרור מצוינת, ראיית משחק מרשימה ואתלטיות גבוהה, ויש לכם קומבו פורוורד מהסוג החדיש. הוא הוכיח את עצמו מעבר לכל ספק כשזכה בתואר השחקן המצטיין במשחק האולסטאר של מקדונלדס וכשהצטיין במדי ארצות הברית באליפות העולם האחרונה עד גיל 18.

הבעיה העיקרית של ביזלי על המגרש היא היעלמויותיו הבלתי מוסברות מחלקים גדולים של המשחק. למרות שהוא תמיד הכוכב הגדול ולמרות שהוא יודע את זה, ברגעים ארוכים של המשחק הוא יכול להתנהל בצד ההתקפה ולתת לעניינים לנוע (או ליפול) בלעדיו. הוא לא אחד שידרוש את הכדור ולא אחד שיכפה את המשחק סביב עצמו. אם הוא יצליח להתגבר על המכשול הזה ולהפוך לגו טו גאי אמיתי במנהטן של קנזס, זו יכולה להיות העונה הגדולה באמת הראשונה של המכללה, שכבר לא זוכרת איך נראית קבוצת כדורסל מוצלחת, ולהוות את קרש הקפיצה של ביזלי לעבר קריירה גדולה גם ב-NBA.