עדיין לא סבע רצון

הליגה הלאומית ייצרה לא מעט חלוצים טובים שלא קיבלו הזדמנות ראויה, או שקיבלו ולא ניצלו אותה כראוי. כמה ניר לוינים או רונן חרזים, שהחלו את דרכם בליגות הנמוכות והפכו לשחקני מפתח בנבחרת, כבר היו לנו? אחד כזה, שעדיין מפציץ בליגה השניה אולם שם, בינתיים, מסתיימת דרכו, הוא חלוץ המוליכה בני לוד, אחמד סבע. בגיל 27, עם חמישה שערים וחמישה בישולים לאחר שמונה משחקים בלבד, הוא פורח, ואם יהיה לו קצת מזל, יוכל בעתיד הלא רחוק לבדוק גם את המגרשים בקרית אליעזר ובטדי ולא רק ברעננה ובעכו.

סבע החל את הקריירה שלו בגיל 17 וחצי בקבוצה המקומית של הכפר בו נולד, מג'דל כרום. לדבריו, המקום בו למד את המשחק פגע בו במקצת. "לא היה לי בסיס טוב, כי גדלתי בנוער של מג'דל כרום. המצב הכלכלי שלנו היה לא טוב ולא יכולתי ללכת לשחק בנוער של אחת החיפאיות". כבר בעונה הראשונה שלו עם הקבוצה בליגה א' הבינו המקומיים שלא מדובר בסתם שחקן, אלא בחלוץ מחונן ונחוש, כפי שמעיד מי שאימן אותו בעונה ההיא ומאמנה הטרי של הפועל עכו חיים לוי.

"על האופי של אחמד מעיד יותר מכל הסיפור הבא", אומר לוי. "בעונה הראשונה שלו בקבוצה, כשהיה ילד בן 17, הוא היה בכושר טוב. באחד האימונים ניגשתי אליו ואמרתי לו שהוא לא מספיק רוצה לדעתי, שנראה לי כי הוא מתחיל להוריד הילוך, ולכן לא אשלב אותו במשחק הקרוב. אחמד היה מופתע ואמר לי שאם רק אתן לו לשחק הוא יוכיח את עצמו. סירבתי. ביום שבת, כמה דקות לפני המשחק, ניגשתי אליו ואמרתי לו שהוא פותח בהרכב. אחמד, שהיה מתוסכל כל השבוע, גמל לי על ההחלטה בשלושער במשחק וגם בזה שאחריו".

מג'דל כרום העפילה בעונה הזו לליגה הארצית וסבע קנה את המעמד של הכוכב המקומי. בעונה שלאחר מכן סבע לא אכזב והבקיע 14 שערים במדי הקבוצה גם בליגה הארצית. עד כאן הכל טוב ויפה, אך מכאן העסק החל להיות בעייתי.

אז עוד עונה הסתיימה ואחמד עדיין נשאר במג'דל. החלוץ הצעיר היה בחיק המשפחה ולא רצה לנסות ולעזוב. "הייתי צעיר ופחדתי לעזוב את הכפר ואת כל מה שהיה לי מוכר", הוא נזכר. 5 שנים בסך הכל שיחק סבע בליגה הארצית, בדיוק פרק הזמן הקריטי לפריצה של כדורגלן. "בסוף כל עונה, כשהגיעו אליי הצעות מקבוצות אחרות, כמו מכבי רמת-עמידר למשל, שהבטיחו לי שיביאו אותי לליגת העל, במג'דל אמרו לי שאם אני אעזוב לא יהיה להם את מי להביא, ואמרו לי שאתי הם יעלו ללאומית. לכן בכל שנה נשארתי".

בכלל, הנושא של שחקנים צעירים במגזר הערבי שמפחדים לעזוב את הכפר המוכר מורכב ורחב. גם עבד רבאח ועבאס סואן, שחקנים מהמגזר שהתחילו בליגות נמוכות והגיעו לנבחרת ישראל, מסכימים שיש כאן בעיה. "אני עזבתי את הבית רק בגיל 25 ועברתי להפועל פתח תקוה, ואם אשתי לא הייתה מתגוררת איתי שם, לא יודע אם הייתי נשאר", מספר רבאח, "לא קל להיות שחקן ערבי יחיד בקבוצה מהמרכז. פעמים רבות חשתי בודד. זה שינוי גדול לבנאדם שהתרגל לחיות בחברה מסוימת במשך 20 שנה".

"הבעיה של שחקנים צעירים במגזר היא שהם לא מבינים את החשיבות של עורך דין וסוכן בכדורגל המודרני, וללא ייצוג מקצועי קשה לצאת מהליגות הנמוכות", מסביר סואן. אבל האשמה היא לא רק על השחקנים עצמם, אלא גם על אנשי הכדורגל, ואף על החברה הישראלית בכלל. "אין מספיק מגלי כישרונות בליגות הנמוכות, ושחקנים רבים מתפספסים על ידי המאמנים בליגות הבכירות, שכלל לא עוקבים אחרי הליגות האלה", הם מתלוננים. גם מאמנו של סבע בלוד, מישל דיין, מצביע על תקלה. "מאמנים מעדיפים להביא שחקנים זרים במקום לתת צ'אנס לשחקנים מליגות נמוכות. אני לא מבין למה מאמן יעדיף להביא שחקן זר בלי לראות אותו בכלל, על פני שחקן ישראלי מליגה נמוכה בעל פוטנציאל". לזכותו של דיין ייאמר שהוא מוביל את הליגה כרגע כששני זרים בלבד עומדים לרשותו, וגם הם שיחקו כבר לפני כן בישראל.

לבסוף, שכנעו 21 שערים וכמות נכבדת של ירוקים את הנהלת מג'דל לתת לאחמד לעזוב, והוא עבר להפועל עכו. בעונה הראשונה שלו בליגה הלאומית המשיך החלוץ להפציץ והבקיע 10 שערים ב-20 משחקים, אבל לקראת סוף העונה הוא נפצע. בעונה שלאחר מכן הוא אולץ, לטענתו, לעזוב את עכו על ידי המאמן החדש, ירון הוכנבוים " הוא ביקש ממני להראות לו מה אני יודע, ואני שהייתי אחרי פציעה, חשתי פגוע כי ידעתי שהיכולת שאציג לא תהיה היכולת האמיתית שלי, החלטתי לעזוב". הוכנבוים בתגובה: "לא היו דברים מעולם. מאוד רציתי אותו בקבוצה אבל בגלל בעיות עם מג'דל כרום שהחזיקו בכרטיס שלו הוא עזב ללוד. התאכזבתי שהוא עזב כי הוא חלוץ מצוין".

אחרי שהעלה את לוד לליגה הלאומית, פותח העונה אחמד את העונה השלישית שלו בקבוצה תחת שרביטו של מישל דיין שמספר עליו: "עוד כשהייתי בהפועל ירושלים רציתי אותו. להערכתי הוא בזבוז, כי אם היה נופל קודם במועדון עם מאמן שהיה מטמיע בו ערכים נכונים יותר, הוא היה היום במקום אחר, הוא התרגל לא לעבוד קשה".

השנה נדמה שסבע מצא את המאמן הזה. מישל דואג לערוך איתו שיחות אישיות ולעודד אותו כל הזמן. "הוא עשה סוויץ' והחל להתאמן בצורה הרצינית ביותר, ומאוד מאוד מחויבת", מסביר דיין. "יש לו עדיין אספקטים בעייתיים כמו ההתנהגות, שלפעמים לא מתאימה למקצוען, ואני איתו עם היד על הדופק כל הזמן. עם אחמד צריך לעבוד בשיטת המקל והגזר".

דיין מאמין שבידיו נמצא שחקן מאוד לא מוערך. "לטעמי הוא החלוץ הישראלי הטוב ביותר כיום. יש לו כוח מתפרץ, מהירות מצוינת ומשחק ראש מהטובים שראיתי, וראיתי הרבה. מקומו חייב להיות בליגת העל, ואני מאמין שמשם הוא גם יכול להגיע לנבחרת".

אחרי כל הניתוחים הגיע הזמן לשמוע כיצד אחמד מסביר את הפריחה המאוחרת שלו. "אני בליגה השניה היום כי לא היה לי מזל. אם הייתי נולד בחיפה, הייתי היום בליגת העל. אני חושב שאני מהחלוצים הכי טובים בארץ היום ושאני יכול לשחק בכל קבוצה בליגת העל. הפועל תל אביב רצו אותי בתחילת העונה אבל הציעו עליי שני שחקנים ולא כסף, וזו הייתה הצעה מעליבה עבור בני לוד. כשאני רואה את המצב של הפועל תל אביב כיום, אני יודע שהייתי יכול לעזור להם. אם הייתי שחקן זר הם היו מוכנים לשלם עליי הרבה". בהקשר של הפועל תל אביב, מציין חיים לוי: "תסתכל על ליאור אסולין, ואני אומר לך שאחמד הוא חלוץ יותר טוב ממנו בכל אספקט".

אחמד סבע צריך להפסיק להיות תמים ונאמן. זו הסיבה העיקרית שהוא לא הגיע עד עכשיו לקבוצה גדולה. כפי שנראים הדברים כעת, ייתכן מאוד שבינואר יפתחו האדומים את הכיס ויביאו אותו. אם מישל באמת כל כך מעריך אותו, סביר להניח שייתן לו ללכת.

הוא בלם גדול, הוא חלוץ סופה, הוא שוער ענק, הוא מאמן ברמות האירופיות. לקבוצה שלכם חסר קשר הורס, ובדיוק ביום שישי האחרון ראיתם אחד שיתאים לה בול. האם אתם חושבים שיש מישהו שצריך לשים עליו זרקור בליגה הלאומית? טקבקו לנו, ואנחנו כבר נבדוק את העניין.