פתיחת עונת ה-NBA עמדה בסימן קובי בריאנט. עם כל הכבוד לשאר הסיפורים, האפשרות המוחשית מתמיד להתעורר בוקר אחד ולגלות שקובי והלייקרס נפרדו משכה כל כך הרבה עניין תקשורתי שכמעט אף אחד לא שם לב, למשל, לכך שדני פרי מחסל ללברון ג'יימס את מעט העזרה שהוא כן הצליח להשיג עבורו בשנתיים של ניהול כושל. ההצהרה של ג'ון פקסון, הג'נרל מנג'ר של שיקגו שהייתה המועמדת העיקרית להביא את קובי, שאין יותר דיבורים על טרייד, הצליחה להרגיע מעט את הרוחות ולאפשר לנו לבדוק איפה כל אחד מהצדדים עומד כרגע.
באס ושעון העצר
בלייקרס עדיין מנסים לעכל את המצב. אחרי הדברים של קובי בקיץ, הבעיות שהיו או לא היו בתקופת ההכנה, הביקורת של פיל ג'קסון על הכוכב שלו ושריקות הבוז שקובי זכה להן מהקהל בסטייפלס סנטר במשחק הבכורה, נדמה היה שאין יותר דרך חזרה. אבל אז שיחות הטרייד דעכו והלייקרס נראו נהדר בשלושת המשחקים הראשונים, כולל נצחונות על פיניקס ויוטה, וזה עוד בלי למאר אודום. מכיוון שפיל ג'קסון חזר בשביל קובי ומיץ' קופצ'אק לא רוצה להיזכר כאיש שנתן גם לשאק וגם לקובי ללכת, האפשרות שבסוף קובי יישאר הופכת להגיונית, בטח הרבה יותר מלפני שבוע.
בצד השני עומדים הבעלים ג'רי באס ושעון העצר המתקתק שלו. רגע הפיצוץ הוא קיץ 2009, הזמן בו קובי יכול להשתחרר מהחוזה שלו בלייקרס. בשלב הזה קשה להאמין שקובי פשוט ישתחרר מהחוזה ויעזוב בלי להביט אחורה, אבל באס לא מתכוון לשים את העשור הבא של המועדון על השולחן ולקוות שקובי מבלף. הוא גם יודע שככל שהשעון יתקתק הלחץ על הלייקרס יגבר וההצעות שהוא יוכל לקבל עבור קובי יהיו פחות ופחות טובות. לכן כדאי לקחת בעירבון מוגבל מאוד את הרגיעה הנוכחית בשיחות הטרייד.
הסיכוי הממשי היחיד להשאיר את קובי יהיה להפוך את הלייקרס לקונטנדרית. יש כמה שביבים של אופטימיות - דרק פישר הוא תוספת כוח חשובה בפוינט, אנדרו ביינום מתחיל להראות רצינות, רוני טוריאף נהיה יעיל יותר כל יום שעובר ואפילו ולדימיר רדמנוביץ' חזר. כאשר אודום יחזור ללייקרס יהיה סיכוי להפוך לאחת ההפתעות הנעימות של העונה. אבל עמוק בפנים כל המעורבים יודעים שבשביל להתמודד באמת על האליפות זה לא מספיק, לא במערב בו יש שלוש קבוצות גדולות שרצות שנים בצמרת הגבוהה ועוד שלוש עם סגלים הרבה יותר חזקים. מכיוון שג'וניל פתאום נהנה באינדיאנה קטנו מאוד הסיכויים של הלייקרס להשתדרג ברצינות בעזרת טרייד ואין להם מקום מתחת לתקרה לשחקן חופשי משמעותי בקיץ. ייקח לפחות שנתיים לדעת אם יש לזן מאסטר חומר לצמרת הגבוהה ואלו שנתיים שאין ללייקרס לבזבז.
שיקגו מרכיבה חבילות
בשיקגו, בינתיים, מנסים להשאיר את הפרשה מאחוריהם ולהתחיל לשחק כדורסל. עד עכשיו הם מהווים הוכחה נהדרת לאפקט הפרפר- החלטה של מיץ' מלוס אנג'לס לא להביא לקבוצה שלו את ג'ייסון מניו ג'רזי בפברואר גורמת לקירק משיקגו ליידות לבנים בנובמבר. אחרי הפסדים בשלושת המשחקים הראשונים, כולל תצוגה של 72 נקודות נגד ההגנה הוירטואלית של מילווקי, צריך להיות נאיבי במיוחד כדי להאמין שאין לדיבורי הטרייד חלק בפתיחה הגרועה. כאשר אף שחקן לא בטוח אם מחר הוא יישאר בקבוצה קשה לתפקד.
בשיקגו מזכירים לעצמם שהם רגילים לפתוח רע את השנה. הבעייה היא שהם גם רגילים לעוף ברגע שהם פוגשים קבוצה רצינית בפלייאוף והשנה התוכניות אחרות. בשנים הקודמות ניתן היה לייחס את הפתיחה הגרועה למסעות המוקדמים למערב שהקרקס שמגיע לעיר כופה עליהם, השנה הקבוצה היא הקרקס בינתיים עם הפסדים די מביכים. הבולס היו אמורים להסתער על העונה הזאת עם הגישה שזו העונה שלהם, הדיבורים על פירוק חצי קבוצה בשביל קובי לא השאירו לכך סיכוי.
למרות זאת, העיסוק בטרייד הוא בשורה טובה לאוהדי הבולס, הוא מראה שפקסון מבין שיש לו הזדמנות נהדרת לחזק את הקבוצה בזכות אוסף הכשרונות שהוא מחזיק. השיחות הראשוניות הבהירו לשני הצדדים מהן הדרישות. קופצ'אק דיבר על חבילה שכוללת את לואל דנג, בן גורדון, טיירוס תומאס וג'ואקים נואה, מה שהיה משאיר את הבולס עם מעט מאוד. אבל זו רק הצעה ראשונית שבאה בעיקר במטרה להבהיר שקובי לא במבצע ורק הצעה אטרקטיבית באמת תגרום ללייקרס לוותר עליו כרגע.
אז מה קורה עכשיו?
מחכים. בשיקגו מחכים לראות איך הסגל הנוכחי שלהם מסתדר ובעיקר מה שווים השחקנים החדשים. אם טיירוס תומאס יפרוץ השנה פקסון עשוי לשקול לתת צ'אנס לסגל הנוכחי לרוץ למרות הפתיחה החלשה ולחשוב שוב בקיץ. מצד שני, פריצה של תומאס תגדיל את הערך שלו ואת הסיכוי של הבולס לבנות חבילה אטרקטיבית בלי לוותר על רוב הקבוצה. בלייקרס מחכים בעיקר לביינום כדי לדעת אם זה שחקן שניתן לבנות עליו לעתיד, וגם לבחון את טוריאף והרכז הצעיר ג'באריס קריטנטון כדי לדעת באיזה עמדות הם צריכים שחקני מפתח. גם במקרה של הלייקרס יכולת גבוהה מהצפוי עשויה לדחות את התוכניות לקיץ, אז תתבצע הערכה מחדש. שני הצדדים מחכים גם לאנדראס נוצ'יוני שחתם על חוזה חדש בקיץ ולכן יוכל להיכלל בטרייד רק מאמצע דצמבר.
בקיצור, באמצע העונה כדאי יהיה לחזור ולבדוק היכן הצדדים עומדים. בהנחה ששתי הקבוצות יקבלו מספיק רמזים לכך שטבעת הן לא יראו בקרוב עם הסגלים הנוכחיים מאוד יכול להיות שדיבורי הטרייד יחזרו. השאלה הגדולה היא אם יש בכלל טעם לדיבורים - האם יש לבולס אפשרות לקבל את קובי בלי לפרק לחלוטין את הקבוצה. התשובה שלי היא כן. יש לבולס כל כך הרבה כשרון שהיא מסוגלת להציע כל מיני הצעות אטרקטיביות מכל מיני סוגים. הצעה של היינריך, גורדון, נוצ'יוני ונואה, למשל, תהפוך את הלייקרס לקבוצה צעירה, עמוקה, מאוזנת ואיכותית שיכולה להגיע לצמרת הגבוהה תוך מספר שנים, ובשיקגו יישארו דוהון, קובי, דנג, תומאס, בן וואלאס, ג'ו סמית' וספולושה שזה סגל שמסוגל לרוץ לאליפות ברצינות עם תוספות מינימליות.
בסופו של דבר, אני מתקשה להאמין שקובי ילבש צהוב-סגול בעוד שנה מהיום. הוא רוצה צ'אנס לאליפות ואיבד אמון בהנהלה של הלייקרס שתסדר לו כזה, ובאס לא יסתכן בכניסה עם קובי ממורמר גם לעונה הבאה, הוא נמצא במלכוד שהדרך ההגיונית היחידה לצאת ממנו היא לבחור בצעד שעד לא מזמן נראה כהתאבדות - לוותר על הפנים של המועדון בשנים האחרונות. לכן אפילו אם פקסון ישתפן כהרגלו אני מאמין שהלייקרס ימצאו קבוצה אחרת שתיקח אותו. שמה של דאלאס הוזכר לאורך כל הדרך כמועמדת רצינית (למרות שפרט לג'וש הווארד ודווין האריס קשה לדעת מי יעניין את הלייקרס) ובימים האחרונים מדברים גם על דטרויט כיעד אפשרי (ריפ המילטון, טיישון פרינס, ג'ייסון מקסיל ורודני סטאקי יכולים ליצור חבילה מעניינת). מה שבטוח, יהיה מעניין בשנה הקרובה.