מהמרים על הקריירה

נראה שכמעט בכל שנה ישנה התקופה בה נושא ההימורים צף מחדש, ואיתה השאלה המרכזית בעניין: כיצד כדורגלנים, שעובדים במקצוע עם הכי הרבה ריגושים בעולם, עדיין מחפשים את זה גם על השולחן הירוק? מדוע הם עושים זאת לעצמם, אחרי שהם עוד יודעים כיצד השולחן הזה גמר לכמה מהם את הקריירה בעבר? מה מניע אותם? מה עוד חסר להם אחרי השערים, האוהדים, הכותרות, שהם פונים לרולטה או לקלפים? אדם משועמם או אומלל שמחפש ריגושים בסמים או מתמכר לטיפה המרה זה משהו קל להבין מאיפה הוא מגיע, קשה יותר לקלוט את המניע הפסיכולוגי כשזה נוגע להימורים וכדורגלנים.

וזה תמיד חוזר. פעם זה קורה באירופה ובשאר העולם ופעם בבאר שבע. המהמר, לא משנה מאיפה הוא, כמו כל מתמכר, פוגע בעצמו אך אפילו יותר בסביבתו. ספורטאים מהמרים מקבלים משמעות רחבה מכיוון שהם פוגעים גם באנשים המאמינים בהם, בחבריהם לקבוצה ובאוהדי הספורט. מייקל ג'ורדן, הכדורסלן שעבור רבים נחשב לספורטאי המושלם, סבל מבעיה כזו והסכומים עליהם דובר בהקשרו מפחידים, אפילו בדמיון. על סיפורים מהכדורגל הישראלי, משנות ה-70 ועד היום, כבר כולם שמעו. רוב המועדונים סבלו לא מעט משחקנים הנגועים במחלה הקשה. הימורים בקזינו, קלפים ובטים על משחקי ספורט נהפכו לדבר שבשגרה בחיינו. לא מהיום. דווקא ספורטאים, שנמצאים באור הזרקורים באופן יומיומי, מרוויחים את המשכורות הגבוהות ביותר ונמצאים במקומות בהם כל אדם היה חולם להיות, מגיעים למצבים השפלים ביותר בעקבות ההחלטה לחדור אל תוך העולם האפל של הרולטה והקובייה. למה הם עושים זאת? הנה 4 סיבות מרכזיות למחלה. וכן, זאת קודם כל מחלה.

ספורטאים מחונכים מגיל צעיר להישגיות. את המשפטים על הרצון של הווינר הגדול לנצח אפילו במשחק טניס שולחן אפשר לקחת עד לשולחן הבלק ג'ק או הרולטה, שם מאמציו ודאי יגברו פי שלושה, שכן כספו מושקע בעניין ולפעמים אף רכושו ועתידו המשפחתי תלויים בדבר.

"ספורטאים מכורים לאדרנלין, ההתמכרות שלהם היא לאדרנלין ולא להימורים עצמם", מסבירה אורית אלדר, מטפלת במכון "אלדר" העוסק בהתמכרויות, "האדרנלין אצלם הוא יותר גדול מכל אדם אחר. מהמרים מסבירים שהם מתחילים, לדוגמא, ב-100 דולרים, אבל אז זה כבר לא מספיק בשבילם והם מתחילים לעלות בסכומים, פשוט כל פעם סף הריגוש שלהם הוא יותר גבוה. מדובר באנשים שסובלים מאיזושהי ריקנות פנימית, חסר להם משהו שימלא את החיים שלהם. הכדורגלן, למשל, מתאמן כל יום, אבל עובד למעשה רק על החלק הפיזי. הרוח והנפש לא מקבלות סיפוק. לא נעים להגיד, אבל הם לא בדיוק האנשים שמפעילים את הראש. כשבאים אלי כדורגלנים ואני שואלת אותם מתי קראת ספר בפעם האחרונה, הם עונים בדרך כלל שזה היה בגיל שש. אין להם שום התפתחות חוץ מרמה הפיזית, שגם בגיל 34, כשהקריירה מסתיימת, זה נגמר. הם צריכים ריגושים, הם רוצים ללכת על הקצה. הם אוהבים להרגיש את החיים חזק. את הדברים האלה בדיוק מספקים להם ההימורים".

דבר נוסף שצריך להילקח בחשבון הוא אלמנט הזמן הפנוי. אנשים עובדים, שקמים בבוקר ולרוב מוצאים את עצמם במיטתם בשעות הלילה, ודאי לא יוכלו להרשות לעצמם לבזבז ימים שלמים בבתי הקזינו כמו המכור הממוצע, שיכול להגיע ל-72 שעות רצופות סביב השולחן.

"כדורגלנים מגיעים למצב שבין אימון לאימון, יש כמעט יום שלם להעביר", מסביר פודי חלפון, משחקני העבר של מכבי נתניה ומי שטוען שזכה להכיר בעשרות מכורים להימורים במהלך שנותיו על הדשא. "את הזמן שנותר להם, רובם מעבירים ברביצה בבתי קפה או בהסתובבויות חסרות מעש. רובם אנשים נמרצים שצריכים עיסוק תמידי. אז בודדים הולכים ללמוד באוניברסיטה או מתעסקים בעבודה נוספת, אבל אלו שלא מחפשים מפלט אחר, שם נפתח להם חלון ההימורים. הם מתחילים וברגע שהם קצת מפסידים מתחילה המערבולת. הם מנסים לכסות את ההפסד שוב ושוב וכך מסתיימת לה קריירה".

כאמור, זמן יש גם לכדורגלנים בחו"ל, בטח לסופרסטארים כמו ויין רוני, שבעונה שעברה פורסם כי הפסיד מהימורים שונים 700,000 פאונד. את האשמה בהפסדיו ובהתמכרויותיו תלה רוני בסוכנו של חברו לנבחרת אנגליה, מייקל אואן. סטיבן סמית, בעלים של חברת הימורים אנגלית, שאמורה לקשר בין סוכני ההימורים לשחקני הכדורגל, הואשם בכך שלא סייע לרוני להתגבר על הבעיה, אלא עודד אותו להמר בסכומים גבוהים יותר.

חלפון משוכנע כי גם לסביבה יש משקל חשוב בהתדרדרות: "בזכות חוסר המעש שלהם, הם מתערבבים עם האוכלוסייה החלשה בעיר. אנשים שלא עובדים, כמוהם, ומסתובבים במהלך היום ברחוב הם לרוב לא האנשים הישרים ביותר. לא בדיוק הרמה הגבוהה. אותם אנשים מציעים לכדורגלנים בהתחלה הימורים חוקיים ואז מישהו אחר בדיוק מספר להם על דירה שבה הם מהמרים. אחר כך הם מכירים כבר את העסק ובנסיעות עם הקבוצה למחנות אימונים ומשחקים באירופה הם זורקים את הכסף שלהם על הימורים ולא על מתנות לחברים או למשפחה. באיזשהו שלב נוצרות בחדר ההלבשה חבורות שמדברות רק על זה. צריך להיות טיפוס מאוד מיוחד כדי לא להיגרר לזה. יש קבוצות עם סגל של 20 שחקנים, ש-50 אחוז ממנו מהמרים. יש כדורגלנים שמביימים פציעות כדי לקבל טיפולים בחו"ל, אבל מה שקורה באמת זה שהם מגיעים כדי להמר בבתי קזינו הגדולים של אירופה. זו מחלה קשה הרבה יותר מכל מחלה אחרת. בתור מי שראה חברים שלו מהקבוצה, הייתי מעדיף שבן משפחה שלי יחלה בכל מחלה שהיא, רק שלא יהיה מהמר".

צ'רלס בארקלי, לשעבר כדורסלן פילדלפיה, פניקס ויוסטון מה-NBA והיום פרשן, אמר בראיון לרשת הטלוויזיה ESPN כי לדעתו הפסיד בהימורים כ-10 מיליון דולרים. "האם יש לי בעיית הימורים?", שאל עצמו בארקלי במאי 2006, "כן, אבל אני לא מחשיב אותה לבעיה מכיוון שאני פשוט יכול להרשות לעצמי". סר בארקלי, שהרוויח במהלך הקריירה סכומים אסטרונומיים, פשוט לא מאמין שאי פעם יגיע למצב הקשה אליו מגיעים מכורים אחרים. בעיית בור הכסף העמוק היא סיבה נוספת בגללה מגיעים הכוכבים לידי התמכרות. "טיפלנו בכדורגלנים מפורסמים מאוד", מספרת אורית אלדר, מטפלת במכון "אלדר" העוסק בהתמכרויות. "הם הבינו את הבעיה, אבל כל עוד היה להם כסף הם לא המשיכו בטיפול עד סיומו. המשכורת הגבוהה המשיכה לדפוק בבנק, אז מה הבעיה הגדולה? הכסף הרי לא נגמר".

לבארקלי ולג'ורדן הכסף אמנם לא ייגמר כנראה לעולם, אך לשחקני כדורגל או כדורסל ממוצעים ממדינת ישראל, שמעידים על עצמם כאנשים שלא יודעים אפילו להחליף נורה שרופה, השנים הספורות בהן ירוויחו את לחמם מהספורט אמורות לספק בסיס כלכלי לעוד עשרות שנים. "החברה הצעירים האלה מרוויחים הרבה כסף יחסית לגילם וכמה שהם גברים על המגרש, מחוצה לו הם לא מספיק מפותחים מבחינה מנטאלית", טוען פודי חלפון. "הם לא מצליחים להבין שאמנם הם מקבלים סכומים נאים כרגע, אבל במקום לחשוב קדימה הם חושבים רק על הרגע. מדובר לרוב באנשים שאין להם יד מכוונת, ולכן הם מבזבזים את הכסף שלהם על שטויות, כמו מכוניות מפוארות או משחקי קלפים".

גורם נוסף שצריך להילקח בחשבון הוא גישת המועדונים. "באנגליה, למשל, שחקן כדורגל מקבל משכורת שבועית. הוא מודע למה שיש לו ולכן יכול לבזבז את המיליונים שלו בצורה יחסית מחושבת", מספר מקורב לגורמי ההימורים הכבדים במדינה. "במועדוני הכדורגל בארץ יש שחקנים שהמשכורת שלהם תלויה במספר הנקודות והניצחונות אותם ישיגו. מדובר בסוג של הימור מלכתחילה. שחקן צריך לחשב את ההוצאות שלו לפי הימור על כמה נקודות הקבוצה שלו תשיג. כך יכול לקרות מצב בו שחקן מסוים מאמין כי הקבוצה שלו תשיג מספר נקודות מסוים, ועל פי זה הוא יהמר. במידה והקבוצה מצליחה הכל טוב ויפה ואף אחד בכלל לא שומע עליו, אבל מה קורה אם הקבוצה מפסידה?".

אלו הן, פחות או יותר, הסיבות שמביאות את הכדורגלנים לידי פת לחם כתוצאה מחיבה מוגזמת להימורים, אך כנראה שיעברו עוד דורות שלמים עד שיימצא פיתרון לתופעה. "כל עוד יש ספורטאים, עם כסף ביד וכלום בראש, יהיו גם הימורים", סיכם אחד המרואיינים לכתבה.