ב-16 באוקטובר 2003 נרשם עוד פרק בהיסטוריה העגומה והכואבת של בוסטון רד סוקס, הקבוצה שבמשך 85 שנה לא הצליחה לזכות באליפות בליגת הבייסבול האמריקאית. באינינג השמיני, ביתרון 2:5 במשחק השביעי בסדרה מול ניו יורק יאנקיז, החליט המאמן גריידי ליטל להשאיר את פדרו מרטינז, שנצץ עד אז, במשחק. היאנקיז ניצלו את העייפות של מרטינז, השוו ל-5:5 וארון בון ירה להומראן בלתי נשכח כדי להעלות אותם לוורלד סירייס. שנה אחר כך הגיעה הגאולה בדמות מהפך ענק מול אותם היאנקיז, שכבר הובילו 0:3 בסדרה רק כדי לראות את הרד סוקס משפילים אותם בארבעה משחקים ומנצחים 3:4.
בלילה שבין ראשון לשני האחרון ניצבו הרד סוקס ביתרון 2:5 באינינג השמיני, כשלקליבלנד היו שני שחקנים על הבסיסים ובלי אף שרוף. המאמן טרי פרנקונה הוציא את הידקי אוקג'ימה והכניס את ג'ונתן פפלבון, שגמל לו בשלוש פסילות נקיות, בדרך לניצחון גדול 2:11 ולמהפך בסדרה. מפיגור 3:1 נחלצו הגרביים וניצחו 3:4, כמעט כמו ב-2004. אם תזכה תהפוך בוסטון לקבוצה הראשונה שזוכה בשתי אליפויות במאה ה-21. אבל לפני שמתחילים בפנוויי פארק לחגוג, נזכיר רק שמול הרד סוקס עומדת קבוצה שהפסידה פעם אחת ב-22 משחקיה האחרונים, וכמו שאומרת הקלישאה - קל זה לא יהיה.
לשמור על הבית
לוורלד סירייס הגיעו הרד סוקס דרך סוויפ של 0:3 על לוס אנג'לס איינג'לס וכאמור, המהפך על האינדיאנס. אבל יותר מכל, הם עלו לסדרת הגמר בזכות מגרש היהלום צר המימדים שלהם, פנוויי פארק. בוסטון נאבקה לאורך העונה בשמירה על פער משחקים עצום שפתחה מהיאנקיז בפתיחת העונה. משהצליחה במשימה וזכתה באליפות ה-AL מזרח (לראשונה מזה 12 שנה), התברר בפלייאוף כמה משמעותי היה התואר הזה, מעבר לסמליות וליוקרה שבו. במשחק האחרון מול קליבלנד מנעה חומת המפלצת הירוקה הענקית שני הומראנס מהאינדיאנס. אזור השדה השמאלי הקצר יותר גרם למני רמירז להיראות קרוב יותר לכדור ולג'ואל סקינר, מאמן הבסיס השלישי של קליבלנד, לעצור את קני לופטון בדרכו לריצה המשווה והקריטית. יושבי הפנוויי היו בטירוף, והאווירה הכל כך מחשמלת באצטדיון הכניסה את הגרביים לאקסטזה. עד כדי כך שיחקה הביתיות בהתמודדות הזו.
הרד סוקס יפתחו גם את סדרת הגמר, כמו את השתיים הקודמות, בפנוויי. ג'ף פרנסיס, שנותן פלייאוף סולידי ביותר, יעלה מול ג'וש בקט, מגיש של מאני טיים בכל רמ"ח איבריו. ניצחון של בקט חשוב לבוסטון לא רק במהותו, אלא מסיבה נוספת: הרוקיז מגיעים לסדרה הזו בלי הפסדים בפלייאוף. זו קבוצה לוהטת, וכל הדיבורים על שמונה ימי הפוגה שיעצרו להם את המומנטום הם לא יותר מעורבא פרח. ברגע שנזרק הכדור הראשון, השחקנים מסירים את החלודה.
אלא שאף אחד לא ממש יודע כיצד תגיב קולורדו להפסד ראשון אחרי תשעה נצחונות רצופים (כולל שניים בסיום העונה הסדירה). הרוקיז נמצאים כרגע בחלום ומרגישים שאי אפשר לגעת בהם ושהם ה"קבוצה המיועדת" לגעת בצלחת האליפות. פיגור של 1:0, לא כל שכן 2:0, ישלח אותם לדנבר עם סטירת לחי ונחיתה למציאות. איך הם יתאוששו ממנה מול בוסטון המנוסה? קשה לדעת, אבל ספק אם מה שהם צריכים עכשיו הוא ריאליות.
הליינאפ שייך לצעירים
קשה לתאר במלים מה עשתה ההכנסה של ג'ייקובי אלסבורי להרכב של בוסטון. עד למשחק החמישי בסדרה, לרד סוקס היה ליינאפ טוב מ-1 עד 5, כשהתחתית (6-9) נראתה כמו אסופת רחוב. ג'יי די דרו ובובי קלטי נראו סהרוריים על הצלחת, ג'ייסון וריטק, עדיין השחקן המשמעותי ביותר בקבוצה, נשרף בכל פעם באופן הצפוי ביותר, קוקו קריספ טוב הגנתית אבל התקפית הוא לא שווה סנט, וחוליו לוגו הוא השורטסטופ הגרוע ביותר ששיחק אי פעם בפלייאוף.
במשחק השישי הבין פרנקונה שמקריספ לא תבוא הישועה והכניס את אלסבורי (שאנחנו כאן חשבנו שיהיה גורם כבר מהסדרה הראשונה). פתאום כל החובטים קיבלו ביטחון - דרו ירה לגראנד סלאם, וריטק לא הפסיק להכניס את הכדור למגרש ודסטין פדרויה, שהיה מיואש בכל פעם שראה לפניו את לוגו חובט, קיבל ביטחון וירה להומר החשוב במשחק 7, רגע אחרי שאלסבורי עלה לבסיס תוך ניצול שגיאה של קייסי בלייק. ההרכב של בוסטון, שהיה כל כך בזיוני מעמדה 6 ומעלה, נראה כעת לגיטימי ביותר מ-1 עד 8 (לוגו טוב לבאנטים, לא לשום דבר אחר).
ועם זאת, נקודה מעניינת שראויה לאזכור היא שלרד סוקס תהיה בעיה במשחקים ב"קורס פילד". בהנחה שדייויד אורטיז יעלה הגנתית לבסיס הראשון ויעזוב את עמדת ה-DH, יצטרך פרנקונה לוותר על קווין יוקיליס או מייק לואל, שאחד מהם ישחק בבסיס השלישי. זו צרה קשה מאוד לבוסטון, שבנוסף לתחתית ההרכב המזעזעת תיאלץ להכניס את המגיש לרוטציית החובטים במקום אחד הקנונים. הרד סוקס יצטרכו לעשות הרבה התאמות בסדרה הזו, אבל כפי שכבר הוכח במפגש עם קליבלנד - התאמות הוא שמם השני.
עד כאן המפתחות של הרד סוקס לניצחון, וזאת מבלי שהזכרנו את הגורמים הטריוויאליים, כמו יכולת טובה של שילינג, ההשתקות של הבולפן והאפקטיביות של אורטיז ושל רמירז. מה יהיה בסדרה? נו, אתם יודעים, בשנה שעברה היינו כאן במדור עם 1 מ-7 בניחושי הסדרות. השנה כבר יש לנו, תאמינו או לא, 1 מ-6. ההימור שלנו הוא שלמרות ההייפ סביב קולורדו, בוסטון היא זו שתנצח. במלים אחרות: מזל טוב, רוקיז.