פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עשה אהבה, לא מלחמה

        בזכיה של רייקונן בפורמולה 1 יש משום צדק פואטי, כשפרארי ניצחה גם בזכות השקט התעשייתי לעומת המלחמות של מקלארן

        יש לי תחושה שמה שקרה ביום ראשון על המסלול באינטרלאגוס היה סוג של צדק פואטי. הזוכה באליפות העולם היה הנהג שזכה במספר המרוצים הרב ביותר, ששייך לקבוצה שזכתה במספר המרוצים הרב ביותר. פרארי, שעברה שינוי משמעותי עם עזיבתם של מיכאל שומאכר והאסטרטג רוס בראון, הצליחה להיבנות מחדש עם המנהל הטכני הבלתי נדלה, ז'אן טוד. המפתח לבנייה הזו היה השקט בקבוצה. שקט שאותו לא ערערה גם פרשת הריגול של מקלארן, ושבלט במיוחד על רקע מלחמת העולם שהתרחשה בממלכתו של רון דניס. פרארי, קבוצת הפורמולה 1 היחידה מחוץ לעולם דובר האנגלית (קבוצת רנו ה"צרפתית" יושבת למעשה בבריטניה), מלמדת את כולם שיעור בהצלחה ובניהול נכון, וזה כולל את הטריק שהביא לרייקונן את האליפות.

        כניסה מוקדמת של מאסה לפיטס, שלוש הקפות מהירות מאוד של קימי, כניסה שלו ואז יציאה במוקם הראשון בדיוק של מנתחים. ככה עושים זאת נכון ובעיקר כך שיראה כשר. פעם היו הוראות קבוצתיות וטריקים מלוכלכים (זכורה העצירה של באריקלו על קו הסיום בגראן פרי האוסטרי ב-2001, כדי לאפשר לשומאכר לנצח), ביום ראשון זה היה נקי ומדויק. גם מאסה, שהקריב עצמו למען הניצחון, פעל בדיוק לפי התכניות. וזה בדיוק מה שהחזיר את קימי משום מקום לתואר: "גם בזמנים הקשים ביותר נותרנו מאוחדים ולא נכנענו. האמנו כל הדרך שאפשר לעשות את זה. אני מודה לקבוצה, לא רק על היום אבל על כל העונה הזו. עבדנו קשה והצלחנו בזכות הרוח הקבוצתית".

        גם החגיגות סביב הניצחון נקיות. אלפי הטיפוזי שארגנו תפילות מיוחדות בכנסיות איטליה, חזרו לאותן כנסיות בשביל להודות על הניצחון. הבסיס במאראנלו הפך גם הול למקום פולחן אחד גדול, כאשר הפטרון הקדוש של העיירה, סאן ביאג'ו, הופך לפטרון הניצחון. ואולי אלה המילים של הבוס בפיאט, לוקה די מונטזמולו, שמסכמות הכל: "אני רוצה לתת את כל הברכות לז'אן טוד ולחבורת הצעירים סביבו, שהובילו את הקבוצה העונה. זוהי זכות גדולה של קימי, שהיה נפלא, וגם של מאסה, שיש לזכות שזכה העונה בהכי הרבה פול פוזישנים בסבב. יש לנו את הנהגים הטובים בעולם ואנחנו ראויים לשני התארים (אליפות הנהגים והיצרים – מ.י.)". ואף מילה על מקלארן.

        ואם במקלארן עסקינן. שם עדיין רבים. "אני בטוח שלואיס לא היה עושה את זה בשבילי", אמר אתמול אלונסו בתייחסו לוויתור של מאסה. אלונסו גם חשף שבמרוץ בהונגריה, המילטון הלך נגד ההוראות הקבוצתיות וגרם לאלונסו להיענש. הקבוצה לא אמרה דבר וסלחה מיד להילטון. למעשה, היה זה המרוץ במונקו בו עשה המילטון לאלונסו את מה שמאסה לעולם לא היה עושה לשומאכר. זה היה הרגע בו אלונסו החל לדרוש יחס של אלוף. מכאן והלאה המלחמה רק התגברה והגיעה לסיומה העצוב. רון דניס אמנם אמר שהוא ישמח לקבל את "גביע היצרנים", שאותו הכינו בשבילו המכונאים שלו, אבל לצערו זה היה התואר היחיד שמקלארן תניף השנה. ואגב, היחס של אלונסו למירוצים האחרונים היה די תמוה. הוא לא נלחם באמת. אולי כי הוא לא רצה שיה לרון דניס גביע אמיתי? ואולי זה לקח לקראת העתיד – קבוצות לוקחות אליפויות, לא מלחמות מיותרות ומטופשות.