וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שחקן בוסמן: לאן נעלם הקוורטרבק?

אריאל גרייזס

20.10.2007 / 12:06

המתאזרח קיבל מעמד קבע ועבר דירה, מעריץ את הטכנולוגיה של ימינו ולא מבין איך זה שכבר ארבע שנים לא הגיע לליגה קוורטרבק טוב

אני חושב שכבר ציינתי את זה בעבר, אבל אני חולה על טכנולוגיה. מה זה חולה, לא יכול בלי. הנה, השבוע עברנו סוף סוף לדירה החדשה שלנו (עכשיו במקום מען זמני רחובות, אנחנו מען קבוע רחובות. מי עובר לרחובות מתוך בחירה, תשאלו? אנחנו. מתוך בחירה של י' כמובן). בכל מקרה, מכיוון שרק נכנסנו לדירה, לקח עוד קצת זמן עד שאנשי בזק יואילו בטובם להופיע ולהתקין לנו אינטרנט (בבזק עובדים אך ורק מתי שאתה *לא* יכול להיות בבית, זה מין חוק אצלם) אז הייתי בטוח שהשבוע אנחנו הולכים לסבול קשות מחוסר היכולת להתחבר לרשת, ואני, בלי אינטרנט, כמו ביל בליצ'יק בלי קפוצ'ון – מרגיש כמו דג מחוץ למים. אלא שאז הגיעה לעזרתנו העבודה שלי שנתנה לי כרטיס חביב למדי שבקליק קטן אחד מאפשר לך להתחבר לרשת הסלולרית ולגלוש להנאתך במהירות סבירה לחלוטין, ואפילו איפשר לי לשלוח את הכתבה הזאת, לצערכם. נכון שטכנולוגיה זה דבר נפלא?

בקיצור, אני אוהב כמעט כל דבר טכנולוגי, למעט טלפונים סלולריים, שהם השטן בהתגלמותו (יום אחד אני אולי ארחיב למה אני מתעב את המכשירים הקטנים האלה. אני רק אחלוק איתכם חוויה אחת קטנה שעברה עליי השבוע כשנסעתי ברכבת – לידי ישבה בחורה צעירה שתנועות הידיים באמצעותן היא תיקשרה עם הכרטיסן. הבהירו לי שהיא חירשת. 20 דקות אחר כך, אותה בחורה מוציאה מהכיס, תאמינו או לא, סלולרי, ומתחילה לשחק עם הרינגטונים. עכשיו, אני בעד זכות הבחירה של כל אחד, ואם הבחורה הזאת רוצה סלולרי – אהלן וסהלן. אבל ברצינות, גם לחירשים יש רינגטונים? לאן עוד זה יתדרדר, אנשים יתחילו להביא פלאפון כמתנה לברית?).

ולמה אני מספר לכם את כל זה? פשוט, כי ביום ראשון האחרון הנוצרים לבית ערוץ המזרח התיכון החליטו להימנע משידור המשחק בין דאלאס לניו אינגלנד – המשחק היחיד שהיה שווה משהו בליגה הזאת בשבועות האחרונים, כך שכל חובב פוטבול נאלץ למצוא דרכים יצירתיות על מנת לראות אותו. הדרך שלי? מדברים עם א', חבר שגר בארה"ב, שיציב את מצלמת האינטרנט שלו מול מסך הטלוויזיה, ובעזרת מערכת הסקייפ (מי שלא מכיר, מדובר בתוכנה חינמית שמאפשרת לדבר דרך האינטרנט) שידר לי את כל המחצית הראשונה.

נכון, אולי התמונה לא היתה הכי חדה (בהזדמנות זאת, א' – נראה לי שהגיע הזמן לשדרג את הטלוויזיה) ואולי הסאונד לא היה משהו (הילדים של א' בתור פרשנים), אבל רק בשביל לראות את ווס וולקר דופק 2 ט"ד על הראש של דאלאס (וגם על היריב שלי בפנטזי), מגיע פרס ישראל למי שהמציא את הטכנולוגיה הזאת (וגם לא', שיזם את כל הרעיון). אני אומר לכם, מה היינו עושים בלי טכנולוגיה. וזה עוד לפני שדיברתי על המחצית השניה, בה זיפזפתי בין שידורי הטלוויזיה לבין תוכנת הסופקאסט האגדית. (דרך אגב, אם אתם שואלים את עצמכם כמה נמוך הגעתם – תריצו את הבדיקה הבאה – האם אתם יושבים מול מחשב בחדר חשוך, כשאשתכם ישנה במיטה לידכם, המחשב מושתק כדי לא להעיר אותה ואתם בוהים במסך תקוע? אם כן, ברכותיי, הצטרפתם בזאת למועדון חסרי החיים. זה מצב סופני, אז אין לכם מה לדאוג, מתי שהוא החבר'ה בחלוקים הלבנים יגיעו, והכל יהיה בסדר).

קוורטרבק? מצטער, נגמר המלאי

ועכשיו לחידת פוטבול, ככה, בשביל הסיפתח: מה משותף לגאס פררוט, קרי קולינס, ויני טסטוורדה, קייל בולר, בראיין גריסי, קליאו למון וטים רטאיי? ובכן, אם התשובה שלכם היתה "קוורטבקים שלא הייתם נותנים להם להריץ קבוצה במרמורק", הרי שהתשובה שלכם חלקית בלבד והיתה צריכה להיות – "קוורטרבקים שלא הייתי נותן להם להריץ קבוצה במרמורק ו-שיחקו זמן משמעותי בליגה במחזור האחרון בלבד".

כן ,כן, אם ניקח בחשבון את 6 קבוצות הביי, הרי שנגלה ש-30% מהקבוצות ששיחקו במחזור האחרון (8 מתוך 26) עשו זאת עם קוורטרבקים שלא בטוח שהייתם בוחרים אותם גם אם הייתם עושים כוחות בשכונה. וזה בלי לקחת בחשבון קוורטרבקים "מוצלחים" כמו ג'ואי הארינגטון, צ'אד פנינגטון, טרוואריס ג'קסון, דאנטה קולפפר ואחרים, שגם הם לא בדיוק הקרם דה לה קרם של רכזי המשחק.

אז מה לעזאזל קורה פה? איך יכול להיות שהגענו למצב שבו יותר מחצי קבוצות הליגה נאלצות להסתפק בקוורטרבקים לא ראויים? בשבוע שעבר, במשחק הקבוע של יום שישי בספורטק (אם אף פעם לא חוויתם פוטבול על המגרש, לא חוויתם פוטבול באמת. ואף פעם לא מאוחר מדי להצטרף) דיברנו בדיוק על הנושא ואחד החבר'ה ציין נקודה נכונה – למעשה, מאז קרסון פאלמר, לא הגיע לליגה ק"ב אחד שאתה יכול להגיד עליו בפה מלא שהוא טוב. אני לא מדבר על ק"ב עילית כמו בריידי או מאנינג, אני מדבר על סתם ק"ב טוב, כזה שאתה יכול לסמוך עליו שינהל את ההתקפה שלך בצורה נכונה ולשים את הכדור בידיים שלו כשזה באמת קובע. חשבנו שאיליי מאנינג יהיה כזה, חשבנו שקאטלר או ריברס, או ליינארט או יאנג, והמקסימום שקיבלנו היה ביג בן (כבודו במקומו מונח). אפילו ק"ב מדראפטים קודמים, שהגיעו לסטטוס הזה, כמו מקנאב או בריס, לקחו השנה צעד אחורה והליגה נשארה למעשה עם שתי קבוצות על – שתי אלו שמחזיקות בקוורטרבקים הטובים באמת.

בעיה ביסודות, חולשת מאמנים

לא פשוט לנסות להסביר את התופעה הזאת, מה עוד שהיא עשויה להגיע ממספר גורמים. סיבה אפשרית אחת היא עולם המכללות, שלנגד עינינו הופך משנה לשנה לכאוטי יותר, ונדמה שהמאמנים בו מסתמכים יותר ויותר על הגנות טובות ומשחק ריצה טוב ולא על משחק מסירה, שדורש המון השקעה יחסית. אם נבחן את תמונת פוטבול המכללות היום, ישנם מספר קוורטרבקים טובים (בריאן ברום מלואיוויל, מאט ראיין מבוסטון קולג', קולט ברנאן מהוואי, אם ניתן מספר דוגמאות) אבל אף אחד שאתה יכול לשים עליו את האצבע, ולהגיד – זה יהיה ק"ב מקצוענים טוב.

כמו שפלורידה הוכיחה שנה שעברה ו-LSU מוכיחה השנה – למה להתאמץ לגייס ק"ב טוב ואחרי זה לעבוד איתו שעות בהכשרה, כשאפשר לקחת אליפות באמצעות הגנה שתמנע מהקבוצה השניה לשים נקודות, ואם צריך – פשוט נגיד לק"ב שלנו לרוץ, כמו שפלורידה עושה עם טים טיבו (ק"ב ששבר שיאי מסירות בתיכון, אבל בפלורידה הוא בעיקר רץ) וכמו שווסט וירג'יניה עושה כבר שלוש שנים. מה הפלא שק"ב לא לומד יסודות נכונים, אם כל מה שמצפים ממנו זה להשיג את הפירסט דאון בכל מחיר, גם אם זה אומר שהוא ירוץ שלושה מכל ארבע סנאפים?

סיבה אפשרית שניה היא שרמת המאמנים בליגה לא גבוהה כמו בעבר, ולמעשה רק בקבוצות שבהן יש מאמן באמת טוב (ואפשר לספור אותם על אצבעות כף יד אחת, מקסימום שתיים) נגלה גם ק"ב טוב. תראו את איליי מאנינג בניו יורק, או פיליפ ריברס בסן דייגו או ג'יי קאטלר בדנבר – כולם שחקנים שהגיעו עם ציפיות גבוהות מאוד לליגה, וכולם, זה נראה, תקועים במקום, אולי פשוט כי המאמן שלהם לא ממש יודע איך לפתח אותם נכון (אני יודע שאוהדי ג'איינטס הולכים לצעוק עליי, אבל עוד על איליי וההסבר – בהמשך). לעומת זאת, תראו ק"ב מוגבל כמו וינס יאנג (עוד דוגמא לאליפות מכללות שהגיעה באמצעות הרגליים של הק"ב ולא היד שלו) והנפלאות שמצליח לעשות איתו מאמן נהדר כמו ג'ף פישר.

כמובן, יכול להיות גם הסבר אחר לתופעה הזאת, והוא שמדובר בסך הכל בירידה רגעית, אחת מני רבות לאורך עקומת הזמן, מין עקומת סינוס סטנדרטית שבה יש עליות וירידות. אם נוסיף לזה כמות פציעות חריגה אפילו בסטנדרטים של ה-NFL, אז אפשר לקוות שתוך שנתיים-שלוש הליגה תזכה למנה חדשה של מנהלי משחק ורמת המשחק תעלה מחדש. אולי, כמו שפרויד (כמעט) אמר – לפעמים, רקס גרוסמן הוא רק רקס גרוסמן.

תקועים במקום, מזנקים קדימה

- אם נורב טרנר למד מהשבוע האחרון ויידע לתת את הכדור ללאנדיאן, אין שום סיבה שהצ'ארג'רס לא יימצאו את עצמם בפלייאוף – אבל הוא לא.

אני חסיד גדול של הקונספציה שטוענת שאנשים לא לומדים מטעויות וההיסטוריה תמיד תחזור על עצמה. העובדה היא שכל מי שעוקב אחרי הליגה הזאת יותר משנה יודע שאין רץ יותר טוב בה מטומלינסון, ועדיין, טרנר העדיף לזרוק ולזרוק ולזרוק בשבועות האחרונים – ועכשיו הוא גם צירף רסיבר חדש (כריס צ'יימברס) כדי שיהיה לו עוד למי לזרוק. התקווה של הצ'ארג'רס (ושל כל העמיתים שלי בפנטזי שמחזיקים את טומלינסון) היא שטרנר יבין ששווה לתת לרץ שלו את הכדור 25 פעמים במשחק, במיוחד באיזור האנד זון – והכל יהיה בסדר, פשוט כי ה-AFC מערב חלש להפליא. השאלה היא – האם גם טרנר מבין את זה. האמת, אני מאוד אופתע אם כן.

- ה-AFC דרום הוא הבית החזק בליגה ואינדי והג'אגס הולכים להוכיח את זה השבוע. המאזן של ה-AFC דרום מול שאר הקבוצות בליגה? 2:13. האלופה והקבוצה הטובה בליגה עד שיוכח אחרת? נכון, ב-AFC דרום. הקבוצה עם מאזן 1:4 הכי שקטה בליגה? אותו כנ"ל. הבית היחיד בלי אף קבוצה עם מאזן שלילי? בינגו!

אז מה יהיה לנו השבוע, במפגש בין שתי הקבוצות הטובות בבית הזה? אחרי השנה שעברה שבה הג'אגוארס חתכו את הגנת הקולטס והפתיעו את כולם, קשה מאוד להעריך, אבל לדעתי אנחנו צפויים לראות משחק התקפי למדי. על התקפת הקולטס והק"ב שלה אנחנו יודעים מספיק, אני חושב, אבל בשבועות האחרונים נראה שדיוויד גרארד נכנס לענינים (עוד לא מסר אינטרספשן העונה) ושכדור הבאולינג האנושי העונה לשם מוריס ג'ונס דרו מתחיל להגשים את הציפיות שתלו בו הרבה שחקני פנטזי, כך שאפשר לצפות להרבה נקודות על הלוח. ונוסף על כך, גם סוף סוף נקבל משחק מאנדיי נייט ראוי לאכילה. גם זאת לטובה.

- אל תכתבו עדיין הספדים לניו אורלינס סיינטס. ב-NFC החלש, למרות הניצחון הבודד שלהם, הם עדיין מסוגלים לסיים בראשות הבית שלהם או לפחות להתחרות על הווילד קארד. בשבוע שעבר מול סיאטל נראה היה שהסיינטס סוף סוף הפסיקו להתעסק בשטויות ונכנסו לקצב, בריס נראה חד יותר, קריאת המהלכים בהתקפה היתה הרבה פחות שבלונית והזכירה במעט את ההתקפה הדינמית של שנה שעברה ויכול להיות ששבוע הביי היה כל מה שהקדושים היו צריכים כדי להתאפס על עצמם. לוח המשחקים הקרוב של הסיינטס מונה את אטלנטה (קל), סן פרנסיסקו (בינוני מינוס), ג'קסונוויל (קשה), סט לואיס (קל) ויוסטון (בינוני) ואם הסיינטס יהיו מסוגלים לנצח ארבעה מחמשת המשחקים הללו הרי שהם ייתיצבו על מאזן של חמישים אחוז, שישה מחזורים לסיום, ואז, אז הכל פתוח.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

איליי השתפר, אבל עדיין לא טוב

- איליי מאנינג מסוגל להיות ק"ב מצוין בליגה הזאת, הוא רק חייב, אבל חייב, להחליף מאמן. זה הזמן להכות על חטא – הספדתי את העונה של הג'איינטס אחרי שני מחזורים בלבד, ולמרות שאני חושב שמרבית משחקיהם היו מול קבוצות נחותות, הרי שאין להכחיש שהם נראים כמתחברים לקבוצה שמסוגלת להגיע לפלייאוף. הסיבה העיקרית להתאוששות של הג'איינטס היא ההגנה המרשימה, אבל אין ספק שגם לאיליי יש מניות רבות בהתאוששות זו, כשבשבועות האחרונים הוא נראה מצוין. הסיבה, לדעתי, שהוא נראה כל כך טוב היא שהוא מתמקד בדברים שהוא טוב בהם (כמו שציין עמיתי עומר סלע מוקדם יותר השבוע) – פליי אקשן טוב ומסירות ארוכות, בעיקר לפלקסיקו בורס.

אבל פה גם מתחילה הבעיה. את הדברים שאיליי יודע לעשות טוב, הוא עושה מצוין, אבל מול קבוצות עם מאמנים קצת יותר חכמים, שיידעו לחסום את האופציות החביבות עליו, הוא עשוי למצוא את עצמו בבעיה – כי זה כל מה שהוא יודע. וזו בדיוק הנקודה שבה צריך להיכנס מאמן טוב ולנסות לשפר אצל הק"ב שלו את התחומים החלשים שלו, במקרה של איליי – המסירות הקצרות והבינוניות והנעת ההתקפה בדאון שלישי. אם אחרי 4 שנים ביחד עם קופלין, הוא עוד לא למד לעשות זאת, כנראה שזה כבר לא יקרה ורק מטאטא חדש יוכל לתקן את הדרוש תיקון, ואולי אז איליי באמת יימצה את הפוטנציאל שלו.

- עם איך שהפטס נראים, המשחק של ה-4 בנובמבר מול הקולטס הולך להיות אחד ממשחקי העונה הסדירה הגדולים אי פעם. אבל אתם לא צריכים שאני אגיד לכם את זה, נכון?

לסיום, בפינתנו הקבועה, דברים שבגללם אני עדיין (קצת) מתגעגע לאמריקה - בארה"ב, אפשר לשלם את הטיפ עם כרטיס האשראי ואתה לא צריך לדאוג כשאתה הולך למסעדה, שיהיה לך בדיוק כסף קטן בארנק. ואם אתם חושבים שזה עניין של מה בכך, אז מדובר בשידרוג משמעותי. כמעט כמו לעבור מג'ואי הארינגטון לביירון לפטוויץ'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully