בשם הקיפוח

באו: גרנט היל (שחקן חופשי, מאורלנדו), בראיין סקינר (שחקן חופשי, ממילווקי), אלאנדו טאקר (בחירה 29 בדראפט), די. ג'יי סטרוברי (בחירה 59 בדראפט).

הלכו: קורט תומאס (בטרייד לסיאטל), ג'יימס ג'ונס (בטרייד לפורטלנד).

חמישייה: סטיב נאש, ראג'ה בל, היל, שון מריון, אמארה סטודמאייר.

ספסל: מרקוס בנקס, סטרוברי, ליאנדרו בארבוסה, טאקר, בוריס דיאו, שון מרקס, סקינר.

מאמן: מייק ד'אנטוני (שנה חמישית בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 61 נצחונות ו-21 הפסדים. הפסידו בסיבוב השני בפלייאוף לסן אנטוניו.

אליפויות: 0.

הצרות של פיניקס התחילו ברגע בו האף של סטיב נאש התחיל לדמם בדיוק בזמן הלא נכון. עד אז הייתה לסאנס עוד עונה חלומית. הקבוצה שהעבירה את הכדורסל להילוך מהיר ולימדה דור שלם של אוהדים להתאהב מחדש במשחק עשתה זאת שוב - אמארה סטודמאייר חזר לעצמו מהפציעה שהשביתה אותו לעונה שלמה מהר מהצפוי, שון מריון המשיך לעשות הכל, בארבוסה ניצל את התאוצה והקליעה שלו כדי להפוך למחליף הטוב בליגה (וזכה בצדק בתואר השחקן השישי של העונה) וראג'ה בל נתן הגנה ושלשות ברמה הגבוהה ביותר.

על המקהלה המשיך לנצח סטיב נאש, שהצליח להיות אפילו טוב יותר משתי העונות הקודמות בהן זכה בתואר ה-MVP (אותו איבד בשנה שעברה לחברו דירק נוביצקי). פיניקס הצליחה לרוץ מהר יותר ולקלוע באחוזים גבוהים יותר מכל הטווחים כדי להשיג 61 נצחונות ואת המקום השני בליגה. הסיבוב הראשון בפלייאוף המשיך את המומנטום כאשר פיניקס דילגה בקלות מעל הלייקרס, אבל בסיבוב השני חיכתה לה סן אנטוניו, והשאר היסטוריה.

למי שהצליח לשכוח, במשחק הראשון והצמוד נאש היה בשיאו עד שנתקל בטוני פארקר וחתך את האף. הרופאים לא הצליחו לעצור את הדימום והחברים לא הסתדרו בלעדיו. אבל הסיפור הגדול של הסידרה הגיע ברגעי הסיום משחק הרביעי בו פיניקס ניצחה בטקסס. הורי העיף את נאש, אמארה ובוריס דיאו קמו מספסל המחליפים והושעו מהמשחק החמישי, בו הספרס ניצלו את ההרכב החסר של פיניקס כדי להשיג ניצחון חוץ קריטי בדרכם לקחת את הסדרה. המהדרין יוסיפו לכתב ההגנה של הסאנס גם את המשחק השלישי בסדרה אותו ניצחה סן אנטוניו, בסיומו הושמעו בתקשורת האמריקאית תלונות רבות על שיפוט גרוע במיוחד. אחד מהשופטים באותו משחק היה טים דונהי, שעל מעלליו למדנו במהלך הקיץ.

התחושה שלי היתה שסן אנטוניו הייתה מנצחת את הסדרה בכל מקרה, אבל קשה להאשים את שחקני ואוהדי פיניקס שמרגישים מקופחים ושנלקח מהם הצ'אנס לנצח את הסדרה שהמנצחת בה הייתה צפויה להמשיך עד לטבעת (כפי שאכן קרה). עד כמה הצלקת שהשאירה הסדרה הזאת תתברר כמשמעותית? האם סטיב נאש מרגיש שנגזל ממנו הצ'אנס הגדול ביותר לזכות באליפות? את זה נדע בעונה הקרובה.

המכה הבאה הגיעה מספר ימים לאחת ההפסד לספרס, בהגרלת הלוטרי. כזכר לטרייד ששלח את ג'ו ג'ונסון לאטלנטה, היתה אמורה פיניקס לקבל את בחירת הסיבוב הראשון של ההוקס, במידה ואותה בחירה לא היתה בין שלוש הראשונות. אבל כדורי הפינג פונג סידרו לאטלנטה דווקא את הבחירה השלישית. בפיניקס לא התנחמו בכך שכעת הם יזכו לקבל את בחירת הסיבוב הראשון של ההוקס בדראפט הבא, הפעם ללא הגבלת מיקום, כיוון שהם תיכננו להשתמש בבחירה הזו כחלק מטרייד משמעותי, ויכול להיות שאיבוד הבחירה גרם לכך שקווין גארנט ילבש בשנים הקרובות ירוק ולא סגול.

בהמשך הקיץ נכנס סטיב קר המוערך לתפקיד הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, אך עיקר תפקידו היה לעזור לבעלים רוברט סארבר לחסוך כסף. הוא העביר בחירת סיבוב ראשון (שהניבה את רודי פרננדז) ואת ג'יימס ג'ונס לפורטלנד, וויתר על קורט תומאס ששמר טוב על דאנקן בפלייאוף ועל בחירות דראפט עתידיות שהלכו לסיאטל, הכל תמורת טרייד אקספשן. מהלכים אלו הם חלק ממגמה של פיניקס לוותר על בחירות דראפט כדי לא לשלם חוזים מובטחים, גישה שמנעה מפיניקס לפחות עוד שניים שלושה שחקנים טובים בשנים האחרונות. אבל למרות היד הקפוצה של הבעלים קר הצליח להביא שחקן רכש משמעותי אחד הקיץ, גרנט היל הוותיק.

התלכיד הקבוצתי המצוין של פיניקס יעמוד השנה למבחן רציני. לא רק בגלל ההפסד הטראומטי לספרס, אלא הרבה בגלל שון מריון. שמו של המטריקס עלה כמועמד לטריידים במהלך הקיץ וההנהלה לא רצתה להאריך את חוזה העתק שלו. בשלב מסוים הוא הרגיש שהוא לא מוערך מספיק והצטרף לטרנד הבולט של הקיץ - כוכבים שמבקשים לעזוב את הקבוצה שלהם. התגובה של ראשי פיניקס היתה גם היא בהתאם לטרנד - לעצום עיניים ולקוות שזה יעבור. באופן מפתיע, זה עבד בכל הפעמים. כמו קובי, קירילנקו וג'וניל, גם מריון הגיע לאימונים, נזכר כמה הוא התגעגע לחיוך של נאש ולבדיחות של ראג'ה בל, והחליט שכבר לא בא לו ללכת. לפחות בינתיים.

כרגע לא נראה שלמריון נשארו משקעים שישפיעו על היכולת שלו על הפרקט. במשחקי ההכנה הוא עושה כל מה שהוא יודע ונראה מצוין כרגיל. אבל בקבוצה כמו פיניקס, שבנויה על תיאום, קבוצתיות והנאה מהמשחק, כל פגיעה קלה במרקם החברתי מסוגלת להפר את האיזון העדין. בשנים האחרונות נאש הצליח ללכד את כולם סביבו ולדאוג שהאגו יישאר בחדר ההלבשה, אבל השנה המשימה תהיה קשה מתמיד. גם האפשרות שהמטריקס בכל זאת יעזוב במהלך העונה עדיין קיימת, כי בקיץ הוא יכול להשתחרר מהחוזה (למרות שכך הוא יפסיד 17 מליון דולר בעונה הבאה).

מבחינה מקצועית אין חדש תחת השמשות. לד'אנטוני אין כוונה לבצע התאמות לפלייאוף, להאט את הקצב או להגדיל את הרוטציה. המטרה שלו היא להפוך את פיניקס לקבוצת התקפה כל כך טובה שזה יספיק כדי לנצח גם באוף-סיזן. ואם זה אומר שגרנט היל ואמארה צריכים להתחיל לצלוף שלשות, אז זה בדיוק מה שהולך לקרות. שניהם עבדו על קליעה מחוץ לקשת והיל כבר הראה את זה במשחקי ההכנה. בכלל, היל אמור להשתלב בקלות במשחק של פיניקס בזכות אחוזי הקליעה הגבוהים וקבלת ההחלטות הטובה שלו. הוא גם מרבה להגיע לקו העונשין, שזו היכולת ההתקפית היחידה שחסרה במשחק של פיניקס. שחקן הרכש הנוסף, בריאן סקינר, הגיע בעיקר כדי לתת דקות מנוחה לאמארה.

אמארה כבר הספיק להפחיד את כולם כשהתברר שהוא זקוק לניתוח קל בברך. לאחר ההלם הראשוני משילוב המילים "אמארה, "ניתוח" ו-"ברך" באותו משפט, התברר שזה באמת לא משהו רציני והוא צפוי לחזור כבר בשבוע הבא למשחקי ההכנה. אבל זה לא אומר שהמצב הבריאותי השברירי של שני הכוכבים הגדולים מפסיק להדאיג את האוהדים. נאש יחגוג 34 חורפים במהלך העונה, והעובדה שבעיות הגב שלו לא פגעו בו עד עתה לא מבטיחה כלום לגבי העתיד. הביקורת על הרוטציה הקצרה של ד'אנטוני, שמביאה את הכוכבים מותשים לפלייאוף ולא מאפשרת למחליפים לצבור נסיון לרגע בו יזדקקו להם, לא צפויה להשפיע עליו גם השנה.

מועמד לפריצה: כאמור, לא קל לחדור לרוטציה של ד'אנטוני ולכן כנראה שלא נראה יותר מדי מהרוקיס המעניינים אלאנדו טאקר ודי ג'יי סטרוברי וממרקוס בנקס שנראה בכושר טוב. היחיד שאולי יצליח לחדור לרוטציה (על חשבון סקינר) הוא שון מרקס, שזוכה למחמאות במשחקי ההכנה. בתור גבוה שיודע לצלוף מבחוץ מרקס יכול להשתלב בקלות בשיטה, ואחרי שזכה ל-17 דקות בכל העונה שעברה כל מה שהוא יעשה השנה ייחשב לשיפור.

מועמד לדעיכה: קשה לדעוך ליד סטיב נאש. מכיוון שבוריס דיאו הגיע הרבה יותר מוכן השנה, היחיד שיש סיכוי שהתפוקה שלו תרד הוא בארבוסה. התוספת של גרנט היל לשחקני החוץ עשויה לפגוע בעיקר בו, כי ראג'ה בל חשוב מדי להגנה.

תסריט אופטימי: אליפות, ורק אליפות. אם זה אומר שצריך להוסיף חגורות בטיחות לספסל, אז זה מה שהם יעשו.

תסריט פסימי: בהנחה שנאש אנושי (קנדה זה בכדור הארץ) מתישהו אמורה להתחיל ירידה ביכולת שלו. אם זה יקרה ממש לא חשוב לאיזה מאזן זה יוביל את פיניקס, חלון ההזדמנויות ייסגר. נאש לא נתן לנו סיבה לחשוב שהוא ייחלש בקרוב, כך שהסכנה המוחשית יותר (פרט לפציעות) היא התאוששות לא טובה מהסדרה נגד הספרס ומפרשת מריון, מקום חמישי במערב והפסד בסיבוב הראשון.

תחזית: הלב מנסה להיתלות בגרנט היל בתור הפיסה החסרה בפאזל של ד'אנטוני והאיש שיעזור לסטיב נאש להגיע לטבעת שאין שחקן בליגה שמגיעה לו יותר. המוח מסרב להאמין שזה יספיק כדי לעבור שתי טקסניות ברצף.