וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איפה הבלמים?

14.10.2007 / 14:21

האם המשחק בקרואטיה הוכיח שטל בן חיים הוא עדיין בלם בעייתי, או שמא אנחנו סתם מוציאים לכוכבים את החשק? כותבי וואלה! מתכסחים

כשהאופי פוגע ביכולת (דוד רוזנטל)

לעתים יותר קרובות מרחוקות המונח "פוגע בכימיה הקבוצתית" הוא מוגזם כשמתייחסים לשחקן פרובלמטי זה או אחר. היו לא מעט שחקנים בספורט המקצועני שבאישיותם היו אנוכיים וחרא של טיפוסים, ועדיין, כשעלו למגרש הפכו את חבריהם לטובים יותר והשיגו תוצאות. מייקל ג'ורדן הוא הדוגמא הטובה והבולטת לאדם שלא יותר מדי אנשים סבלו ועדיין נחשב לגדול מכולם. להבדיל, גם לאייל ברקוביץ' לא היו חסרות התנצחויות עם חברים, אבל הפאס המכריע היה מפצה על הכל. עד ההתנגשות הבאה.

בהקשר הזה צריך לבחון את טל בן חיים. האם יכולתו ומנהיגותו של בלם צ'לסי על המגרש מהווה פיצוי לאישיותו הבעייתית? מה שנראה כתשובה ברורה לפני מספר חודשים לוט מאוד בערפל בשבועות האחרונים. אין ספק שההתנהלות שלו הייתה ונשארה מקצוענית מבחינת האימונים, אבל סימונו בתקשורת האנגלית כבלם בינוני שלא מתאים לרמות הגבוהות מאז שעבר לצ'לסי ומטר הביקורות סביבו, נראו יותר ממוצדקים גם במשחק מול קרואטיה, משחק שהבליט את חולשותיו באגף ולעתים גם במרכז (כמו בשער שספגה הנבחרת).

אין עוררין על כך שמקצועית אין תחליף לבן חיים במרכז ההגנה. למרות הטעויות והסרבול, הוא עדיין טוב יותר בשתיים או שלוש רמות מכל בלם אחר בארץ. הבעיה של בן חיים היא שלעתים קרובות הוא בטוח שהוא יותר גדול מהמשחק, שהוא סופרסטאר. הזלזול בהוראות של המאמן וההפרעה לביצוע הבעיטה החופשית בזאגרב הם סימפטום שהיה קיים אצלו עוד במכבי תל אביב. וכאן חוזרים לשאלה הראשונית: האם שווה ששחקן כזה ייחשב לאחד ממנהיגי הנבחרת? במקרה של שחקנים מסוימים ומאוד מיוחדים כן, לא במקרה של בן חיים. כי אם האנרגיות מנותבות להפקת תוצר טוב יותר על המגרש – ניחא. אלא שהמשחק מול קרואטיה משקף חולי מאוד חמור, שבו האופי פוגם ישירות גם באיכות ובתוצאת המשחק, ואת זה לא יכול קשטן, שכבר התעמת עם הבלם בתחילת הקמפיין, להרשות לעצמו במוקדמות המונדיאל.

ב"ריבוק סטדיום" אפילו איבן קאמפו הוא אליל (אביעד סגל)

בשבועות האחרונים טל בן חיים גרם לי בעיקר לצחוק. בפעם הראשונה זה קרה כשצפיתי במשחק הראשון של אברהם גרנט באולד טראפורד, וכמו שרבים הימרו, הבלם הישראלי הועדף על אלכס במרכז ההגנה. שוב זה קרה כשאוהדי צ'לסי והפרשנים באנגליה החלו להבין שלא כל מה שמספיק לבולטון, טוב גם לאחת הקבוצות הגדולות בעולם. הרי ב"ריבוק סטדיום", אפילו איבן קאמפו הוא אליל. פעם נוספת נשפכתי כשראיתי את בן חיים נתקל בעצמו, מתבלבל ברגליים, נופל ומאבד את הכדור במחצית הראשונה במקסימיר בקרואטיה.

בן חיים זכה לכל ההערכה בעבור העבודה הקשה, שאפילו הביאה אותו לסטמפורד ברידג', ללא עזרתו של האברם. האכזבות נקצרו רק בהמשך, כשפישל כמעט בכל הזדמנות בצ'לסי ועכשיו גם בנבחרת ישראל. וכך, נראה כאילו בן חיים ניפח עצמו לדעת. הוא התעורר בשבע בבוקר, אכל את כל חטיפי האנרגיה הנכונים, גדל למימדים מפלצתיים, אבל שכח שהוא שחקן כדורגל ולא מתאגרף. בלם מכבי תל אביב לשעבר הוא דוגמא לצעידה במקום של רוב השחקנים הישראלים. חד מימדיות היא אחת הסיבות הראשונות, הרי אין דבר מגוחך יותר מבן חיים משחק כמגן. מוריניו הבין את זה מהר, עכשיו גם בארץ יודעים שמדובר בבלם סביר ולא בדבר הבא בכדורגל העולמי.

מעצמה בדיכוי ספורטאים (חמי אוזן)

תקראו טוב מה טעות אחת של בן חיים גורמת לאנשים לומר עליו, ותבינו למה הוא ודודו אוואט מצליחים לבטא את עצמם רק במדינות כדורגל שפויות כמו ספרד ואנגליה. אלו אותם אנשים שהבריחו מכאן את לואיס פרננדז, את דושאן אוהרין, את ריצ'רד נילסן ועוד אנשי מקצוע מצוינים, שפשוט קרסו תחת עומס השטויות ואובססיית הטפל בכדורגל הישראלי. בדיכוי ספורטאים אנחנו מעצמה. גם ככה לא נעים לחיות פה, אפילו פחות כיף לשחק כאן כדורגל. פלא שהרבה שחקנים גומרים את הקריירה בגיל 21. למזלם, אוואט ובן חיים ברחו מכאן בזמן.

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין כיצד זה מקרין על הנבחרת, בטח בעידן בו שחקנים מעדיפים לשמור את הרגליים לגוף שמשלם להם מיליונים והופכים את הטורנירים הלאומיים של פיפ"א ואופ"א לאנדרטה חרבה. ישנן הרבה סיבות מדוע שחקנים בורחים מהנבחרת, היחס לבן חיים הוא אחת מהן. לא רק ששחקני הנבחרת צריכים כמעט להתנדב בזמנם הפנוי כדי לשרת את המדינה, הם צריכים לספוג אחרי כל משחק כמויות של ביקורת שהם לא רגילים אליהן. אחרי זה אתם עוד מצפים שהם יהיו יותר מחויבים? כמה מכם היו נהנים לבוא למקום עבודה כזה?

דווקא אחרי ההצלחה האדירה של בן חיים באנגליה, אפשר היה לצפות למעט יותר הגינות והפקת לקחים, לפחות במקרה שלו. פשוט לומר שהוא עשה טעות אחת, תפס יום לא טוב, החליק, מעד, שגה, אבל מכאן ועד התיאוריות המופרכות שמקשרות בין מצבו של בן חיים בצ'לסי לגול של דה סילבה והריב על כדור חופשי עם בניון הדרך עוד ארוכה. במקום ללמוד מבן חיים, אנחנו מקניטים אותו. למה זה מזכיר משהו מהעבר?

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - עכשיו בישראל

בשיתוף נומייר פלוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully