וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא כל הנוצץ זהב

15.10.2007 / 14:20

מחממים את הפרקט: פרויקט פתיחת העונה שלנו נודד מערבה ומגיע לגולדן סטייט, שתתקשה לשחזר את הצלחתה מסיום העונה שעברה

תקציר הפרקים הקודמים

באו: ברנדן רייט (בחירה שמינית בדראפט, בטרייד משארלוט), מרקו בלינלי (בחירה 18 בדראפט), סטפן לאזמה (בחירה 46 בדראפט), טרוי האדסון (שחקן חופשי, ממינסוטה), אוסטין קרושר (שחקן חופשי, מדאלאס), פט ברק (שחקן חופשי, מפיניקס), קוסטה פרוביץ' (מפרטיזן בלגרד).

הלכו: ג'ייסון ריצ'ארדסון (בטרייד לשארלוט), אדונל פויל (שוחרר, עבר לאורלנדו), שרונאס יאסיקביצ'יוס (שוחרר, עבר לפנאתינייקוס), ג'וש פאואל (שחקן חופשי, עבר לקליפרס).

חמישייה: בארון דייויס, סטיבן ג'קסון (מונטה אליס), מיקאל פייטרוס (מט בארנס), אל הרינגטון, אנדריס ביידרינץ'.

ספסל: האדסון, אליס, בלינלי, בארנס, קלנה אזוביקה, קרושר, רייט, ברק, פרוביץ', פטריק או'בריאנט.

מאמן: דון נלסון (עונה שניה בקבוצה בקדנציה הנוכחית).

מאזן בעונה שעברה: 42 ניצחונות ו-40 הפסדים. הודחו בסיבוב השני של הפלייאוף על ידי יוטה.

אליפויות: 2 (1956, 1975).

ימיה הראשונים של עונת 2006/7 של גולדן סטייט לא בישרו על מה שעתיד היה להתרחש בסיומה. הווריורס אומנם הצליחו לשכנע את דון נלסון, אותו דון נלסון שהוליך את המועדון להופעת הפלייאוף האחרונה שלו 12 שנים קודם לכן, לחזור ולעמוד על הקווים, ונלי החדיר בקבוצה באופן מיידי את פילוסופיית הריצה המלהיבה שלו, אבל בטור הניצחונות לא ניכר שיפר משמעותי. גם אחרי הטרייד הגדול שהביא למפרץ את אל הרינגטון וסטיבן ג'קסון המשיכה הקבוצה לדשדש במאזן שלילי. ריצה מטורפת שכללה תשעה ניצחונות מעשרת המשחקים האחרונים של העונה הרגילה סידרה להם ברגע האחרון את המקום השמיני במערב ואת אותה הופעה מיוחלת בפלייאוף, אבל הווריורס לא התכוונו להסתפק בכך.

לקראת המפגש עם דאלאס בסיבוב הראשון היו כמה פרשנים שנתנו לגולדן סטייט סיכוי לגנוב משחק או שניים, לאור ההיכרות המעמיקה של נלסון עם הסגל של המאבריקס, אותו הוא הרכיב במו ידיו והעביר לאייברי ג'ונסון רק שנתיים קודם לכן. מעבר לזה איש לא נתן לווריורס שום סיכוי מול הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה (15:67) ועם ה-MVP שבדרך, דירק נוביצקי. אבל הלוחמים עשו את הבלתי יאומן, כפו על יריבתם העדיפה בהרבה את סגנון המשחק המטורף שלהם, קיבלו דחיפה עצומה מהקהל המשולהב באוקלנד, וניצחו לבסוף בסדרה 2:4 באחת הסנסציות הגדולות בתולדות ה-NBA. בחצי גמר המערב מול יוטה נגמר מסע הקסם של הווריורס עם הפסד 4:1, בסדרה שהדבר החיובי היחיד שיזכרו ממנה בגולדן סטייט היה אותו דאנק מהדהד של בארון דייויס על הראש של אנדריי קירילנקו.

ההצלחה המפתיעה שינתה כנראה דבר או שניים בדפוס החשיבה של הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, כריס מאלין, שהפסיק להתרפס בפני כל העולם ולחלק חוזים מופרכים לכל דורש, והפך לפתע למנהל משא ומתן קשוח ואגרסיבי, גישה שהשתלמה לו בגדול עד כה. כשנלסון הודיע חגיגית בתקשורת שהוא מצפה להעלאה משמעותית בשכר בעקבות העונה האחרונה, מאלין סירב בתוקף ונלי נאלץ לבלוע את כבודו ולהתפשר על סכום מינורי בהרבה. כשבארון דייויס איים לעזוב בסיום העונה אם לא יוחתם כבר עכשיו על חוזה מקסימום, הבהיר לו מאלין שאין מה לדבר לפני הקיץ הבא, ולדייויס נותר רק להנהן בהסכמה.

פריחתו של מונטה אליס איפשרה למאלין לשלוח בראש שקט את ג'ייסון ריצ'ארדסון וחוזה העתק שלו לשארלוט תמורת הכישרון הצעיר ברנדן רייט, את טרוי האדסון ואוסטין קרושיר הוותיקים הוא השיג במחיר מינימום בשוק החופשי, ואת השחקנים החופשיים שלו, מט בארנס, מיקאל פייטרוס וקלנה אזוביקה הוא החתים בזיל הזול על הארכות חוזה. כשהתפזר העשן מצא את עצמו מאלין עם סגל לא פחות טוב מזה של העונה שעברה, ועם הרבה יותר מקום פנוי מתחת לתקרת המשכורות לעיסקאות עתידיות.

מה הם מכינים לנו?

אחרי הקבלות המרשימות שסיפק הנלי-בול בסיום העונה שעברה, אין לווריורס סיבה להוריד את הרגל מהגז. הם ימשיכו להציג כדורסל פרוע אך עם זאת יעיל להפליא, המתבסס על הגנה אגרסיבית ומתואמת, והתקפה בקצב מסחרר עם אינסוף הפצצות מבחוץ, חיתוכים מהירים לסל, יצירת כמה שיותר מיס-מאצ'ים והתשה מוחלטת של היריבות. על כל הבלאגן הזה יפקד בארון דייויס, שהפך סוף סוף בפלייאוף האחרון מעוד שחקן מצוין לסופרסטאר אמיתי, כשניהל באמנות את הטירוף בהתקפה של הווריורס, ידע בדיוק למי למסור את הכדור ומתי בכל רגע, ולקח על עצמו את כל הזריקות המכריעות.

השאלה הגדולה היא האם הוא יצליח להישאר בריא במשך עונה שלמה. את המשחקים האחרונים בסדרה נגד יוטה הוא כבר העביר בצליעה בגלל כאבים עזים ברגליים ובגב, ואת משחקי ההכנה הראשונים לעונה הנוכחית הוא החמיץ בגלל כאבי ברכיים. ההיסטוריה הבריאותית שלו היא הסיבה העיקרית לכך שבגולדן סטייט לא ששו להעניק לו חוזה מקסימום הקיץ, אבל מאלין ישמח לעשות זאת במידה ודייויס ישלים עונה נטולת פציעות ראשונה אחרי חמש שנים.

הוויתור על ריצ'ארדסון, שהתאים כמו כפפה ליד לסגנון המשחק של נלסון, היה בעיקר משיקולים כלכליים, אבל אלמלא מונטה אליס היה פורץ בצורה נהדרת בעונה שעברה, בה נבחר לשחקן המשתפר של העונה כשרשם ממוצע של 16.5 נקודות למשחק בשנתו השניה בלבד, ספק אם מאלין היה מעיז להוציא את הטרייד לפועל. בינתיים סיפק אליס לראשי המועדון כמה רגעים של חרדה כשספג מכה חזקה בראשו במחנה האימונים של הקבוצה ושכב ללא תזוזה במשך למעלה מחצי שעה, אבל התאושש במהירות ושוחרר עוד באותו יום מבית החולים. הוא החמיץ את משחקי ההכנה הבאים של הקבוצה, אבל הווריורס בונים עליו לא מעט, לצידו של דייויס בקו האחורי וכמחליפו בעמדת הרכז בדקות בהן הוא יורד לנוח (או חלילה נפצע שוב).

מהתמורה שקיבלו מהבובקאטס, ברנדן רייט בן ה-19, מצפים בגולדן סטייט לגדולות ונצורות, אבל לא בשנים הקרובות. כמה ימים בלבד במחנה האימונים הספיקו לנלסון להגדיר את הרוקי מצפון קרוליינה, שנחשב בסיום התיכון לשחקן השלישי בטיבו במחזור שלו אחרי גרג אודן וקווין דוראנט, כמי שלחלוטין עדיין אינו מוכן לשחק ב-NBA.

עוד אחד שיצטרך לקנות את הדקות שלו בעבודה קשה הוא אל הרינגטון, שהגיע על תקן כוכב גדול באותו טרייד בומבסטי עם אינדיאנה, אבל התקשה למצוא את עצמו בשיטה של נלי והורד במהלך הפלייאוף לספסל. לביג אל יש בהחלט נתונים מתאימים לרוץ ולקלוע יחד עם שאר הלוחמים, ובמידה והוא ונלי יראו העונה עין בעין, הוא יהיה חלק מרכזי בקבוצה. לעומתו, אנדריס ביידרינץ' הלטבי כבר השתלט בלעדית על עמדת הסנטר הפותח (9.5 נקודות ב-60 אחוזים מהשדה ו-9.3 ריבאונדים למשחק בעונה שעברה), ולא יהיה מוגזם לצפות ממנו לשיפור נוסף גם העונה.

מועמד לפריצה: בדראפט כל כך עמוק כמו זה של 2007, גם בסוף העשירייה השנייה חיכו כמה כישרונות גדולים. מרקו בלינלי, הבחירה ה-18 של הווריורס, כל כך הלהיב את נלי בליגת הקיץ, עד שהמאמן הוותיק סיפר שלקראת העונה הוא יבנה כמה תרגילים במיוחד עבור הצלף האיטלקי החדש שלו. בלינלי מגיע ל-NBA דווקא אחרי עונה בינונית מאוד בקלימאמיו בולוניה, והוא צפוי לקבל תחרות רצינית על הדקות בקו האחורי מקלנה אזוביקה המבטיח, שקורע רשתות עד כה במשחקי ההכנה, אבל במידה והוא יקבל מספיק הזדמנויות, הוא יהיה מועמד רציני לחמישיית הרוקיס של העונה.

מועמד לדעיכה: אין הרבה סיבות מקצועיות להציב את סטיבן ג'קסון כמועמד לדעיכה. אחרי הכל הוא פרח ברגעי ההכרעה של העונה שעברה, השתלב נהדר מבחינה הגנתית ותרם את חלקו גם בצד ההתקפי, אבל זה עדיין סטיבן ג'קסון, שגם ברגעים בהם הוא לא רודף אחרי צרות, הצרות רודפות אחריו. בתור התחלה הוא ירצה עונש השעיה משבעה משחקים בפתיחת העונה על תקרית הירי במועדון חשפנות באינדיאנה מהשנה שעברה, ולמרות הנסיון המבורך של נלי לתת לו ביטחון בכך שמינה אותו לאחד משלושת הקפטנים של הקבוצה (יחד עם דייויס ובארנס), העבר שלו מלמד שהצרה הבאה כבר בדרך.

שורה תחתונה

תסריט אופטימי: כל העונה נראית כמו שחזור הסדרה מול דאלאס, היריבות נופלות מהרגליים במרדף אחרי הווריורס, דייויס הופך למועמד לגיטימי ל-MVP, אליס וביידרינץ' נבחרים לאולסטאר ונלי מבקר בפעם השניה ברציפות בחצי גמר המערב.

תסריט פסימי: הפציעה הבלתי נמנעת של דייויס מגיעה, המעצר בלתי נמנע של ג'קסון מגיע, מאלין חוזר לסורו ומחתים את אוסטין קרושר על חוזה מקסימום, והווריורס רואים את הפלייאוף רק בקלטות ששמרו למזכרת מהעונה שעברה.

תחזית: עם כל הסימפטיה לכדורסל המענג של נלי, קשה לראות אותם עומדים בקצב הזה לאורך 82 משחקים, בעיקר אחרי עזיבתו של ריצ'ארדסון שהפכה אותם לצעירים עוד יותר. העומק של המערב יותיר אותם פעם נוספת במקום השמיני, שם הם יפנטזו על פגישה נוספת עם דירק והחבר'ה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully