רנדי עושה את דאלאס

דודי כפרי מתאכזב מהפציעה של ליינארט, שלא איפשרה לנו לבחון את ההתמודדות שלו עם לחץ, ומתכונן לקרב הענקים בין מוס לאואנס

דודי כפרי

במחזור החולף קיבלנו את התשובה לשאלה איך הליגה הזאת נראית. טמפה ביי היא קבוצה די טובה במונחים של ה-NFC. למעשה, גם במונחים של ה-AFC היא קבוצה טובה, שתיתן פייט רציני לרוב הקבוצות בליגה. מול הקולטס זה פשוט לא היה כוחות. שבוע עבר, ואפשר לעשות עוד וי. גם המשחק הזה לא יעצור את הקולטס, ועכשיו יש להם שבועיים להבריא ולהתכונן לשני המשחקים הכי קשים שלהם העונה (בג'קסונוויל ומול הפטריוטס בתוך 3 שבועות).

השבוע היו כמה דרמות ומשחקים מתוחים שהוכרעו בשניות האחרונות, אבל יותר מדי איכות לא ראינו. הייתה פיטסבורג, שביססה את מעמדה ברשימת הקבוצות הטובות (תוך כדי קיבוע סיאטל ברשימת הקבוצות הבינוניות), היתה ההתפרקות של דנבר ודטרויט, שיוצאות לשבוע החופש עם הרבה מאד סימני שאלה, היה לנו את בריאן גריסי, שהראה שוב שכשאין עליו לחץ והוא מגיע בתור האנדרדוג הוא יכול להצליח (הבעיה שעכשיו שוב יהיה עליו לחץ והוא יהיה הפייבוריט). קיבלנו גם את סיום קרוסלת הקוורטרבקים באריזונה, בצורה הצפויה אבל לא בדרך הצפויה.

חבל שליינארט נפצע כל-כך מהר ולא נוכל לראות איך הוא מתמודד עם הלחץ שקורט וורנר מפעיל עליו. רציתי לראות אם הוא מצליח להעלות את הרמה שלו או שנותן ללחץ להיכנס לו לראש. בכל מקרה, לאריזונה תהיה דילמה מעניינת: אם וורנר יישאר בריא עד תום העונה, הוא ירצה לצאת לקבוצה אחרת, כמו גארסיה השנה. ואם הוא לא יישאר בריא, העונה הזאת הלכה לקרדינלס ועדיין הם לא יודעים מה הם יכולים לקבל מליינארט.

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה

מפיקים את לקחי בפאלו

כמובן שגם ניו אינגלנד המשיכה בדהרה הקלילה שלה, שקבעה, לפחות בינתיים, את מאזן הכוחות בליגה: יש כמה קבוצות גרועות, יש הרבה קבוצות בינוניות, יש כמה קבוצות טובות, ויש עוד שתיים שמעל כולם. דווקא מבחינת הבתים אפשר לראות הבדל גדול. לא שיש חשש שאינדי לא תעלה לפלייאוף, אבל הבית שלה הוא היחידי שבו לכל הקבוצות יש מאזן חיובי (למרות שבמיוחד במקרה של יוסטון המאזן מאד משקר). מהצד השני, ניו אינגלנד כנראה תבטיח את ראשות הבית עם עוד שני נצחונות. אגב, בית ה-AFC מערב האיום ונורא הוא היחידי שבו לאף קבוצה אין מאזן חיובי (אוקלנד ניצלה את שבוע המנוחה שמנע ממנה לפשל ומובילה עם מאזן של 2:2).

אז אולי זאת נראית כמו ליגה של הקולטס והפאטס ועוד 30, אבל כדאי מאד שהן לא ישכחו את הלקח הגדול של בפאלו. בפאלו הגיעה במוטיבציית שיא ופגשה דאלאס שהסתכלה על הסגל הפצוע של הבילס וכבר חשבה על המשחק הבא. וב-NFL, גם אם אתה הרבה יותר גדול וחזק, אתה חוטף על זלזול. העובדה שדאלאס יצאה מהמפגש הזה מנצחת היא כל כך בלתי אפשרית, שזה יכול לקרות רק מול בפאלו.

קשה מאד לדעת מה דאלאס לוקחת איתה מהמשחק הזה. האם זה ניצחון מהסוג של "עוד ניצחון כזה ואבדנו", או ניצחון מסוג של "אם לא נשברנו כאן ונלחמנו ביחד אין סיבה שנוותר על אף משחק". האם להיות מרוצים מזה שרומו המשיך לשמור את הראש למעלה, או להיכנס לדכאון מכך שהוא עושה כל כך הרבה טעויות מנטליות קריטיות? דבר אחד בטוח - בשבוע הבא, במשחק המרכזי והענק של המחזור, אף אחד לא ייתן להם הנחות.

TO מול מוס

איזה משחק ענק מצפה לנו בשבוע הבא בטקסס סטאדיום, ואיך יכול להיות שהחברים הטובים של ג'יזס נותנים לנו במקום זה את סן-דייגו מול אוקלנד? בפעם השלישית בלבד מאז האיחוד של הליגות נפגשות שתי קבוצות עם מאזן של לפחות 0:5. רק פעמיים זה קרה בעבר (באחת מהפעמים האלה גם שיחקה ניו-אינגלנד, וניצחה את ג'קסונוויל). כמה סיפורי משנה הולכים להיות כאן:

הקלאסי הוא כמובן TO מול מוס. שני הרסיברים הולכים ראש בראש. בפעמים הקודמות זה נגמר בדרך כלל לטובת מוס, אבל הפעם המצב שונה, הפעם דווקא הוא עוד כלי נשק בארסנל של הפטריוטס, בזמן שאואנס הוא זה שצריך להוכיח משהו. אואנס מודע לכך והשאיר פתק גדול על הלוקר שלו, בו כתב שהוא הולך לדבר השבוע רק במגרש. מצד שני, האם רנדי מוס יסכים להיות כינור שני ושלישי לכל מיני ווס וולקרים כשבצד השני של המגרש נמצא טרל אואנס? מצד שלישי, אחרי שלא זכינו לראות את חגיגות הטאצ'דאון של צ'ד ג'ונסון מול הפטריוטס, מי לא רוצה לראות איזו הפתעה TO מכין לנו?

מפגש פיקנטי נוסף הוא בין שני הקוורטרבקים הכל-כך שונים אבל כל כך דומיננטים, בריידי מול רומו. שני שחקנים שהדראפט לא האיר להם פנים, אבל מרגע שעלו למגרש כמחליפים השתלטו על עמדת הפותח. בריידי כבר הראה מה הוא יודע, רומו רק מתחיל. בריידי תמיד נראה נינוח, תמיד נראה ילד טוב, תמיד נמצא שם בדיוק ברגע הנכון. רומו, לעומתו, מזכיר את שאנון שארפ בהומור ובליצנות שלו. כשראיינו אותו אחרי המשחק מול בפאלו ונשאל על ידי שדרית הקווים איך עלה למגרש אחרי 4 חטיפות במחצית הוא ענה "4, את בטוחה ? חשבתי שהיו לי 7". בריידי יודע לצאת מהפוקט אבל מעדיף להישאר, רומו, לעומת זאת, שמח לעתים לצאת מהפוקט.

דאלאס מגיעה למשחק הזה כשחובת ההוכחה וכל הלחץ עליה. אחרי המשחק בבפאלו, אם הקאובויס רוצים להצטרף למועדון הצמרת האקסקלוסיבי, הם יצטרכו להוכיח את זה השבוע, מול קבוצת פוטבול שנראית עד עכשיו כמעט מושלמת. לעומתם, על הפטריוטס לא אמור להיות לחץ מיוחד. הם מובילים, כאמור, את הבית שלהם עם יתרון של 4 משחקים ודרכם לפלייאוף סלולה, ומדובר במשחק חוץ. אם זה לא מספיק, הם מקבלים בחזרה את רודני האריסון השבוע, בונוס חשוב מול ג'ייסון וויטן. בפרפראזה על דברי האווירון: ניו-אינגלנד לא צריכה להוכיח שום דבר והיא מוכיחה את זה כל שבוע על המגרש.

המפתחות של דאלאס

אז מה דאלאס צריכה לעשות כדי לנצח?

בהתקפה היא צריכה לרוץ. הגיע הזמן לוותר על ריצת הוועידה שלא עוזרת לאף אחד מהרצים להיכנס לקצב, ולתת את המושכות לאחד מהצמד, שירוץ לפחות 2/3 מהזמן. הרץ היותר מוכשר הוא מריון בארבר, והוא צריך לקבל את הכדור הרבה השבוע. לשתי הקבוצות יש הגנת ריצה חזקה, אבל כדי לעצור את התקפת הפטריוטס הדרך הכי טובה היא להשאיר אותה על הספסל, ואין כמו דרייבים ארוכים כדי להשיג את זה. הבעיה שבדאלאס לא סומכים מספיק על הרצים שלהם. השבוע זה יצטרך להשתנות.

מעבר לכך, הפטריוטס הולכים לנסות לבלבל את רומו. הבילס לא היו צריכים מצלמת וידאו כדי להטעות אותו, ודיק ג'אורון הוא בטח לא ברמה של ביל בליצ'ק. רומו יצטרך להיות עירני לכל המגרש ולדעת לקרוא את ההגנה הרבה יותר טוב. מול ניו-אינגלנד זה לא רק החטיפות, גם אם הוא סתם יהרוג דרייבים מהר מדי זה יהיה קריטי להגנה שלו. משחק הריצה טוב יוריד ממנו הרבה לחץ.

כאשר התקפת הפטריוטס בכל זאת תעלה למגרש, המשחק יוכרע בקו ההתנגשות. עד השבוע, בריידי לא קיבל סתם זמן בפוקט, הוא קיבל הפסקת צהריים. ההגנה עליו היתה פנומנלית וזה חלק בסיסי ואינטגרלי בהצלחה של הפטריוטס. החוליה האחורית של דאלאס תחסר כנראה את אנתוני הנרי הקורנר הפותח, ויכולת הכיסוי האווירי של רוי וויליאמס אינה מרשימה בכלל, כך שהקאובויס ירצו ללחוץ את בריידי ולגרום לו לשחרר את הכדור מהר, ולא לשרוף אותם עם מסירות ארוכות לסטולוורת' ומוס.

בשורה התחתונה, לניו אינגלנד יש יותר כלים, והיא קבוצה יותר טובה. גם לא מדובר פה במפגש בין איזה אנדרדוג חביב כמו ניו-אורלינס או בפאלו הלוזרית הנצחית. דאלאס היא קבוצה עשירה שכונתה "הקבוצה של אמריקה", וצברה לעצמה מספיק שונאים עוד לפני שביל בליצ'יק התחיל ללבוש טרנינגים. בניגוד לרוב המשחקים שלהם השנה, בכלל לא בטוח שרוב הקהל הנייטרלי יהיה נגד הפטריוטס.

אני מקווה שיהיה משחק מרתק וצמוד, ומבחינתי תיקו יכולה להיות אופציה סבירה. אבל לא יהיה פה תיקו. הקאובויס מגיעים למשחק עם מוטיבציה סופר גבוהה, אבל הם הולכים לפגוש קבוצה מנוסה שכבר היתה הרבה פעמים במצבים האלה. חוסר הנסיון יהיה בעוכריהם, והאורחים יחזרו הביתה עם נצחון. זה יהיה הרבה יותר קשה וצמוד, אבל הפטריוטס ינצחו.

אגב, בזמן המשחק הזה יש סיכוי סביר שבאריזונה קרוליינה תפתח עם וויני טסטרוורדי הקשיש בן ה-43. ואם זאת לא קארמה, אני לא יודע מה כן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully