שיהיו בריאים

באו: ג'ייסון ריצ'ארדסון (בטרייד מגולדן סטייט), ג'ארד דאדלי (בחירה 22 בדראפט), ג'רמריו דייווידסון (בחירה 36 בדראפט, בטרייד מגולדן סטייט).

הלכו: ברווין נייט (נחתך מהקבוצה ועבר לקליפרס), ג'ייק ווסקול (שחקן חופשי, חתם במילווקי).

חמישייה: ריימונד פלטון, ריצ'ארדסון, ג'ראלד וואלאס, אמקה אוקאפור, ריאן הולינס (וולטר הרמן).

ספסל: ג'ף מקיניס, מאט קרול, דרק אנדרסון, הרמן, אדם מוריסון, דאדלי, דווידסון, פרימוז ברזץ'.

מאמן: סם וינסנט (שנה ראשונה בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 33 ניצחונות ו-49 הפסדים.

אליפויות: 0.

הבובקאטס נכנסים לעונתם הרביעית ב-NBA עם תחושה של התקדמות הדרגתית, ושבסך הכל העסק עובד כמו שצריך. מה גם שאין עוד קבוצה בליגה שיכולה לטעון שהיא מינתה את אלוהים לנשיא שלה. מייקל ג'ורדן כמקבל ההחלטות הראשי מצליח לגנוב את ההצגה מהשחקנים בלי קושי, אבל אולי זו גם הבעיה העיקרית של הבובקאטס בינתיים - הם עוד לא הצליחו לשים יד על פרנצ'ייז פלייר אמיתי.

החבורה המוכשרת והסימפטית של שארלוט נתנה יופי של עונה בשנה שעברה. למרות שכרגיל היו להם פציעות, שני הכוכבים הגדולים - הפורוורד-סנטר האמריקאי ממוצא ניגרי אמקה אוקאפור והפורוורד האתלטי ג'ראלד וואלאס, הצליחו להופיע לרוב המשחקים. האכזבה העיקרית היתה מהרוקי אדם מוריסון, ההוא עם השפם. רוקיס בדרך כלל משתפרים במהלך השנה, אבל מוריסון רק הלך ונחלש, יצא מהרוטציה, וגם כששיחק קלע באחוזים איומים. אם פעם ניסו להשוות אותו ללארי בירד, היום גם קית' ואן הורן ייעלב מהשוואה למוריסון. התגלית הגדולה היתה הארגנטינאי וולטר הרמן, הידוע בכינויו פאביו, שקיבל קרדיט רק בחצי השני של העונה והחזיר בענק.

כאשר הגיע הקיץ הוא מצא את ג'ורדן נמרץ במיוחד ומוכן לבצע שינויים. הראשון היה החלפת המאמן הוותיק והמוערך ברני ביקרסטאף בסם וינסנט, עוזרו של אייברי ג'ונסון בדאלאס וחברו לשעבר של ג'ורדן בשיקגו. רוד היגינס, עוד מקורב לאלוהים, מונה לג'נרל מנג'ר, ולביקרסטאף נתפר תפקיד סגן הנשיא שנראה חסר משמעות.

ג'ורדן המשיך לעבוד גם בגזרת השחקנים. לאחר ששארלוט לא זכתה בלוטו וקיבלה רק את הבחירה השמינית, הוא נתן אותה בערב הדראפט לגולדן סטייט תמורת ג'ייסון ריצ'ארדסון. הווריירס לקחו בבחירה את ברנדן רייט המוכשר, שיתרום רק בעתיד, ושארלוט קיבלה שוטינג גארד מצוין שיתרום מיידית בדיוק בעמדה שהם היו צריכים. יכול להיות שלאחר הכשלונות שלו בבחירת קוואמי בראון בבחירה ראשונה (עבור וושינגטון) ומוריסון בשלישית ג'ורדן החליט שעדיף לו כבר להשתמש בבחירות הדראפט לטריידים.

ג'יי-ריץ' הוא השחקן הראשון ששארלוט תשלם לו משכורת רצינית, בזכות המקום הפנוי בתקרת השכר. את שאר המקום מתחת לתקרה ג'ורדן ניצל כדי להשאיר בקבוצה את ג'ראלד וואלאס ומאט קרול. וואלאס היה נהדר בחצי השני של העונה ויקבל 57 מליון דולר בשש השנים הקרובות. קרול, השוטינג גארד הסולידי, הופך להרבה פחות חשוב לקבוצה עם הגעת ג'יי-ריץ', אבל ג'ורדן החליט לתת גם לו חוזה ארוך. מי שעדיין לא זכה להארכת חוזה הוא אוקאפור, שנחשב לשחקן החשוב בקבוצה והדבר הכי קרוב לפרנצ'ייז פלייר שיש להם. בקיץ אוקאפור יהיה שחקן חופשי מוגבל ושארלוט תוכל להשוות כל הצעה שתגיע עליו. אולי ג'ורדן מחכה לראות קודם כל שהביג מן שלו מסוגל לשחק שנתיים רצוף בלי פציעה רצינית לפני שהוא מסדר לנכדים של הנכדים שלו את החיים.

בכל ליגת פנטזי יש את זה שלא מתחשב במועדות לפציעות ובוחר את קמבי, שאק ובארון דייויס לאותה קבוצה. שארלוט היא גירסת המציאות לתופעה הזאת, והיא מחזיקה באוסף המועדים לפציעה המרשים בליגה. לכן אף אחד לא הופתע שמספר ימים לאחר שהם השפריצו אופטימיות לכל עבר ודיברו על זכייה בבית הדרום-מזרחי, הבובקאטס קיבלו מכה קשה להכנות שלהם בדמות פציעה מחסלת עונה של שון מיי חסר המזל. מיי צפוי היה לתפוס לקבל העונה את תפקיד הסנטר הפותח, אבל בדומה לגרג אודן, הוא זיהה כאבים בברך והבדיקות שלחו אותו לניתוח ה-microfracture שישבית אותו לכל משך העונה הקרובה.

המכה קשה במיוחד מאחר ויש לשארלוט בעיה חמורה בעמדת הסנטר המחליף. פרימוז ברזץ' לא תפקד בעונה שעברה ולא נמצא במחנה האימונים מסיבות משפחתיות, ומי שנזרק לחמישייה הוא ריאן הולינס הרזה והאלמוני. האפשרות ההגיונית ביותר היא להעביר את אוקאפור לסנטר ולפתוח עם הרמן כפאוור פורוורד, מה שעבד בסוף העונה שעברה, אבל כרגע וינסנט מעדיף להימנע מהרכב נמוך. מה שבטוח, היכולת של הגב והברכיים של אוקאפור להחזיק מעמד הופכת כעת לקריטית, כי בלעדיו אין לשארלוט שחקן פנים סביר. הבשורה הטובה היא שהוא עובד על עצמו וממשיך להרזות. הבשורה הרעה היא שזה עדיין לא קרוב ללהפוך אותו למנייה בריאותית בטוחה.

עוד שחקן חשוב במיוחד השנה יהיה הפוינט גארד ריימונד פלטון. שארלוט ויתרה על ברווין נייט הוותיק ונשארה רק עם מקיניס החלש כמחליף בפוינט, מה שאומר שגם לפלטון אסור להיפצע. פלטון ניהל משחק טוב בשנה שעברה אבל קלע באחוזים איומים. השנה, עם הצטרפות סקורר רציני בדמותו של ג'יי-ריץ', הוא יתפנה יותר לנהל ופחות לזרוק. בשאר עמדות החוץ שארלוט עמוקה מספיק עם קרול ומוריסון, כאשר גם כאן הבעיה היא סכנת פציעות - וואלאס קופץ בלי הבחנה ולא תמיד נוחת טוב, וגם ג'יי-ריץ' היה פצוע רוב העונה שעברה.

אם שארלוט תצליח להישאר בריאה תהיה לה קבוצה עם מספיק כלים גם בהגנה וגם בהתקפה. אוקאפור שומר מצוין ולא מוערך מספיק, המסוגל לשלוט ברחבה לבדו, ויחד עם וואלאס יש לבובקאטס שני כוכבים שהם מומחים הגנתיים. מבחינת התקפה, בכל רגע נתון יהיו לשארלוט לפחות ארבעה שחקנים שיודעים לייצר נקודות עם איזון טוב בין קלעים וחודרים. סימן השאלה יהיה על הקווים - וינסנט, בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, יצטרך לנווט את החבורה הצעירה והמוכשרת הזאת כהלכה. מה שכן, הוא לא מפחד מהמעמד ולא מנמיך ציפיות, אלא מדבר בגלוי על העפלה לפלייאוף כמטרה.

מועמד לפריצה: בדראפט האחרון לקחה שארלו בבחירה ה-22 את ג'ארד דאדלי מבוסטון קולג'. לא כשרון גדול אבל שחקן עם הרבה נשמה, הבנת משחק, הגנה טובה, קליעה מחצי מרחק, חוש לריבאונד וסגנון משחק של פאוור פורוורד למרות נחיתות בגובה (2.01 מ'). הפציעה של מיי שמה אותו בעמדת זינוק נהדרת והוא עשוי לקבל לא מעט דקות.

מועמד לדעיכה: הפסקה הקודמת הייתה אמורה להיות שייכת למיי, שחקן פנים שצובר נקודות בקצב רצחני ולא הצליח להביא זאת לידי ביטוי בשנתיים הקודמות בגלל פציעות. הניתוח שישבית אותו לשנה הקרובה, יחד עם העובדה שהוא שיחק רק 58 משחקים בשנתיים הקודמות ביחד, מעלה את השאלה אם אי פעם נדע מה הוא שווה באמת, והוא עלול להצטרף לרשימת הכשרונות שהקריירה שלהם נגמרה עוד לפני שהתחילה.

תסריט אופטימי: אוקאפור, וואלאס, ג'יי-ריץ' ופלטון פותחים ביחד ב-70 משחקים, וינסנט עובר מהר לסמול בול ומראה שהוא למד משהו מאייברי ואפילו מוריסון נכנס ומשנה משחקים מהספסל. שארלוט לא סתם מגיעה לפלייאוף, היא עושה את זה בסטייל כראש בית.

תסריט פסימי: אוקאפור שורד בדיוק חודש עד שמתחילות הבעיות, וואלאס מצטרף לרשימת הפצועים אחרי 40 משחקים, מוריסון ופלטון שוברים אחד לשני את שיאי ההחטאות למשחק. ג'ורדן מוותר על אוקאפור ועושה מהפך בסגל בקיץ הבא.

תחזית: שארלוט בריאה זאת קבוצה נהדרת ששווה פלייאוף גם בלי מיי, אבל כאשר לקבוצה הכי מועדת לפציעות בליגה אין תוכנית ב' למקרה שהבעיות הרפואיות יצוצו, קשה להיות אופטימיים לגביהם. מידת הפציעות תקבע את מידת הנזק ואת המיקום הסופי בין המקומות השמיני לשניים עשר במזרח.