ראגבי: מסתכלים אחורה, מביטים קדימה

לפני שרבעי הגמר בראגבי מתחילים, זה הזמן להסתכל על מה שעשו הקבוצות בשלב המוקדם ולבחון מה תעשינה מעכשיו. כל המשחקים יועברו בערוץ 5+ לייב, למעט מפגש חצי הגמר של יום ראשון ה-14 באוקטובר, שישודר ב-5+.

דרום אפריקה לא אכזבה וניצחה את כל ארבעת המשחקים, כולל את אלופת העולם אנגליה בצורה מכרעת, וזאת למרות שהטונגים כמעט והפתיעו את הספרינגבוקס. דרום אפריקה תשחק ברבע הגמר נגד הפיג'יאנים המפתיעים. החדשות הרעות מבחינתה היא שמדובר בשלושה משחקים כמעט רצופים נגד הנבחרות מהפסיפיק, שמתקלות עם כל הלב.

אנגליה פתחה רע את הטורניר (ניצחון זעום על ארה"ב נחשב לפתיחה רעה), ואחר כך הגיעה ההשפלה מול דרום אפריקה. לזכותם של האנגלים הם יכולים לתרץ את זאת בכך שהם שיחקו ללא ג'וני ווילקינסון. אבל זו אולי מהותו של הראגבי האנגלי, ובמיוחד מאז האליפות של 2003. משחק מכוער, של שחקני החלק הקדמי, דחיפת הכדור קדימה, ציפיה לטעות של ההגנה היריבה, והרגל של ג'וני תעשה את זה. נגד סמואה וטונגה זה עבד. ונגד אוסטרליה ?

טונגה היא ללא ספק ה-נבחרת של בית א'. הנבחרת הקטנה ביותר באליפות (מבחינת אוכלוסיה), שניצחה בתולדות אליפות העולם רק שני משחקים עד הטורניר הזה, פתחה בניצחון על ארה"ב, ואז הגיע הרגע שלה, כאשר ביתרון של 4 נקודות, 10 דקות לסיום נגד שכנתה, סמואה, איבדה שני שחקנים, לכרטיס אדום ואח"כ לכרטיס צהוב, אבל הצליחה להחזיק מעמד ולשמור על היתרון. את דרום אפריקה, הטונגים כמעט תפסו עם המכנסיים למטה, כאשר לקראת הסוף ה'בוקס הכניסו את השחקנים הוותיקים. במשחק שהכריע את העולה השניה בבית, הטונגים היו קרובים לעשות את ההפתעה, והביאו הרבה כבוד למדינת האיים הקטנה הזו.

לעומתם, הסמואים אכזבו בגדול, כשההפסד לטונגה הכריע את הסיפור מבחינתם. מי שאיכזב במיוחד היה השחקן הוותיק בריאן לימה, שבעצם סיים את הטורניר ואת הקריירה לפני הזמן עם תיקול מסוכן על ווילקינסון.

אוסטרליה טיילה בקלות יחסית לרבע הגמר, פיג'י היא כמובן ההפתעה לטובה. הפיג'יאנים עברו משחקים קשים נגד קנדה ויפן ונגד וויילס הם איבדו יתרון מבטיח, אלא שטריי דרמטי בדקה ה-80 מול הוולשים העלה אותם לרבע גמר. וויילס הייתה אמורה להיות הנבחרת החלשה מבין אילו שתעלינה לרבע הגמר, ולמרות שנתנה פייט יחסי לאוסטרלים, כשלה במבחן האחרון שלה. מי ששילם את המחיר היה המאמן גארת' ג'נקינס. הדבר החיובי שאפשר להגיד על יפן וקנדה הוא שהמשחק ביניהן יכול להחשב לאחד המשחקים היותר טובים באליפות.

השאלה היא איך מסכמים בית שמי שסיימו רביעית וחמישית בו נחשבו עוד לפני הטורניר הגרועות ביחס למקבילות, ומצד שני המדורגת ראשונה בבית היא הקבוצה הטובה בעולם? לאול בלאקס השלב הראשון הלך קל, אולי קל מדי, עם 46 טרייז וממוצע של 77 נקודות למשחק, כשהם לא נתקלו ביריבות משמעותיות.

איטליה וסקוטלנד התכוננו רק למשחק ביניהן והפכו את המפגש מול ניו זילנד למשחק אימון, כשהתוצאות בהתאם. סקוטלנד עשתה לפחות את העבודה מול החלשות עם 4 טרייז בנצחונות מול רומניה ופורטוגל, מה שאיטליה לא עשתה, ובמשחק הצמוד והמכריע ניצחה ועלתה לרבע הגמר.

אין ספק שאיטליה היא אכזבת הבית, כשאחרי ההצלחה שלה בטורניר שש האומות הייתה ציפיה שהיא אולי בכל זאת תעלה הפעם לרבע הגמר. רומניה לא הותירה שום רושם על האליפות, ופורטוגל תזכור את אחד הטרייז של הטורניר – עבודה של השחקנים הקדמיים מול השחקנים הקדמיים של האול בלאקס.

שומרים את המיטב לסוף עם בית המוות, שבו ארבע מחמש הקבוצות היו תאורטית עדיין במאבק לעלייה לרבע הגמר.

המנצחת הגדולה של הבית הזה הייתה ללא ספק ארגנטינה. הפומאס הגיעו ללא רגשי נחיתות למשחק הפתיחה בסן דני מול המארחת, צרפת, ויצאו עם ניצחון גדול. הם המשיכו במשחק ממושמע עם הגנה חזקה, שספגה את הטריי הראשון בטורניר רק במבחן המרכזי שלה, בדקה ה-32 אחרי 272 דקות של ראגבי. למרות שהטריי הזה העלה את האירים ליתרון זמני, הארגנטינאים הראו אופי וברחו. הפרס שלהם הוא רבע גמר נגד סקוטלנד, אותה הם ניצחו בחמשת המפגשים האחרונים.

אז איך מסכמים הצרפתים את השלב הראשון? הם רק יכולים להצטער על משחק שיכלו לחזור אליו ובעטו בדלי. לה בלה (les bleus) שיחקו טוב נגד גאורגיה ונמיביה, את האירים הם הכריעו בקלות, אך משמעות ההפסד היא שבמקום רבע גמר בסן דני נגד סקוטלנד, ייאלצו לפגוש את האול בלאקס, ויותר גרוע - באצטדיון המילניום בקרדיף. הפעם האחרונה שבה צרפת וניו זילנד נפגשו בשלב הנוק אאוט באליפות העולם הייתה ב-1999, ואחרי שניו זילנד הייתה ביתרון 10:24 הצרפתים עשו קאמבק מדהים והדהימו עם 31:43. משחק שבניו זילנד נחשב למביש. הקיוויז בוודאי ירצו לנקום.

אירלנד היא אכזבה נוספת של הטורניר. מהחבר'ה של אדי או'סאליבן, שכמעט ניצחו השנה את 6 האומות, ציפו ליותר, אבל אחרי הניצחון המינימאלי נגד גיאורגיה בא ההפסד לצרפתים, האירים לא היוו פקטור במשחק ובמבחן האחרון, מול הפומאס, הם נכשלו והודחו לראשונה בשלב הראשון.

גיאורגיה הייתה ללא ספק אחת ההפתעות הטובות של הטורניר, כשבנוסף לניצחון הראשון שלה אי פעם בגביע העולמי נתנה פייט קשה לאירים, וגם ארגנטינה לא לקקה דבש מולה. צפו לראות את הגאורגים ב-2011 בניו זילנד. אגב, במהלך הטורניר הודיע מיכאל סאאקאשווילי, נשיא המדינה, על תוכנית לבניית אצטדיונים וקידום הענף במדינה. שיהיה להם בהצלחה.

על נמיביה – 0 נקודות, הכי מעט נקודות זכות והכי מעט טרייז חבל להרחיב.

המשחק הטוב של האליפות: פיג'י – וויילס: המשחק שהכריע את העולה השנייה לרבע גמר מבית ב'. פיג'י פתחה מצויין עם 3 טרייז, ונראו שהיא קוברת מוקדם את הוולשים, אלא שה'דרגונז' נצלו כרטיס צהוב לחובת שחקן פיג'יאני וחזרו עם 5 טרייז, רק להפסיד בטריי בזמן הפציעות וללכת הביתה.

ציונים לשבח: יפן-קנדה (12:12), אירלנד גיאורגיה (10:14), דרום אפריקה-טונגה (25:30), ארגנטינה-צרפת (12:17).

המשחק הגרוע עד עכשיו: ניו זילנד-סקוטלנד (0:40). למה זה?המון שגיאות ומחצית שנייה משעממת. לאחר שהודיעו הסקוטים כי הם הולכים לנצח את ניו זילנד (מה שלא עשו מעולם, ר.פ.), הם עלו עם הרכב משני ושיחקו רע. הסיבה לבחירה הייתה שהם גררו את ניו זילנד לרמה הנמוכה של המשחק, וכבונוס ראינו גם שיפוט לא קונסיסטנטי של מריוס יונקר מדרום אפריקה, שלא ממש השפיע בסופו של דבר על התוצאה. ואם זה לא מספיק, גם בחירת התלבושות למשחק הייתה נוראית.

הטוב: ללא ספק נבחרת ארגנטינה. הסיור הבא יסביר מה גרמו הפומאס בארצם. ביום ראשון אמור להיערך בשעת המשחק מול סקוטלנד אחד מאירועי הספורט המרכזיים בארגנטינה, המשחק בין בוקה לריבר. הקבוצות והתאחדות הכדורגל הסכימו להקדים את שעת המשחק על מנת לאפשר צפייה במשחק הראגבי. זה דבר שקרה רק פעמיים בהיסטוריה.

ציון לשבח: פיג'י, טונגה, גיאורגיה ופורטוגל.

הרע: לראשונה, שתי נבחרות מהאיים הבריטיים לא עלו לרבע הגמר. לאירים אולי יש תרוץ בגלל הבית הקשה בו הם שיחקו, מה שלוולשים לא תופס, אבל למרות שהדראגונס שיחקו בבית קשה הם גם כך לא שיחקו טוב ולא הגיע להם לעלות.

ראויה לציון, ולא חיובי – איטליה.

המכוער:

היה או לא היה ? ג'וסף ואקה ונבחרת טונגה טוענים שכן, פרנסואה סטיין ונבחרת דרום אפריקה טוענים שלא. ועדת המשמעת הסכימה עם הדרום אפריקאים, אבל כשמדובר על טענה לנשיכה (של סטיין בואקה), כנראה שהיה משהו קרוב לזה.

אוסטרליה - אנגליה: שחזור של הגמר הקודם, כשג'וני ווילקינסון וג'ייסון רובינסון ישחקו עבור האנגלים, אך זה הפעם לא יספיק מול אוסטרליה.

ניו זילנד - צרפת: אמור היה להיות הגמר, אך הצרפתים "גרמו" למפגש המוקדם. המשחק ייערך בקרדיף, מה שלוקח יתרון ביתיות מהצרפתים ויעניק ניצחון לאול בלאקס.

דרום אפריקה - פיג'י: הספרינגבוקס זלזלו מול קבוצת איים אחרת וכמעט הפסידו. לא הפעם.

ארגנטינה - סקוטלנד: הפומאס ניצחו את חמשת המפגשים האחרונים בין השתיים. השישי בדרך? כן.