פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        החורף כבר התחיל

        הקיפאון של ליגת העל משפיע היטב על התוצאות האחרונות שלנו באירופה. גם ניצחון של הפועל תל אביב בסולנה לא יטאטא את הבעיות מתחת לשטיח

        הפועל תל אביב אולי תציל לעצמה בשבדיה את העונה, אבל לא תוריד את סימני השאלה סביב מצבו של הכדורגל הישראלי במפעלים האירופים, לאור התוצאות שלנו בשנה האחרונה הן ברמת הקבוצות והן ברמת הנבחרת. עד כה, נדמה שנתלינו בתיאוריה שגורסת שאין קשר בין מה שנעשה בליגה למה שקורה בזירה הבינלאומית. התיאוריה הזאת עובדת מצוין במדינות הנאורות באירופה, איפה שעובדים, רצים, משקיעים בכל משחק ולכן העייפות ממפעל אחד משפיעה על החדות במפעל האחר. ליברפול הגיעה פעמיים לגמר הצ'מפיונס בלי כאב הראש של הליגה, ארסנל עשתה זאת לפני שתי עונות, מילאן בעונה שעברה ופנרבחצ'ה נותנת לנו עוד הוכחה לכך העונה. מי שרגוע בשבת, חד ביום רביעי.

        אלא שאצלנו הדברים עובדים קצת אחרת. למעט מכבי חיפה בעונה שעברה, שהדיחה קבוצות כמו צסק"א כפיצוי על עוגמת הנפש בליגה, קשה לעשות הקבלה בין מה שנעשה באירופה למזרח התיכון. התוצאות הבינלאומיות של בית"ר ירושלים, מכבי תל-אביב, נבחרת ישראל וייתכן מאוד גם החולשה של הפועל תל אביב מול סולנה, הן בדיוק נגזרות ישירות של המצב בליגה. ליגה שהולכת ונחלשת, הולכת ומדרדרת, ליגה שכל קבוצה בינונית מאזורים ללא מסורת של כדורגל וללא מספיק קהל ביציעים יכולה לסיים בין ארבע הראשונות. למעט מכבי חיפה, המועדון האירופי היחיד בישראל שניכס לעצמו הרגלים של קבוצות בינוניות ביבשת, שאר הקבוצות נגררו אחרי המצב של הליגה. ההכנות לא מסתיימות בזמן, המועדונים דוחים את בניית הסגל עד לרגע האחרון, בחירת הזרים נעשית חובבנית יותר ויותר, האצטדיונים עדיין לא מתחלפים, הקהל עדיין לא חוזה והרמה בהתאם. מליגה שנמצאת בסוג של קפאון קשה בסופו של דבר להמשיך ולייצא נציגות ראויות כמו בעבר. מי שחלש בשבת, חלש גם ביום רביעי.

        הפועל תל אביב נותרה הנציגה היחידה של ישראל באירופה ולא בכדי, אבל אין בכך בשביל להתעלם מתמרורי האזהרה. אחרי 15 שנים באירופה, הצלחנו למצב את עצמנו לא רע בכלל יחסית לאיכות העסקנים ויו"רים ההתאחדות. משהו בין בלגיה לרומניה, עם נציגה בליגת האלופות אחת לכמה שנים ונציגה כמעט קבועה בשלב הבתים באופ"א. אלא שמצב הליגה מתחיל להקרין. מכבי תל אביב באנדורה, נבחרת ישראל בוומבלי, בית"ר מול קופנהאגן – לא שבר עדיין, אפילו לא משבר, אבל בהחלט נורת אזהרה. הרמה הירודה והאפשרות להצליח בקלות בלתי נסבלת בליגה עושות את שלהן. חלק מהנציגות שלנו מתקשות לשכוח את הדיכאון הכללי בליגה המקומית וצוללות אחריו. גם זריקת מוטיבציה של גיא לוזון לשחקני הפועל תל אביב ומשחק הירואי בשבדיה לא יטאטאו מתחת לשטיח את ערימת השאלות.