אין להן מה להפסיד

לו הייתם מגיעים ללאס וגאס לפני פתיחת העונה ומהמרים שהשילוב שכולל את פילדלפיה, שיקגו קאבס, אריזונה וקולורדו יגיע לפלייאוף, הייתם מושכים היום בוכטה יפה. פילדלפיה? נו, נגיד. הקאבס? יש בזה משהו. אבל אריזונה וקולורדו? איך לעזאזל הן הגיעו לשם?

הסיום המטורף למשחק בין הרוקיז לסן דייגו המחיש לנו מכל כך הרבה אספקטים למה אנחנו כל כך אוהבים את המשחק. מעבר למהפכים ולדרמות, עצם העובדה שלאוקטובר הזה הגיעה אחת הסינדרלות המוצהרות והמובהקות בהיסטוריה היא מנת ריגוש גדולה מאוד, שמעניקה רק יותר תאבון לקראת המשחקים, שייצאו לדרך הלילה.

פילדלפיה נגד קולורדו, הקאבס נגד אריזונה (איזו סדרה אש) - יש לנו יופי של משחקים. בואו נתחיל.

אלופת ה-NL מזרח

מאזן: 73:89

רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: קול המלס, ג'יימי מוייר, אדם איטון, קייל לוהש/קייל קנדריק

קלוזר: ברט מאיירס

הפיליז בעצמם לא ראו את זה מגיע, אבל זה בא. 17 מחזורים לסיום הם עדיין היו בפיגור של 7 משחקים מהמטס, והם הדביקו את הפער הזה. נכון שלניו יורק יש חלק לא קטן (בעצם - את החלק הגדול) בסגירה המופלאה הזו, אבל אין לקחת מידי הפיליז את הקרדיט שמגיע להם. מעבר לעובדה שהם לחצו על הגז בדיוק ברגע הנכון, הם גם שטפו באסלה 14 שנות לוזריות (מאז הפלייאוף האחרון שלהם) ובכלל תיקנו קמצוץ מההיסטוריה של הקבוצה הכי מפסידנית בספורט. מה יהיה להם להגיד בפלייאוף? נראה.


למה הם יקחו אליפות: בהתקפה של פילדלפיה משחקים שניים מטובי החובטים ב-NL. ריאן הווארד סיים את העונה עם 199 סטרייקאאוטים, מספר מפלצתי, אבל גם 47 הומרים, חלקם בקלאץ'. יחד עם הווארד, ה-MVP היוצא, כנראה, משחק גם ג'ימי רולינס, אולי ה-MVP הנכנס. 30 הומרים, 41 גניבות בסיסים ו-212 חבטות, זה המאזן של השורטסטופ הטוב ביותר היום בליגה. עם תוספת הכוח של צ'ייז אטלי וארון רוואנד, בעונה מצוינת, לפילדלפיה יש הרכב התקפי שמסוגל לייצר נקודות בערימות.


למה הם לא יקחו אליפות: כי בפלייאוף מנצחת ההגשה, ובפיצ'ינג אין לפילדלפיה כלום. נאדה. כנים. קול האמלס הוא מגיש טוב (ERA של 3.39) וחוץ ממנו כולם חושך. ברט מאיירס, האס שהוסב לעמדת הקלוזר, עומד על ERA של 4.43 בבולפן, ג'יימי מוייר שרף את המצבר לקראת סיום העונה, קייל לוהש ואדם איטון לא היו אפילו בבולפן של כל קבוצה אחרת ובקיצור - ההגשה הזו נראית כמו הניהול של לוני הרציקוביץ' במכבי תל אביב. תוסיפו לכך קבלת החלטות שנויה במחלוקת של צ'רלי מנואל ותקבלו קבוצה שמועדת לפורענות.


סוס שחור: אם יש שחקן שיודע דבר או שניים על לקחת אליפות כנגד כל הסיכויים, זהו טדאהיטו איגוצ'י, האינפילדר המחליף של הפיליז שהגיע בטרייד במהלך העונה מהוייט סוקס, עימם זכה ב-2005. באינינגים המאוחרים, כשהפיצ'רים יתחלפו כמו גרביים בחובטים מחליפים, איגוצ'י (אם לא יפתח בתשיעייה) יהיה שם כדי להביא את הכדור לייעודו.

מאזן: 77:85

רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: קרלוס זמבראנו, טד לילי, ג'ייסון מרקי, ריץ' היל/שון מרשל

קלוזר: ריאן דמפסטר

סטיב בארטמן. זהו השם של האיש שייזכר לדיראון עולם בשיקגו, כשתפס כדור פסול של פלורידה בפלייאוף ב-2003 והפך לדמות השנואה ביותר בעיר הרוחות. מאז לא הגיעו הקאביז לפלייאוף, וארבע שנים אחרי המקרה האומלל יש להם הזדמנות לגאולה. שיקגו פתחה לא טוב את העונה, אבל התעוררות אחרי פגרת האולסטאר יחד עם קריסה של מילווקי נתנו לה את הכרטיס המיוחל. כשכל התותחים בכושר הנכון, הם אמורים לרעום.


למה הם יקחו אליפות: בגלל המשפט שסיים את הפסקה הקודמת. קרלוס זמבראנו יצא מהמשבר עם ספטמבר אדיר, אלפונסו סוריאנו נכנס לכושר בזמן הנכון ואראמיס רמירז ודרק לי ירו בלי הכרה בקלאץ'. טד לילי הוא אולי לא אס אבל הוא מגיש פותח לגיטימי בהחלט, ואפשר לצפות גם משון מרשל ו/או מריץ' היל שיתעלו. מג'ייסון מארקי כבר אי אפשר לצפות לכלום. לקאביז יש בעמדת המאמן את לו פינלה, שלמרות היותו בהמה גסת רוח שב והוכיח כמה הוא טוב כשהקים אותם מהקרשים. וחוץ מזה, באספקט הפסיכולוגי, אם שתי המקוללות האחרות, הרד סוקס והוייט סוקס, לקחו בשנים האחרונות, גם לקאבס מותר.


למה הם לא יקחו אליפות: כי עם ריאן דמפסטר בעמדת הקלוזר לא מגיעים לשום מקום. בניגוד לפילדלפיה, לשיקגו יש בולפן סביר, ועדיין, השילוב בין בובי האורי לדמפסטר בעמדת הסט-אפ-קלוזר עלול להיות הרסני. תכל'ס, יחסית לפילדלפיה, לאריזונה ולקולורדו לקאבס יש את הקבוצה המאוזנת ביותר בפלייאוף הזה, אבל יותר מדי סימני שאלה בהגשה. ואף יתרון דומיננטי על פני היריבות.


סוס שחור: לא ממש הרגשתם בקיומו של מייקל ת'ריו העונה, נכון? יש לו 28 בסיסים גנובים, ובסגנון ה"סמול בול" (קידום "מלאכותי" של השחקנים על הבסיסים) של ה-NL, לסטטיסטיקה הזו יהיה שימוש גם באוקטובר.

אלופת ה-NL מערב

מאזן: 72:90

רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: ברנדון ווב, דאג דייויס, ליבאן הרננדז, מייכה אווינגס

קלוזר: חוזה ולוורדה

בוב מלווין עשה עבודה מצוינת עם הנחשים, ומקבוצת פרוספקטים שהייתה אמורה להתקדם אבל לפרוץ רק בשנה הבאה, הפך את הדיאמונדבקס לקבוצה הטובה ביותר בחטיבה (המאזן מדבר). אריזונה נקלעה פה ושם למשברים, אבל יחסית לקבוצה הצעירה שהיא ולעובדה שרנדי ג'ונסון כנראה סיים את הקריירה וחסר ברוטציה, היא מילאה את החלל לא רע בכלל, באנדרסטייטמנט. הדי-באקס יבקשו לשחזר את ההצלחה מ-2001, שם נעצרו רק אחרי הנפת הצלחת.


למה הם יקחו אליפות: כי יש להם מה שלאף קבוצה אחרת בשתי הליגות אין - בולפן אמין. וחוות מחליפים טובה היא החוליה החשובה ביותר באוקטובר. שימו לב לזה: הקלוזר חוזה ולוורדה, עם 47 שמירות ו-ERA של 2.66, טוני פניה, עם ERA של 3.27, ברנדון ליון (2.68), דאג סלייטן (2.72) וחואן קרוז (3.10). תוסיפו אליהם את יוסמיירו פטיט, שהיה מגיש חמישי סביר ברוטציה, ותגלו חוליה עצבנית. רק להשוות את זה לליצנים של פילדלפיה, שיקגו וקולורדו.


למה הם לא יקחו אליפות: הרוטציה, מונהגת על ידי ברנדון ווב הנפלא, לא רעה בכלל, אבל עם כל הכבוד לחשיבות ההגשה, איך אפשר לזכות בתואר כשלאף שחקן בהרכב אין 30 אחוזי חבטה? הדיאמונדבקס, חברים, מדורגים במקום ה-29 מתוך 30 קבוצות במייג'ורס באחוזי חבטה, אחרי הסרחות כמו וושינגטון נשיונלס, פיטסבורג פייראטס ואוקלנד אתלטיקס. טוב לא יכול לצאת מזה.


סוס שחור: כריס יאנג הוא מלך ההומרים של הקבוצה, אבל גם חובט זבובים לא קטן (23.9 אחוז, 141 סטרייקאאוטים), ולכן עליו יהיה קשה לסמוך. מי שפרץ בחלק השני של העונה ומסוגל לתת מהלכים גדולים הוא מארק ריינולדס, עם 49.5 אחוזי הפצצה (סלאגינג). להשגת בסיסים נוספים יש לפנות לאיש הזה.

ויילד קארד מה-NL מערב

מאזן: 73:89 (לא כולל הניצחון על סן דייגו)

רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: ג'ף פרנסיס, פרנקלין מוראלס, ארון קוק, אובלדו חימנז/ג'וש פוג

קלוזר: מנואל קורפאס

אם יש עדיין נסים בספורט, הם כולם נעו לכיוון דנבר בסוף השבוע האחרון. אחרי שהרוקיז כבר היו בקבר הם הגיעו משום מקום אל הפלייאוף, כשהם מנצלים כשל אחר כשל של סן דייגו והקלוזר שלה, טרבור הופמן. קולורדו הייתה מועמד ישנוני ובלתי מורגש לאורך העונה, וכשנדמה היה שיצאה מהתמונה דפקה רצף נצחונות אדיר והשתחלה ברגע האחרון. אפשר לקרוא לזה מזל אולם רצוי שלא - אם יש מגיע בבייסבול, לחבר'ה הסימפטיים של קלינט הארדל פשוט הגיע.


למה הם יקחו אליפות: כי האמונה כבר הביאה אותם עד כאן, אז מה - לא תיקח אותם עוד קצת? הרוקיז נותנים את ההרגשה שהם הקבוצה המיועדת, עם הסגולה של 2007. עם 12 נצחונות ב-13 המשחקים האחרונים של העונה, עם הבן של טוני גווין שמשחק במילווקי ומוציא דווקא את סן דייגו מהפלייאוף, עם מאט הולידיי שמזכיר את מגע הקלאץ' של דייויד אורטיז ועם שליח המהפכה ושוכן הקבע של הצאר ניקולאי, טרוי טולוביצקי המגניב לאללה, השמיים הם באמת הגבול לחבר'ה האלה. ואם כבר דיברנו על שמיים, אל תשכחו שמכל שמונה הקבוצות הם הכי קרובים אליהם, בגובה של מייל מעל לפני הים.


למה הם לא יקחו אליפות: או, איזו שאלה. אי אפשר לדעת אפילו מאיפה להתחיל. לקולורדו הייתה התקפה אבל ההגשה שלהם היא בדיחה כל כך גרועה, שאפילו העובדה שהיא בפלייאוף כבר לא מצחיקה. ה-ERA של כל הפותחים גבוה מ-4.00 מלבד זה של פרנקלין מוראלס (שיפתח במשחק 2) ובבולפן יש כל מיני חנטרישים כמו בריאן פואנטס שלא מסוגל לזרוק סטרייק, ג'רמי אפלדט, מאט הרג'ס וחורחה חוליו, מגישים שנזרקו מקבוצות בינוניות בבושת פנים. אבל יודעים מה? מלבד חוליו לכולם, וזה מאוד מפתיע, ERA של 3.5 או פחות, ככה שיכול להיות שאנחנו מתבלבלים עם העובדות. ועדיין - אייייייכס.


סוס שחור: אובלדו חימנז הראה הרבה קחונס בניצחון האחרון בעונה הסדירה על אריזונה, זה שהביא את הרוקיז למשחק מכריע מול סן דייגו. מהרוטציה או מהבולפן, יש מצב שזהו האס שהרוקיז משוועים לו בפלייאוף הזה.

מאזני המפגשים הישירים בעונה הרגילה:

קולורדו - אריזונה 8:10
פילדלפיה - קולורדו 4:3
קולורדו - שיקגו קאבס 5:2
שיקגו קאבס - פילדלפיה 4:3
שיקגו קאבס - אריזונה 4:2
אריזונה - פילדלפיה 1:5

בסיבוב הראשון תפגוש פילדלפיה את קולורדו ואריזונה את שיקגו קאבס (עם מץ' אפ אדיר בין קרלוס זמבראנו לברנדון ווב במשחק הפתיחה). ה-NL היה כל כך חסר סדר השנה, שלא נתפלא אם נראה כאן מהפכים מטורפים.

פילדלפיה - קולורדו: פילדלפיה
אריזונה - שיקגו קאבס: שיקגו