וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לפרגן ליוסי, אבל גם לאברם

מייק קרנון

30.9.2007 / 13:35

מייק קרנון חושב שלא רק לבניון מגיעה ביקורת חיובית, אלא גם לגרנט, שנמני ומכבי ת"א הם בושה ומציע לא להפריז במחמאות לנשים

קל מאוד למבקריו הרבים של אברם גרנט לקרוא היום בקול גדול, "אמרנו לכם? אין לו מושג". זו, כמובן, תהיה אמירה מרושעת ובלתי הוגנת. הרי למה בכלל קיבל גרנט את התפקיד? משום שבשבועות האחרונים צ'לסי שיחקה כדורגל חלש וחסר השראה ואיבדה לחלוטין את כוח ההרתעה שלה. זה בא לידי ביטוי בהפסד 2:0 בחוץ לאסטון וילה ולאחר מכן בתיקו אפס הביתי עם בלקבורן ובתיקו הביתי 1:1 עם רוזנבורג הנורווגית בליגת האלופות. במשחקים אלה היא הודרכה עדיין על ידי "המיוחד" ז'וזה מוריניו. ההרגשה הייתה שזה משבר זמני ושמוריניו יידע להתגבר.

הנהלת צ'לסי סברה אחרת, החליטה לעשות שינוי והפקידה את הקבוצה בידיו של גרנט. מי שצפה במשחק אתמול ראה את צ'לסי של מוריניו, לטוב ולרע. כמו נגד רוזנבורג, הגיעו השחקנים בכחול למספר גדול של מצבי הבקעה והחמיצו שוב ושוב. אבל עכשיו יש את מי להאשים. את הבחור ההוא מישראל. הוא גם אשם בהחלטות השנויות במחלוקת של השופט דין באולד טראפורד ובטיפשות של דידייה דרוגבה שגרמה להרחקתו. "התחת של אברם" לא כל כך עובד באנגליה, והביקור מחרתיים בואלנסיה לא מבשר טובות.

בניגוד גמור, יוסי בניון עובר ימים נפלאים באנפילד. אצל רפא בניטז לא צריך לשחק 90 דקות בכל משחק כדי להצדיק את מקומך בהרכב. שני השערים הנהדרים שהבקיע יוסי בשבוע האחרון הם פרס ראוי לשחקן חרוץ ושקט, שתמיד מנסה לתת את הכל ברגע שהוא במגרש. וזה מחזיר אותי לשאלה מה קורה ליוסי בנבחרת. כנראה שכשאתה משחק לצד שחקנים מצוינים ומאמן גדול זה פשוט יותר. שרק ימשיך כך.

בדיחה בצהוב

לא בטוח שהמקלדת שלי ראויה בכלל שאקיש עליה בכל מה שקשור במועדון הכדורגל של מכבי תל אביב. אבל אחרי ש"אילצו" אותי אמש לצפות במשחק נגד מכבי חיפה במקום בבירמינגהאם – מנצ'סטר יונייטד, החלטתי להתייחס לתופעה המדהימה הזו שמביישת את שמו וההיסטוריה של המועדון.

כמה טעויות אפשר לעשות בתוך חודשיים? ומי האחראים למחדל הזה? אפשר להפיל את התיק על לוני הרציקוביץ', אבל לא ניתן להדיח אותו. הוא הבעלים הכל יכול, כל עוד לא בא מישהו ורוכש את השליטה במועדון. רוני מאנה? מה התפקיד שלו? אילו סמכויות יש לו?

כן, סליחה, יש עוד אחד שמשום מה לא כל כך מתייחסים אליו. המנג'ר/שחקן אבי נימני. בכל הקשור לניהול הוא כבר קיבל ציון שלילי, וכמו שהוא נראה על המגרש זה לא הרבה יותר טוב. כדי להציל את העונה ואת כבודה, זקוקה מכבי תל אביב לשני אנשים סמכותיים. אחד בעל בית ושני מאמן מנוסה ובלתי מתפשר. אלי כהן היה יכול לעשות את זה, אבל מקבלי ההחלטות בקבוצה הזדרזו לשלוח אותו הביתה. את התוצאות ראינו אמש על כר הדשא בבלומפילד. בושה וחרפה.

אל תגזימו

הרבה מחמאות הרעיפו על נבחרת הנשים בכדורסל והופעתה באליפות אירופה באיטליה. אין ספק שעצם ההשתתפות באליפות, בפעם הרביעית בלבד מאז 1950, היא הישג. הנבחרת של אלי רבי התעלתה ליכולת מרשימה בטורניר ההזדמנות האחרונה, גברה על יריבות עדיפות ושיחקה כדורסל מצוין.

אבל באליפות עצמה התברר שלמעשה לנבחרת שלנו אין עדיין מקום בחברה הגבוהה של אירופה. להוציא משחק אחד (נגד לטביה), לנבחרת לא היה מה למכור מול יריבותיה. אין ספק שהמאמץ העצום שהושקע במשחקים המוקדמים התנקם בשחקניות בהמשך. שלושת ההפסדים מצטרפים למאזן העגום של נבחרת ישראל באליפויות אירופה – שני ניצחונות בלבד ב-22 משחקים. הניצחון האחרון היה ב-1991 בתל אביב, 90:91 על צ'כיה.

מה שקרה במשחקים באליפות אירופה זו לא רק העייפות. זה בראש ובראשונה הירידה הגדולה ביכולתן של שחקניות המפתח כמו לירון כהן. היא הגיעה לאליפות עם ממוצע של 18.3 נקודות למשחק וירדה ל-10.7. שלוש שלשות מ-18 ניסיונות (16.7%) במקום 41.3%. כך גם ג'ניפר פליישר שירדה מ- 10.6 נקודות ו-8.4 ריבאונדים ל-6.0 נקודות ו-6.6 ריבאונדים. ומה עם שי דורון? היא הייתה אמורה לשדרג את משחקה של הנבחרת. ששת המשחקים הראשונים היו למעשה ההרצה שלה. אבל מה היא עשתה באליפות עצמה? 5 מ-18 לשתי נקודות, ניסיון אחד לשלשה ו-2 אסיסטים ב-70 דקות משחק.

נקודת האור הייתה ללא ספק קטיה אברמזון בת ה-20, עם ממוצעים של 9.3 נקודות כולל 4 מ-9 לשלוש ו-6.0 ריבאונדים בשלושת המשחקים באליפות. זאת אחרי שדורגה ראשונה בריבאונדים באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 20 עם ממוצע של 12.8 בנוסף ל-15.2 נקודות.

מה שצריך להדאיג את אלי רבי וצוות עוזריו הוא שישראל דורגה במקום ה-15 מבין 16 נבחרות עם ניצחון אחד בשישה משחקים. בגילאים הנמוכים יותר, המצב חמור עוד יותר: מקום שישי בדרג ב' (22 בסך הכל) לנערות עד גיל 18 (3 ניצחונות ב-8 שחקים) ומקום רביעי בדרג ב' (20 בסך הכל) לקדטיות עד גיל 16 (4 ניצחונות ב-7 משחקים).

חומר למחשבה

1. בין השמות הרבים שהועלו השבוע כמחליפיו האפשריים של גרנט היה גם מרקו ואן באסטן. שחקן גדול לכל הדעות. תזכירו לי רק איזה רקורד יש לו כמאמן. באלו תארים הוא זכה?

2. מי שהרגיז אותי בשבוע שעבר היה סר אלק פרגוסון. למחרת ההפסד הביתי המביש 2:0 נגד קובנטרי, הוא מתח ביקורת קשה על שחקניו. הלו, מר פרגוסון, מי החליט להעלות את קבוצת המילואים? זה שאתה מזלזל בגביע הליגה זה לא דבר חדש. אבל מה עם עשרות אלפי רוכשי המנויים של יונייטד? לא מגיעה להם התנצלות? להפיל את התיק על כמה שחקני נוער?

3. נבחרת ישראל סיימה דרכה באליפות אירופה לנשים בכדורסל. מאותו רגע נעלמה האליפות הזו מעל מסכי ערוץ הספורט. מה קרה? זה כבר לא מעניין. אין זמן לאיזה שידור יומי באחד מארבעת הערוצים שלכם?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully