מבחן בגרות

באו: ג'ואקים נואה (בחירה תשיעית בדראפט), ג'ו סמית' (שחקן חופשי, מפילדלפיה), ארון גריי (בחירה 49 בדראפט), ג'יימסון קרי (בחירה 51) בדראפט.

הלכו: פי. ג'יי. בראון (שחקן חופשי), מייק סוויטני (שחקן חופשי), מאליק אלן (שחקן חופשי, לניו ג'רזי).

חמישייה: קירק היינריך, בן גורדון, לואל דנג, טיירוס תומאס (ג'ו סמית'), בן וואלאס.

ספסל: כריס דוהון, אנדראס נוצ'יוני, תאבו ספולושה, ויקטור חריאפה, סמית', נואה.

מאמן: סקוט סקיילס (שנה חמישית בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 49 ניצחונות, 33 הפסדים. הפסידו לדטרויט בחצי גמר המזרח.

אליפויות: 6 (מייקל ג'ורדן, זוכרים?)

עלילות העונה שעברה כללו את הגעתו בן וואלאס, נצחון ב-42 הפרש על מיאמי במשחק הפתיחה, סוויפ על אותה מיאמי בסיבוב הראשון של הפלייאוף והפסד 4:2 בסיבוב השני לדטרויט. בזמן שביג בן נחשב לאכזבה, השלישייה היינריך-גורדון-דנג ביססה את עצמה כמנייה בטוחה. המחסור בשחקן פנים שמסוגל לעשות סל גרר שמועות על טריידים על פאו גאסול וקווין גארנט במהלך העונה שעברה, ובקיץ ואפילו שמו של קובי בריאנט הוזכר כמועמד, אבל הג'נרל מנג'ר ג'ון פקסון בחר להשאיר את הסגל כמעט ללא שינויים. לכן במוקד העונה הקרובה תעמוד התבגרותם של הבייבי בולס בשנה נוספת, כאשר הפעם זה יכול להספיק להם לראשות המזרח.

את הבחירה התשיעית בדראפט, זכר לטרייד עם הניקס על אדי קרי, ניצלה שיקגו כדי להביא את ג'ואקים נואה, אחד מכוכבי פלורידה, אלופת המכללות בשנתיים האחרונות, ובנו של טניסאי העבר יאניק נואה. נואה הבן הוא שחקן של אנרגיות והגנה, הוא עושה את כל הדברים הקטנים ומחפה בכך על היעדר כשרון התקפי. הבעייה העיקרית היא שבן וואלאס אחד כבר יש בשיקגו, ונואה לא מוסיף לקבוצה במקום בו היא זקוקה נואשות לתוספת - נקודות של שחקני פנים.

מי שאולי כן יתרום בתחום הזה הוא ג'ו סמית' הוותיק שהגיע לאחר טיולים בחצי מקבוצות הליגה. סמית', מוזר ככל שזה נשמע, נבחר ראשון בדראפט של 95', אך בשנים האחרונות נודע בעיקר בבינוניותו. למזלו הוא הגיע הפעם לקבוצה רצינית שצריכה שחקן בדיוק כמוהו, כך שלא כדאי לפסול את האופציה של פריחה מאוחרת ותרומה בלתי צפויה מצדו.

משפט המפתח לגבי הבולס, שנשמע טוב יותר באנגלית, הוא "עוד מאותו הדבר". זה אומר קבוצה שמבוססת קודם כל על הגנה דינאמית ושומרת את היריבות על אחוזים נמוכים מאוד, כאשר ההתקפה בנויה סביב שחקני החוץ בלבד וכוללת הרבה תרגילים ותנועה. היינריך ימשיך להיות רכז טוב ויעיל, אבל את הפריצה לרשימת הגדולים באמת כנראה כבר לא נראה ממנו. גורדון הפך בשנה שעברה לספק נקודות יציב בנוסף להתפוצצויות המאני טיים שלו. אבל מבין השלושה, מי שתפס לאט ובטוח את מעמד הכוכב הוא לואל דנג.

דנג, יליד סודן שגדל באנגליה שנתנה למשפחתו מקלט מדיני, התקדם בעקביות וכמעט בלי ששמנו לב הפך לאחד השחקנים השלמים בליגה. חסרה לו קליעה משלוש, אבל מחצי מרחק הקליעה שלו אבסולוטית. בפלייאוף הוא כבר קלע 22.2 נקודות ב-52.4 אחוזים מהשדה והוסיף 8.7 ריבאונדים, ואם הוא ימשיך בקצב הזה מקומו באולסטאר מובטח. דנג הוא גם כוכב מהסוג החיובי. הוא נבחר לשחקן ההוגן בעונה שעברה (שוב שחקן של מכללת דיוק זוכה בתואר) והוא מרבה לתרום מחוץ למגרש, בעיקר באפריקה. בקיץ, בזמן ששאר כוכבי הליגה התלבטו אם לתרום שבועיים למולדתם, הוא כיתת רגליו שבעה שבועות ברחבי אירופה בין מטוסים זולים, נסיעות למשחקים בעגלות גולף ויריבים שמבקשים ממנו חתימה לפני המשחק, רק כדי להעלות את נבחרת בריטניה לבית העליון של אירופה. וחזר מרוצה.

על הקווים ימשיך לעמוד סקוט סקיילס שנכנס לשנתו החמישית בקבוצה. סקיילס בנה את הקבוצה בצלמו והוא זוכה לקרדיט רב על הפיכת חבורת הילדים שהוא קיבל ליחידה לוחמת, על התפתחות הכוכבים בתקופתו ועל השימוש שלו ברוטציה רחבה שמאפשרת לשחקנים רבים לבוא לידי ביטוי. אבל בפלייאוף האחרון עלה סימן שאלה גדול לגבי יכולת ניהול המשחק שלו. לצד הברקות כמו השימוש בספולושה כשומר של וויד והשימוש בטיירוס תומאס מול הפיסטונס, היו לא מעט רגעים של שמרנות מוגזמת והחלטות רעות. הפלייאוף השנה יהיה מבחן רציני עבורו.

גם פקסון כבר לא חסין מביקורת. רוב הפרשנים טוענים שעד שלבולס יהיה שחקן פנים עם משחק פוסט אין להם מה לחפש במאבקי האליפות ושפקסון היה צריך לדאוג להביא אחד כזה בהזדמנויות שהיו לו. אין ספק, למשל, שהבולס היו יכולים להציע חבילה אטרקטיבית יותר מזו של בוסטון על גארנט. אבל אולי פקסון עוד ייצא גדול, כי אם לפני חצי שנה הוא היה חייב לוותר על אחד משלושת הגדולים כדי להביא שחקן כמו גאסול, עכשיו הוא יכול לבנות חבילה בלעדיהם, או להביא את קובי ולוותר רק על אחד מהם. השאלה היא אם הוא בכלל רוצה. בינתיים המשימה שלו תהיה להחתים את דנג וגורדון על חוזים ארוכים, וזאת לא צריכה להיות בעיה.

מועמד לפריצה: טיירוס תומאס הראה ניצוצות כרוקי, ויקבל השנה את הבמה כשחקן הפנים ההתקפי המוביל גם אם לא יפתח בחמישייה. יש לו זריזות וידיים טובות ואם הוא ימשיך לפתח את הקליעה מחצי מרחק הפורוורד האתלטי יכול להפוך לחתיכה החסרה בפאזל. העתיד של הבולס תלוי לא מעט בשאלה היכן תומאס יתמקם בציר שבין מייסיאו באסטון לאמארה סטודמאייר.

מועמד לדעיכה: לאחר שחתם על חוזה חדש לחמש שנים תמורת 38 מיליון דולר, הפך אנדראס נוצ'יוני להחתמה הגדולה של הבולס הקיץ. לא שהארגנטינאי הוא שחקן שיפסיק להתאמץ אחרי חתימה על חוזה חדש, ממש לא, הבעיה היא שלא ברור כמה הוא ישחק. על המשבצת שלו יושב דנג, ועל הדקות שיישארו הוא ייאבק עם ספולושה, שהראה ניצוצות של סטופר הגנתי בפלייאוף, ואולי גם חריאפה, שהוכיח ביורובאסקט שמגיע לו צ'אנס אמיתי. נוצ'יוני שווה חמישייה בלא מעט קבוצות בליגה ויכול להיות שההחלטה שלו להישאר בבולס תתברר כטעות.

תסריט אופטימי: דנג וגורדון הופכים לאולסטארים, תומאס קולע 15 נקודות למשחק, ביג בן חוזר להיות מפלצת ונואה נראה לא פחות מבטיח. הבולס לוקחים בקלות מפתיעה את הבכורה במזרח, מנצלים את הביתיות כדי להגיע לגמר ונותנים פייט יפה לנציגת המערב.

תסריט פסימי: חזרה מדויקת על העונה שעברה, כולל ההפסד בסיבוב השני לדטרויט.

תחזית: במצב המזרח כרגע שיקגו נראית כמו הקבוצה הבשלה והמוכנה ביותר להגיע לגמר, אבל בשביל לדגדג את הגדולות של המערב זה כנראה לא יספיק. בכל מקרה, אם בלייקרס לא יתעוררו בשנה הקרובה, הקיץ הבא צריך להיות הזמן שבו פקסון הולך בכל הכוח על קובי. חבילה של גורדון, תומאס (במידה וירשים), נוצ'יוני ותוספות אמורה להספיק. ואז אפשר יהיה לדבר על אליפות.