פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בחזרה לגודל טבעי

        מחממים את הפרקט: פרוייקט פתיחת עונת ה-NBA יוצא לדרך עם קליבלנד, שהשתחלה אשתקד לגמר, ולא נראית בדרכה לשוב לשם

        אוקטובר כבר אוטוטו כאן, ועונת ה-NBA לשנת 2007/08 מתקרבת בצעדי ענק. מחנות האימונים ייפתחו השבוע, וכמיטב המסורת אנחנו פוצחים בפרוייקט פתיחת העונה השנתי של וואלה! ספורט - "מחממים את הפרקט".

        במהלך החודש הקרוב נסקור עבורכם קבוצה אחת בכל יום, כשהמזרח המתעורר יזכה לכבוד לפתוח את הפרוייקט (תחילה הבית המרכזי, אחריו האטלנטי ואז הדרום-מזרחי), והמערב הגדוש ימתין בנחת לתורו שיגיע מאוחר יותר החודש (כשהבית הפסיפי יפתח, הצפון מערבי ימשיך, והדרום-מערבי יסיים). העונה תיפתח בלילה שבין ה-30 ל-31 באוקטובר, כשהאלופה סן אנטוניו תארח את פורטלנד.

        תקציר הפרקים הקודמים

        באו: דווין בראון (שחקן חופשי, מניו אורלינס), סדריק סימונס (בטרייד מניו אורלינס).

        הלכו: סקוט פולארד (שחקן חופשי, עזב לבוסטון), דייויד ווסלי (בטרייד לניו אורלינס).

        חמישייה: לארי יוז, לברון ג'יימס, סשה פבלוביץ', דרו גודן, זידרונאס אילגאוסקאס.

        ספסל: אריק סנואו, דניאל גיבסון, שאנון בראון, דווין בראון, איירה ניובל, דוניאל מארשל, סדריק סימונס, אנדרסון ורז'או.

        מאמן: מייק בראון (עונה שלישית בקבוצה).

        מאזן בעונה שעברה: 50 נצחונות, 32 הפסדים, הפסידו לסן אנטוניו בגמר ה-NBA.

        אליפויות: אין.

        לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. כל כך הרבה כתרים קשרו לראשו של לברון ג'יימס עוד לפני שהגיע לליגה, והנה מקץ ארבע עונות כבר לבחור יש הופעה בסדרת הגמר, והדבר המרשים ביותר בכל הסיפור שהוא בעצם עוד טוב יותר ממה שכולם חשבו. לברון הוא הפנים של הקאבס, ואין בלתו. למרות שברוב העונה שעברה הוא שיחק בעיקר עם עצמו, הוא היה פשוט בלתי ניתן לעצירה (עם ממוצעים של 27.3 נקודות, 6.7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים למשחק) והוביל את הפרשים, שהתחזיות האופטימיות ביותר ניבאו להם פגישה מרגשת בסמטה חשוכה עם מיאמי בגמר המזרח, למאזן של 32:50 במזרח העלוב ולמקום השני ברשימת העולות לפלייאוף.

        הקאבס פתחו חזק את העונה ושמרו היטב על יציבות לכל אורך העונה, מה שסידר להם דרך קלילה במיוחד בשני הסיבובים הראשונים של הפלייאוף, מול וושינגטון הפצועה וניו ג'רזי החלשה. אבל בגמר המזרח מול דטרויט כבר נדרשו להם אנרגיות חדשות. לברון לחץ על הדוושה והראה את מה כל שיש לו (כולל אותה תצוגה בלתי נשכחת של 48 נקודות במשחק החמישי), סשה פבלוביץ' ואנדרסון ורז'או נכנסו לפורמה, וזה הספיק בכדי להביא את קליבלנד לגמר ה-NBA הראשון בתולדותיה. אבל כל השטיקים שעבדו על אריות המזרח הלכו להם לאיבוד מול טים דאנקן והספרס שלו, וסדרת הגמר הסתיימה בסוויפ חסר פשרות.

        ועדיין, מגיע כל הכבוד לקבוצה של כשרון אחד עצום שעושה את אלה שמסביבו טובים יותר, עוד אחד שמתיימר להיות כוכב (יוז) ולצידם חבורה של עציצים, שמגיעה עד הגמר עם הרבה לב ונשמה. אולי אם הם היו קצת יותר פרחים מעציצים, לברון היה יכול להביא לאמא טבעת אליפות לשים בהאמר החדש שקנה לה.

        מה הם מכינים לנו?

        הנזיד שרקחו בקליבלנד גלש בזמן ההרתחה. במקום למנף את ההגעה לגמר ולחדש קמעה את הסגל, לא עשו בקליבלנד כמעט כלום הקיץ. אומנם השבוע צירפו הקאבס את דווין בראון וסדריק סימונס מההורנטס, אבל השמות היותר מעניינים שהוזכרו כמועמדים להצטרף, כמו מייק ביבי וג'ייסון וויליאמס, לא הגיעו בסופו של דבר לאוהיו.

        יתר על כן, עד כתיבת שורות אלה לא הצליח הג'נרל מנג'ר דני פרי לארגן כמה גרושים כדי להחתים את סשה פבלוביץ' ואנדרסון ורז'או על חוזים חדשים, על מנת שלא יהפכו לשחקנים חופשיים. בספרד דיווחו על התעניינות של ברצלונה בורז'או, סוכנו של פבלוביץ' דיבר אף הוא על מעבר לאירופה, והשמחה גדולה. במקביל התבשרנו גם שפרי שוקל להחזיר לקבוצה את ויטאלי פוטאפנקו הדועך.

        על המגרש, תמשיך קליבלנד גם העונה לשים את הכדור ביד של לברון. זו אומנם לא אופציה רעה בכלל, אבל במידה והשחקנים סביבו לא יגלו שיפור משמעותי, זה ייראה יותר ויותר כמו ללכת עם הראש בקיר. השאלה הגדולה היא האם לארי יוז יצליח לחזור לעצמו, אחרי עונה בינונית להחריד. התחזית שלנו היא שהוא ייתן 32 משחקים נהדרים ואז ייפצע, או לחילופין יישאר בריא במשך 75 משחקים, בהם לא נהיה בטוחים שהוא בכלל שיחק.

        בהנחה שלא נראה פריצה משמעותית מיוז, לקליבלנד עדיין יהיה חסר מנהל משחק שיוציא את הכדור מהידיים של לברון ויאפשר לו לקלוע יותר ולברוח משמירות כפולות, והם יקוו לפחות שדניאל גיבסון יתפתח לאופציה סבירה לתפקיד הזה. גם בקטגוריית הקליעה מבחוץ אין להם יותר מדי נשקים פרט לדיימון ג'ונס ודוניאל מארשל הקשישים. מתחת לסל לא חסר בשר, אבל חוסר היציבות של דרו גודן, ההזדקנות של אילגאוסקאס וחוסר היכולת של ורז'או ליצור לעצמו מצבי קליעה מותירה אותם כקבוצה התקפתית מוגבלת מאוד. ולמרות כל זאת, ההגנה המצוינת שהציגו בעונה שעברה, בתוספת המספרים המוכרים של לברון, יכולים לתת להם סיכוי לנצח כל יריבה במזרח, ולסדר להם עוד עונה טובה.

        מועמד לפריצה: בשנה שעברה צפינו שאנדרסון ורז'או יתפוצץ. זה לא ממש קרה, למרות שבפלייאוף היו יופי של ניצוצות. מי שכן נתן עונה מרשימה היה סשה פבלוביץ', ואם הוא אכן יישאר, הוא מסוגל לעלות עוד את רמתו ולהפוך למיני כוכב בקליבלנד.

        מועמד לדעיכה: אחרי קריירה רצופת פציעות, כבר חמש שנים שזידרונאס אילגאוסקאס בריא. אבל השנה הענק הליטאי כבר 32. האם הרגליים יחזיקו מעמד עוד שנה? לא ברור. מה שכן ברור שהוא כבר בן לא צעיר, ודי לבד בצבע. אולי בגלל זה פרי מתעניין בפוטאפנקו? מצמרר.

        שורה תחתונה

        תסריט אופטימי: קבוצה שהגיעה עד הגמר בעונה שעברה יכולה להרשות לעצמה לחלום לפחות על שחזור ההישג, למרות שלאור הנסיבות עשוים להיות מרוצים בקליבלנד גם מהעפלה מכובדת לגמר המזרח.

        תסריט פסימי: אם ורז'או ופבלוביץ' יברחו, השמיכה של הקאבס תהפוך להיות חיתול טטרה. אם בנוסף לארי יוז שוב יאכזב, קליבלנד אפילו לא תגרד את הפלייאוף, וייתכן שאף תשקול לעשות קצת טאנקינג כדי להיכנס להגרלת הלוטרי ולנסות לזכות באו ג'יי מאיו.

        תחזית: עוד עונה של לברון ועוד עשרה. המזרח יתחזק העונה (בוסטון תדבר חזק, שיקגו תתחבר, ואולי מהניקס נראה משהו אי"ה) ולקאבס יהיה קשה לשחזר את ההישג מהעונה הקודמת, שהושג בעזרת התעלות ברגע הנכון בצירוף לחולשות היריבות. כל זה יגביל אותם ללא יותר מ- 42 ניצחונות וכניסה לפלייאוף מהחלק התחתון, והחלום על גמר נוסף ידהה לו בזריזות.