אוקטובר. מילה שמעבירה צמרמורת בין חובבי הספורט המקצועני בארצות הברית, והחודש העסוק ביותר בשנה. ליגת ה-NFL נכנסת לפול-ספיד, ב-NBA וב-NHL מתחילים להתכונן לעונה החדשה וחשוב מכל - ליגת הבייסבול נכנסת לישורת האחרונה, כשבסיומו של פלייאוף בן חודש תהפוך קבוצה אחת מתוך 8 להיות הקבוצה שזוכה בתואר האליפות של המשחק של אמריקה.
אם יש משהו שלמדנו במשחקי פלייאוף מהשנים הקודמות, ובמיוחד מהעונה שעברה, הוא שלאוקטובר חוקים אחרים ומוזרים. לא ניתן לנתח ולחזות מי תעבור שלב, מכיוון שהדבר תלוי בכל כך הרבה גורמים שונים ומורכבים. כל הימור על זהות המנצחת הוא בגדר ניחוש בלבד, שחקנים שכמעט נעלמו לתהומות הנשיה הפכו לעוף חול וזרחו, כוכבים שמהם ציפו לספק את הסחורה נעלמו, ומגישים צעירים ואלמוניים סחבו את קבוצותיהם על הגב, כל הדרך אל הטבעת.
אנו פותחים בחטיבת ה-AL, שבה התבררה תמונת הפלייאוף עוד באמצע ספטמבר. כל ארבע העולות מהחטיבה נקבעו מעשית יותר מעשרה משחקים לסיום הליגה הרגילה. ראשי הבתים תהיינה בוסטון רד סוקס (מזרח, אם כי היאנקיז עדיין בתמונה), קליבלנד אינדיאנס (מרכז) ולוס אנג'לס איינג'לס מאנהיים (מערב), וקבוצת הויילד קארד היא ניו יורק יאנקיז. בסיבוב הראשון תארח בוסטון את האיינג'לס, כשקליבלנד תפגוש את היאנקיז.
מי נגד מי, איך ולמה? בואו נתחיל.
בוסטון רד סוקס
אלופת ה-AL מזרח
מאזן: 66:96
רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: ג'וש בקט, קורט שילינג, דייסקי מאטסוזקה, טים וייקפילד
קלוזר: ג'ונתן פפלבון
לראשונה מזה 12 שנה זכו הרד סוקס באליפות בית המזרח. אבל אין שום סיבה להתרגש מההישג הזה, כי בפלייאוף אין חוקים וההבדל בין קבוצה אלופה לכזו שעלתה דרך הויילד קארד הוא מזערי במיוחד. בוסטון לא הייתה יציבה בחודשיים האחרונים של העונה, וגם זה לא אינדיקטור לאוקטובר, כי שתי האלופות האחרונות, שיקגו וייט סוקס וסט. לואיס קרדינלס, היו איומות בספטמבר, עשו את הסוויץ' וזכו בטבעת.
בוסטון תיתקל בפלייאוף בקשיים לא מעטים בגלל הבולפן שלה. כשאריק גאנייה הובא מטקסס בטרייד על הפותח קייסון גבארד, רבים סברו שההגשה המחליפה של הרד סוקס הפכה לבלתי פגיעה בעליל. אלא שגאנייה איבד לחלוטין את הביטחון, ויתרה מכך - דחק את הידקי אוקג'ימה המצוין מעמדת הסט-אפ וכעת גם היפני לא מצליח לשמור על יציבות. הרד סוקס צריכים לקוות שההגשה המחליפה תיישר קו עם הפותחים ותצליח להביא את הכדור לידיים של ג'ונתן פפלבון.
למה הם יקחו אליפות: אחרי 2004 נשבר מחסום פסיכולוגי גדול בעיר השעועית. הרד סוקס הוכיחו שכל הדיבורים על קללה וקארמה רעה היו בגדר קשקוש מוחלט. לבוסטון יש הגשה פותחת מנוסה (ואגב - ההגשה הטובה ביותר לאורך העונה ב-AL), כשלג'וש בקט, קורט שילינג וטים וייקפילד היו את רגעי התהילה שלהם בסדרות פלייאוף בעבר. דסטין פדוריה ומייק לואל מספקים כוח , דייויד אורטיז חזר להיות הקלאץ' המוכר וההתקפה ידעה, בדרך כלל, לחפות על הגשה מקרטעת ולהפך.
למה הם לא יקחו אליפות: למרות הזכיה המדוברת בתואר לפני שלוש שנים, הרד סוקס חזרו לגלות פחד עקבי מהיאנקיז ובכלל, בשנתיים האחרונות שוב תיפקדו פחות טוב בחלק השני של העונה. אבל כל אלה סיבות פסיכולוגיות. מבחינה מקצועית, לרד סוקס יש בעיות קשות עם דייסקי מאטסוזקה, שלא משדר אמינות בתור הפותח השלישי, ויש, כאמור, את הבעיה בבולפן.
סוס שחור: ג'ייקובי אלסבורי הצעיר הוא בדיוק מאותם השחקנים שיכולים לבנות לעצמם קריירה על בסיס פלייאוף טוב. האאוטפילדר כבר הפך לאחד מהשחקנים האהודים בפנוויי פארק. חבטה טובה פה וחבטה טובה שם עשויה להתחיל בבוסטון את תהליך גידולו של הנומאר גארסיהפארה החדש של פנוויי פארק.
קליבלנד אינדיאנס
מאזן: 66:96
רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: סי סי סבאתיה, פאוסטו קרמונה, ג'ייק ווסטברוק, פול בירד
קלוזר: ג'ו בורובסקי
מאז 2001 לא היו האינדיאנס בפלייאוף, ולאחר מספר עונות בניה ארוכות הצליח אריק וודג' להצעיד את שחקניו לשלב האחרון של העונה. לאינדיאנס יש את הפאנץ' 1-2 הטוב ביותר בכל הבייסבול, סי סי סבאתיה ופאוסטו קרמונה, שניהם מועמדים לזכיה בתואר הסיי יאנג, ובהתקפה הם מציגים קבוצה צעירה ורעבה.
השאלה של קליבלנד היא בעיקר של ניסיון ופחד במה. בשלב הראשון השבט יפגוש את היאנקיז, מולם המאזן של הצ'יפים העונה הוא 6:0, וזה לא סימן טוב.
למה הם כן יקחו אליפות: בעונה שעברה הוכיחה סט. לואיס שלפעמים מספיק שיהיה בסגל אס אחד. כריס קרפנטר היה בלתי נגיע, ו"הדביק" ביכולת שלו את ג'ף סופאן וג'ף וויבר, שהשלימו רוטציה מעולה. לאינדיאנס אין אס אחד, יש שניים, וגם אם ההתקפה הייתה בינונית מאוד (מקום 16 ב-MLB באחוזי חבטה), סבאתיה וקרמונה יכולים בהחלט לעורר השראה על ווסטברוק ובירד, ששניהם ביום טוב הם מגישים 3-4 לגיטימיים. ההתקפה, עם שחקנים כמו טראוויס הפנר, גריידי סיזמור, ויקטור מרטינז וג'וני פראלטה, בהחלט יכולה לעשות את עליית המדרגה הדרושה.
למה הם לא יקחו אליפות: את התשובה לכך קיבלנו בסדרה בסיאטל באמצע השבוע. במרכז הבולפן דווקא יש לקליבלנד כמה מגישים סבירים, כמו רפאל בטנקורט ורפאל פרז, אבל הקלוזר, ג'ו בורובסקי, למרות 43 שמירות, פשוט איום ונורא (ERA 5.23, שמונה פיצוצים). נכון שקלוזר הוא מושג שהפך לאובר-רייטד משהו בשנים האחרונות (סט. לואיס ושיקגו וייט סוקס נכנסו לפלייאוף בלי קלוזר מוסדר בשנות האליפות), ועדיין - נראה שחוות המחליפים תכרע ברגע שהכדור יגיע אליה.
סוס שחור: ריאן גארקו, בעונת הרוקי המעשית שלו (שיחק כבר בספטמבר שעבר) סיפק לא מעט חבטות קלאץ' העונה. לשחקן הבסיס הראשון אחוזי עוצמה של 49, שני בקבוצה רק לויקטור מרטינז. אם לא שמעתם את השם הזה עד עכשיו, תתחילו להתרגל.
לוס אנג'לס איינג'לס מאנהיים
מאזן: 68:94
רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: ג'ון לאקי, קלווים אסקובר, ג'רד וויבר, ברתולו קולון/ארווין סנטנה
קלוזר: פרנסיסקו רודריגז
המלאכים כבר התרגלו להגיע לפלייאוף באופן די תכוף. אחרי האליפות של 2002 הם הודחו בשלב הראשון ב-2004 וב-2005 עברו את היאנקיז כדי להיעצר אצל הוייט סוקס. האיינג'לס שמרו על יציבות יחסית, כשהם מסיימים עם ההתקפה הרביעית בטיבה בליגה. כמו לבוסטון ולקליבלנד, גם אנהיים מציגה פאנץ' 1-2 איכותי בדמותם של ג'ון לאקי וקלווים אסקובר.
בהתקפה שוב יישענו האיינג'לס על המחבט האמין של ולאדימיר גררו, שכמו תמיד סיפק את הסחורה. בבולפן יקווה המאמן מייק סושה שסקוט שילדס ופרנסיסקו רודריגז, עד לעונה האחרונה אחד משילובי הסט-אפ-קלוזר הטובים בליגה, יתאפסו על עצמם לאחר עונה לא מרשימה.
למה הם יקחו אליפות: למרות הבינוניות היחסית של שילדס ורודריגז, עדיין הבולפן של האיינג'לס, ברגע שהפלייאוף ייצא לדרך, צפוי להיות הטוב ביותר מבין ארבע קבוצות ה-AL (כשלוקחים בחשבון גם את ג'סטין ספייר ודארן אוליבר היעילים). לכולן יש פותחים טובים מאוד, אבל מהאינינג השישי ואילך המשחקים יקבלו תפנית, ובקטגוריה הזו ללוס אנג'לס יש יתרון. חוץ מזה, באימון ובכריזמה של מייק סושה אסור אף פעם לזלזל.
למה הם לא יקחו אליפות: האיינג'לס לא משדרים שהם בנויים לרוץ קדימה. יש להם שני אסים, אבל אחריהם - חושך גדול ואימת חוסר יציבות מעיקה. בנוסף לקולון וארווין סנטנה, גם ג'רד וויבר (ERA 4.01) לא סיפק את הסחורה. ספטמבר היה גרוע מאוד עבור אסקובר, והמושג "לעשות סוויץ' בראש" כשזה קשור למגיש מונצואלה הוא משהו שקשה מאוד ליישום.
סוס שחור: השורטסטופ מייסר איסטוריס מגלה בשבועות האחרונים יכולת טובה מאוד. מאחורי שון פיגינס ולפני גררו, יכול להיות שזה מה שהאיינג'לס צריכים כדי לתדלק את ההתקפה ולתת ביטחון להגשה.
ניו יורק יאנקיז
מאזן: 68:94
רוטציית מגישים פותחים מתוכננת: אנדי פטיט, רוג'ר קלמנס, צ'ין מינג וונג, מייק מוסינה
קלוזר: מריאנו ריברה
היאנקיז כבר היו קבורים עמוק באמצע מאי, עד שצ'ין מינג וונג חזר להגיש, והצעירים פיליפ יוז, מלקי קבררה וג'אבה (ג'אבה ג'אבה) צ'מברליין משכו את העגלה עם הרבה השראה מצד ה-MVP המיועד של הליגה, אלכס רודריגז. ניו יורק עברה עונה לא שגרתית יחסית אליה, מה שעשוי להכניס לא מעט פלפל לפסים עם ההגשה הראשונה של אוקטובר.
הליינאפ של היאנקיז שוב הצדיק את הגדרתו כהתקפה הטובה בליגה, ועם תותחים עצבניים כמו דרק ג'יטר, א-רוד, בובי אבריו וחורחה פוסאדה, בתוספת המגע של רובינסון קאנו ומלקי קבררה, חבל להכביר מלים.
למה הם יקחו אליפות: כי הם היאנקיז. כאן זה אמור להסתכם, אבל ברצינות, מהסיבה שהעונה, יותר מכל עונה אחרת בשנים האחרונות, הם באים מלמטה. לא כאנדרדוג, היאנקיז הם אף פעם לא אנדרדוג, אלא מעמדת מוצא של רעב. מקבוצה שהמאמן שלה היה על סף פיטורין, ניו יורק חזרה להיות המפלצת המשתוללת בדיוק בשלבים הנכונים של העונה. העובדה שהיא לא לוקחת בקלילות את בית המזרח כמו בכל שנה יכולה רק לעזור לה, והעובדה שיש לה את צוות המגישים הכי מנוסה בפלייאוף בטח שלא יכולה להזיק.
למה הם לא יקחו אליפות: גם אם א-רוד יזכה ב-MVP, הוא עדיין צריך להוכיח (גם בשביל החוזה שבדרך) שהוא יכול לחבוט בפלייאוף. בשנה שעברה רודריגז רוסק על ידי התקשורת אחרי עוד היחנקות מול דטרויט, וכל עוד יכולת החבטה שלו באוקטובר מוטלת בספק, כל ההתקפה של היאנקיז מוטלת בספק. הבולפן עדיין מזעזע למרות הנוכחות של ג'אבה צ'מברליין (ע"ע) ועם ERA כל כך גבוה של הפותחים (לוונג ה-ERA הנמוך ביותר, 3.70), יכולות להיות הרבה בעיות לפסים בכניסה לאינינגים המאוחרים. טחינת היד הרגילה שטורה מעניק למריאנו ריברה הוכיחה עצמה כלא משתלמת בעבר, ועלולה להוכיח עצמה כלא משתלמת גם עכשיו, שלא לדבר על כך שמו עצמו כבר לא נראה כל כך על אנושי.
סוס שחור: כמובן, מי אם לא ג'אבה ג'אבה צ'מברליין. המגיש הצעיר נראה כמו הדבר האמיתי במשחקים המועטים שבהם הגיש. רק 17 הופעות עד כה יש לג'אבה, אבל עם כל מיני אופציות לא מלבבות כמו בריאן ברוני, קייל פרנסוורת' ולואיס ויזקאינו, בפלייאוף יהיה לו תפקיד חשוב.
מאזנים ותחזית:
מאזני המפגשים הישירים בעונה הרגילה:
בוסטון - יאנקיז 10:8
בוסטון - קליבלנד 2:5
קליבלנד - יאנקיז 6:0
קליבלנד - איינג'לס 5:5
איינג'לס - יאנקיז 3:6
איינג'לס - בוסטון 6:4
בסיבוב הזה תפגוש בוסטון את האיינג'לס וקליבלנד את היאנקיז. אם חוזרים לעונה שעברה, הימורי המדור לאורך הפלייאוף עמדו על ניחוש אחד מוצלח מתוך שבע סדרות. מעבר למבוכה הטבעית, זה גם בא להצביע על כך שבפלייאוף אין חוקים לחלוטין, וכל ניסיון מושכל לנתח בהיגיון יורד לטמיון. אבל לטבע האנושי יש נטיה לרצות לדעת את הכל ולהגיד "אמרתי לכם", ולכן אנחנו חוזרים עם ההימורים שלנו גם השנה.
קליבלנד - ניו יורק יאנקיז: יאנקיז
בוסטון - לוס אנג'לס איינג'לס: בוסטון