הכי חם שיש

מאור יקרות

שום דבר לא ישבור את מאור בוזגלו בדרך מסכנין לאירופה. בטח לא אחרי המחסור באוכל שחווה בילדות וההתעללות של מכבי חיפה ורוני לוי. ראיון עם שחקן שלא צופה בכדורגל ישראלי

איציק יצחקי וחמי אוזן
26/09/2007

כמה שמאור בוזגלו מוכשר ברגליים, ככה הוא גם חזק בנפש. סיפור החיים שלו מלא בתחנות כמו של שחקן בן 30, מכולן הוא יצא חזק יותר. מגיל צעיר הוא היה צריך להתמודד עם קנאה על היותו אחד מעשרת השחקנים המוכשרים לגילו באירופה ושק של ציפיות בהתאם למלך שערי נבחרות הנוער בכל הזמנים, ומצד שני צורך לכלכל את משפחתו בגיל העשרה. בגיל 14, כשבוזגלו היה בבית הספר לכדורגל של ליון, הוא נהג לשלוח למשפחתו הענייה פאקסים בהם הבטיח לפרנס אותם בכבוד כשיגדל. "רק אני, אמא, אחלץ אותך מהבוץ הכלכלי", כתב. הסיפור המדהים הזה מקבל משנה חשיבות כאשר מביטים בקעקוע שעל ידו, קעקוע שמורכב מחמש אותיות באנגלית, כל אות של בן משפחה אחר.

הדרך של השחקנים הפחות טובים ממנו ושל האנשים שלא הבינו את העוצמה הזאת, היתה להדביק לבוזגלו סטיגמות, אותן הוא מפריך אחת-אחת העונה. כמו השחקנים הגדולים מפעם, בוזגלו חישל את הכישרון שלו מתוך הקשיים. כמו השחקנים הגדולים מפעם, בוזגלו התעקש לא ללכת בתלם ולשחק ולהתפתח במקום לשבת על הספסל של אחת הקבוצות הגדולות. כשמחברים לזה דריבל סטייל אוחנה ומשחק לעומק סטייל קאקה, מקבלים שחקן שהוא שונה לחלוטין מהנוף האפור של הכדורגל הישראלי. שחקן ששבר את הקשיים של החברה, את הסטיגמות, את הדיכוי של הכישרון האישי. אם היו לכם אי פעם דעות קדומות שהודבקו לו בגלל שהוא הלך נגד הזרם, כדאי שתשמעו אותו מספר את הסיפור שלו.

"לא היה מה לאכול"

"חינכו אותי לדברים טובים, כי יכול להיות שהייתי הופך לגנב או סוחר סמים. אם אין לך מה לאכול בבית, אתה מנסה להשיג דברים גם שלא מצד החוק", מספר בוזגלו, שנאלץ להתמודד מגיל צעיר עם מחסור קשה משום שאביו, שחקן העבר יעקב בוזגלו, הסתבך עם הערבויות שנתן בעמותת נפגעי משכנתאות הבנקים שהקים. גם בילדות, בוזגלו עמד מאחורי ההחלטות האמיצות של אביו כנגד עוולות החברה. "אני לא מאחל לאף אחד לעבור את זה. כשחקן צעיר הייתי עושה שיקולים האם לנסוע באוטובוס. אם הייתי צריך שלושה אוטובוסים, הייתי קונה משהו לאכול בחמישה שקלים והולך לתחנה הראשונה, ואז הייתי לוקח רק שני אוטובוסים. הייתי חושב איך לאכול. זאת תקופה שאני רוצה לשכוח, אתה לומד להעריך את החיים. כל חמישה שקלים זה חמישה שקלים. אם הייתי מקבל מאבא שלי 50 שקל, הייתי מתקיים מזה במשך חודש".

הדרך לשבור את המצוקה היתה כדורגל. מדי בוקר האב יעקב היה מפזר את שלושת בניו בשלוש קבוצות נוער שונות ואוסף אותם בחזרה, כדי שהם יגשימו את עצמם. "למדתי מטעויות שאחיי עשו", אומר בוזגלו הצעיר. "תמיד הייתה תחרות גלויה בין האחים. הם חשבו שהם הכי טובים, והסתפקו בזה. הם היו משתגעים בגלל אבא. הם היו נותנים שישיות ושביעיות והוא היה אומר 'זה בסדר, אבל מאור יותר טוב'. הם היו מתעצבנים".

"בליון הייתי יותר טוב מבנזמה"

לא רק יעקב בוזגלו ראה שגדל לו שחקן בקנה מידה חריג, גם מאמניו של מאור, שיחד בנו לו מטרות כמעט בלתי אפשריות: או להיות מספר 1 או כלום. "זה מלחיץ, אבל למדתי להתמודד", הוא אומר. "זה שאבא אומר שאני הכי טוב בעולם זה לא לחץ?".

כדי לעמוד במטרות האלה בוזגלו החל לנדוד, עבר בקבוצות הנערים של בית"ר, הפועל ומכבי תל-אביב, עד שנכנס לשנת הסגר כדי לעבור לצרפת, לבית הספר המשובח של ליון. הכל החל מהזמנה לשחק בטורניר עם יובנטוס "דרך סוכן", הוא משחזר. "השתתפתי בטורניר של 24 קבוצות הכי טובות בעולם. הייתי בהלם. אחרי 18 שנה בלי התואר הזה יובנטוס זכתה בגביע ואני כבשתי בגמר נגד ברשיה. ליון ראו אותי בטורניר ונסעתי למבחנים במשך עשרה ימים, ונשארתי. הייתי שם שנה, אבל החוק הצרפתי אומר שאם אתה בלי אפוטרופוס, בלי הורים, אתה תהיה חייב לחזור".

מאותה שנה בצרפת לבוזגלו יש תמונות עם רונאלדיניו וסוני אנדרסון, אבל גם יסודות של מקצוענות שהוא התעקש לא לשכוח גם כשחזר למדינת החפיף. "אני מתחרט שלא תיעדתי כל רגע במצלמה", הוא אומר. "אתם יודעים מי היה חבר שלי לחדר? כרים בנזמה, היום כוכב ליון. בהתחלה התלוננתי עליו כי הוא היה משמיע מוסיקה בשש בבוקר בפול ווליום. הוא רצה אותי בחדר שלו כי אני מפרגן במגרש. בגלל שאחרי שהייתי עובר את השוער, במקום לתת גול, הייתי מוסר. פעם אחת, כששוב מסרתי לו, המאמן הפסיק את האימון ואמר לי 'אתה תהיה הכוכב ותיתן גול, אל תיתן לו לגנוב לך את התהילה'. פשוט בארץ אמרו לי תפרגן, תפרגן לחברים שלך מול השער".

מה ההבדל בין מה שלמדת שם למה שראית כאן בישראל?

"שם מפרידים אותך מגיל קטן מכל הדברים השליליים. היה לנו שחקן שהצטיין בכל מחלקות הנוער והגיע למילואים של ליון, אבל תפסו אותו מעשן בפנימייה ואז, בלי לשאול שאלות, העיפו אותו הביתה. מאז הוא לא משחק כדורגל. סגרו לו את כל הקבוצות בצרפת. לעומת זאת, שמעתי הרבה דברים לא טובים על הפנימייה של מכבי חיפה. אנשים מעשנים. אם זה היה בליון כולם היו הולכים הביתה. כשהגעתי לליון וראיתי בחורה, היית צריך לנשק אותה ארבע פעמים, פעמיים על כל לחי. אחרי האימון, אם אתה רואה אוהדים, אז לגבר לוחצים יד, ואת הבחורה מנשקים ארבע פעמים. כשחזרתי לארץ ניסיתי להעביר את המסר הזה, אבל פה שואלים אותך 'מה אתה עושה?'. הכל מתחיל מהדברים הקטנים האלה. פה שחקנים מגיעים דקה לפני אימון, עם מגנים וגרביים מהבית, ולא מתקלחים אחרי אימון".

וכשאתה רואה היום את כרים בנזמה מקבל צ'אנס להוביל ליון החדשה, מה אתה מרגיש?

"יא אללה, הייתי יותר טוב ממנו. הצוות המקצועי בליון אמר שאני יותר טוב ממנו".

"החזרה לארץ היתה כמו פצצה לפנים"

לא קשה לעבור כל כך הרבה קבוצות?

"תמיד רציתי לשחק כדורגל. רק הכדור ברשת עניין אותי. אמרתי לעצמי תן משחק טוב, תקבל אחר כך נקניקייה".

איך היתה החזרה לארץ, לנוער של מכבי חיפה?

"קיבלתי פצצה לפנים. גם תזונה, גם קצב האימונים שונה, גם איך שמאמן שמדבר אליך. הייתי מוכן לעזוב את ההורים לשלוש-ארבע שנים כדי להישאר בליון. הייתי משחק לפני בנזמה היום בליון. שם יודעים לטפח אותך. מאמן בוגרת בא לראות את הילדים. בגיל 15 הוא זימן אותי להתאמן עם הקבוצה הבוגרת, יחד עם הכוכב שלהם, סידני גובו. ציפיתי שיבוא איזה שחצן, אבל הוא לחץ לי יד ואמר 'בוא, תהיה בן זוג שלי'".

הוציאו לך אז תדמית של ילד מוכשר, אבל פרובלמטי.

"מי שמכיר אותי יגיד לך איזה בן אדם אני. בכל הנבחרות הייתי קפטן. כשהגיעו טוטו תמוז ושחקנים אחרים, תמיד אמרתי להם שיהיו בני הזוג שלי במגרש, הם נקשרו אליי ולא יכלו לעזוב. לימדתי אותם דברים שאותי לא לימדו. אף אחד לא לקח מנהיגות. כשראיתי חוסר בטחון אצל שחקן אמרתי לו 'אתה שחקן טוב'. פתאום אתה רואה את טוטו קופץ. זה עשה לי טוב".

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר

"מי בכלל יכול לדבר עם רוני לוי"

בוזגלו מרגיש שאת רוב התדמית הזאת הוא הרוויח בזכות המאבק מול מכבי חיפה ועוצמתה התקשורתית, עת שעלה לבוגרים והתעקש לשחק או לעזוב. הכל נגמר במחנה האימונים בעונה שעברה, אחרי תקרית עם מאמן הכושר, שאחריה נשלח לישראל ועזב את האלופה היוצאת. "אני חושב שכל מערכת היחסים עם חיפה הייתה שקר אחד גדול. בכל המשא ומתן הם היו אומרים משהו ואחר כך משהו אחר. הם לכלכו עליי ועשו לי אימוני כושר סתם. אחר כך הם היו אומרים: 'מה זה, הוא לא בכושר משחק'. אבל אני הייתי בא גמור למשחק, איך אהיה בכושר? ואז הגיע התאקל במחנה האימונים. שוב נתנו לי להתאמן לבד, נהייתי אצן כבר. הם ציירו את זה כאילו התחצפתי למאמן כושר, אבל זה ממש לא נכון. לא אמרתי לו כלום. אמרתי לו 'דידי (חממי), איזה כיף זה להתאמן לבד, אתה לא מבין איזה מטרות יש לי'. בציניות. פתאום הוא ענה: 'זה מה שאתה חושב? חבל שלא נשארת בארץ', אז עניתי: 'אולי באמת הייתי צריך להישאר'. הוא נתן ספרינט לרוני (לוי) ורוני סימן לו עם הראש 'החוצה'".

לא ניסית לדבר עם רוני לוי ולתת לו להבין את הצד שלך?

"לא, מי בכלל יכול היה לדבר איתו. אני רגיל שמאמן בא כל בוקר ואומר בוקר טוב. לא יכולתי לדבר עם מאמן שאומר בצורה עדינה 'מי אתה שתלחץ לי את היד?'. בכל מקרה, אני לא רציתי להישאר ולכן נכנסתי לבוררויות ומשפטים".

חברי הנהלה גם לא דיברו איתך בחיפה?

"אמרו לי שרוני מדבר ככה עם כולם".

מה אתה יכול לומר לשחקנים שמפחדים לעבור לקבוצות קטנות?

"צאו, שחקו. אתה משחק כל כך הרבה שנים, ומה אתה רוצה לקבל? צ'אנס בבמה הגבוהה. לא אכלתי ולא שתיתי בגלל מה שקרה בחיפה. תמיד חלמתי לשחק שם, אבל יש דברים ששווים יותר מכסף. למזלי נבראתי בחור חייכן".

"מכבי חיפה גורמים לך לא לאכול, לא לישון"

היום זה נראה כמו מהלך נכון, למרות שהיכולת שלך בהפועל פתח-תקווה היתה הרבה פחות טובה ממה שאנחנו רואים בסכנין.

"זאת עונה ראשונה, עדיין לא יכולתי אפילו 'לאכול את עצמי' בליגת העל. לא סתם אומרים ששחקנים שיוצאים מחיפה לא מצליחים. הם גורמים להם לא לאכול ולא לישון טוב בלילה, ואז הם אומרים 'הנה, הוא לא הצליח בקבוצה אחרת'. בתקופת המלחמה מכבי חיפה התאמנו בתל אביב ואני בגלל סכסוך נשארתי בבית בחיפה, לא התאמנתי אפילו. הייתי ישן במקלט. לא יכולתי לראות אף אחד. אתה יודע שהקבוצה מתאמנת ואתה במקלט. אף אחד לא התקשר או שאל מה קורה איתי. שחקן כדורגל צריך הכנה טובה. אז עם כל זה הגעתי לפתח תקוה".

אצל אייל לחמן שיחקת בעמדות חדשות לך, אפילו קשר אחורי.

"למדתי ממנו דברים שלא יכולתי ללמוד בחיפה. מכבי חיפה זאת קבוצה ששואפת לתארים, אין להם זמן ללמד, ולא ללמוד. הם יודעים הכל. אני רציתי לשחק, אמנם שיחקתי לא בתפקיד שלי, חוץ מכמה משחקים בסוף העונה, אבל אני לא מאוכזב. גם לא שירדתי ליגה. זאת עונה ראשונה".

אומרים שהאבא הדומיננטי שלך הפריע לך.

"ניסו לסכסך בינינו, אבל לא יצליחו. בחיים אבא שלי לא התערב בקטע מקצועי. אומרים לי 'למה אבא שלך דרש במכתב מרוני לוי שתשחק בהרכב?'. זה שטויות".

זה חלק מאותה תדמית שלילית שהוציאו לך?

"הייתי צריך להתמודד עם הרבה קנאה ועם אנשים שרצו להפיל אותי. אנשים, גם בנבחרת, דיברו אליי לא יפה. פתאום אנשים שגדלו איתך לא מוסרים לך, מנסים לדחוק אותך הצדה. אני בחור חזק והתמודדתי עם זה כל החיים שלי. מי שניסה להפיל אותי נפל בעצמו. מי שניסה לעשות לי רע נפל ומעד".

"לא רואה כדורגל ישראלי"

רק אחרי שיחה עם בוזגלו אתה מבין כמה הוא מנסה להתרחק מהביצה הישראלית. "אני לא רואה כדורגל ישראלי, לא מעניין אותי בית"ר, כלום. אני רואה דברים שאוכל ללמוד מהם. אני רואה כדורגל ספרדי וצרפתי, את כל הליגות, חוץ מהישראלית. זה לא מושך אותי. כשהייתי ילד לא היו לי פוסטרים של שחקנים ישראלים, רק זיזו. אני חושב שאני שחקן אירופי. יש לי מנטליות שונה. אני לא בליין, לא מעשן ושותה, ויש הרבה שחקנים כאלה בליגה".

אחרי הירידה עם הפועל פ"ת, למה בחרת דווקא בסכנין בקיץ?

"כשאבא שלי אמר לי 'תשמע מאור, אני חושב שכדאי לחשוב בצורה חיובית על סכנין', התעצבנתי. הייתי רגיל לקבוצות גדולות, מכבי והפועל ת"א, מכבי חיפה. זה נשמע לי מוזר לעבור לסכנין. אבל הוא הסביר לי את הצדדים החיוביים בכל הסיפור. היום אנחנו מיישמים את מה שהמאמן מעביר לנו, וזה ליהנות מכדורגל. זה תורם לאישיות להכיר דברים חדשים, תרבות שונה. לשחק בסכנין זה כאילו לשחק באירופה. לא לכל שחקן יוצא לשחק במגזר, אני לומד מהם הרבה. יש להם פה בסכנין דבר שנקרא כבוד, לא בכל הארץ יש את זה. הם שינו לי קצת משהו בראש, אבל גם אני שיניתי להם, אני לא פראייר. פה אין להם מושג מה זה מקצוענות. כשאני אומר להם מה לאכול בבית, הם צוחקים".

ואחרי סכנין, אירופה?

"מאוד מתאים לי לשחק בספרד או באיטליה. יש לי הצעות עדכניות מאירופה, אבל אני לא יוצא עכשיו. מהרבה סיבות. אני הולך צעד צעד. אבא שלי מכין לי כל בוקר פתק עם משימות מקצועיות לטווח הקצר. והמשימה הבאה שהוא רשם לי זה לנצח את בית"ר ירושלים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully