פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גרג אודן וסימני השאלה

        האם סנטר העתיד של ה-NBA יוכל לממש את הציפיות למרות הפציעה הקשה? האם פורטלנד תוכל להתאושש מהמכה? ולמה שטרן שוב בדיכאון?

        פלאשבק מהאייטיז

        הסיוט הכי גדול של כל אוהד של הפורטלנד טריילבלייזרס כרגע הוא המחשבה על סם בואי, ולא שיש להם אפשרות להתחמק מהמחשבה עליו. פרט לגרג אודן, בואי הוא השם הנפוץ ביותר במדורי ה-NBA של הימים באחרונים.

        בואי נודע בעיקר כשחקן שפורטלנד בחרה בבחירה השנייה של דראפט 84', מקום אחד גבוה יותר ממייקל ג'ורדן שנבחר שלישי על ידי שיקגו. הבלייזרס בחרו בבואי למרות שהחמיץ שנתיים שלמות בקולג' בגלל רגליים בעייתיות, ויתרו על ג'ורדן שנבחר לשחקן השנה במכללות, ולמרות זאת הבחירה נחשבה לסבירה בשעתה, בעיקר כיוון שלבלייזרס כבר היה בסגל שוטינג גארד מבטיח אחר בשם קלייד דרקסלר. לאחר עונת רוקי לא רעה, הברכיים של בואי התחילו לעשות בעיות. הוא כמעט לא שיחק בשלוש השנים הבאות, עבר חמישה ניתוחי ברכיים ופרש לאחר כמה עונות בינוניות בניו ג'רזי ובלייקרס רק כדי להיכנס לספרי ההיסטוריה בתור "ההוא שנבחר משום מה לפני ג'ורדן".

        ההודעה השבוע על הניתוח שעבר גרג אודן ועל כך שיחמיץ את כל העונה הקרובה העלתה מיד את השאלה האם מדובר בסם בואי הבא. נתוני הפתיחה דומים: אודן החמיץ את פתיחת העונה היחידה שלו בקולג' בגלל בעייה בשורש כף יד ימין, ושיחק עם גבס במהלך השנה. כאשר פורטלנד זכתה בבחירה הראשונה היתה לה גם האפשרות לבחור את קווין דוראנט, שנתן עונה עצומה במדי טקסס, נבחר לשחקן השנה במכללות ויש הטוענים שמדובר במייקל ג'ורדן הבא. למרות זאת החליט קווין פריצ'ארד, הג'נרל מנג'ר של הבלייזרס, ללכת על אודן ולהשאיר את דוראנט לסיאטל. האם פורטלנד שוב תראה את הדבר הגדול הבא בליגה במקום אחר, ועוד ביריבה השנואה שמעבר לכביש, בזמן שהשחקן שלה מתבזבז על ניתוחי ברכיים? האם יש אוהד של הבלייזרס שלא משוכנע כרגע שהקבוצה שלו מקוללת?

        למרות הכל, קשה למצוא מישהו בליגה שטוען שפריצ'ארד טעה כשבחר באודן. לעומת בואי, שנחשב בסך הכל לעוד סנטר טוב פוטנציאלי, אודן הוא הפרוספקט הגדול ביותר שהגיע לליגה מאז לברון ג'יימס. עוד בתיכונים הוא סומן כמי שיחזיר את ההילה לעמדת הסנטר, וסחט השוואות לביל ראסל ודייויד רובינסון. הוא זכה בכל תואר אפשרי בתיכון, וסחב את אוהיו סטייט עד לגמר המכללות, בו היה השחקן הטוב על המגרש למרות ההפסד לפלורידה. אודן נחשב לשחקן הגנה מושלם, הוא שיפר כל הזמן את יכולותיו ההתקפיות ונחשב גם לשחקן קבוצתי בעל אישיות חיובית במיוחד, מה שהיה חשוב מאוד לפורטלנד שמנסים להיפטר מתדמית הג'יילבלייזרס הטורדנית שלהם. דוראנט אמנם צבר תאוצה אצל פרשנים רבים כמועמד עדיף לבחירה הראשונה ככל שהדראפט התקרב, אבל קשה להאמין שהיה ג'נרל מנג'ר אחד בליגה שהיה מוותר על אודן.

        סבלנות, זה כל הסיפור

        הסיוט הכי גדול של כל שחקן NBA (ובעצם, של כל ספורטאי) גלום בשתי מילים- microfracture surgery (בהיעדר תרגום מדויק בעברית בדרך כלל משתמשים במונח הכללי יותר "ניתוח ארתרוסקופיה"). מדובר בניתוח חדשני שעוזר לשחזר סחוס בברך על ידי יצירת חורים קטנים בעצם. מאחר ומדובר בניתוח קצר ולא פולשני בעל אחוזי הצלחה גבוהים הוא אומץ על ידי ספורטאים עוד לפני שנערכו בדיקות מקיפות לגבי יעילותו. תקופת ההחלמה היא של כשנה, וסיכויי ההחלמה תלויים בגודל החורים ובמיקומם.

        ה-microfracture הפך למפורסם במיוחד ב-NBA בשנים האחרונות, ולמרות שהוא נחשב לניתוח שלא חוזרים ממנו לתפקוד מלא, ככל שהשנים עוברות יותר שחקנים מתקרבים לכך. רשימת השחקנים שלא שיחזרו את יכולת העבר שלהם או שבכלל לא חזרו לשחק לאחר ניתוח כזה כוללת את אלן יוסטון, כריס וובר, ג'מאל משבורן, טרל ברנדון ודריוס מיילס. מספר שחקנים חזרו ואז נאלצו לעבור ניתוח נוסף, כמו פני הרדאווי וקניון מרטין. ויש גם מספר סיפורי הצלחה, כמו אמארה סטודומאייר, ג'ייסון קיד וגם זאק רנדולף. אמארה נחשב לסיפור ההצלחה המובהק ביותר בנמצא, למרות שקשה לטעון שהוא חזר ליותר מ-90% מהיכולת שלפני הניתוח, כך שבפורטלנד יכולים להתעודד יותר דווקא מהאקס רנדולף, ששיחק מצוין בעונה האחרונה.

        אודן הוא השחקן הצעיר ביותר ברשימה שעבר ניתוח כזה. החורים שלו היו קטנים והניתוח עבר ללא תקלות, מה שמגדיל את סיכויי ההחלמה שלו. סיבה נוספת לאופטימיות היא שבפורטלנד לא מתכוונים לדחוק בו לחזור כמה שיותר מהר. סיבה אפשרית לחזרה הכושלת או החלקית של רבים מהשחקנים היא שהם ניסו לחזור מוקדם מדי. אמארה ניסה לחזור כי פיניקס רצה לאליפות ובסוף פגע גם בעצמו (נאלץ לעבור ניתוח בברך השנייה) וגם בסאנס. וובר, יוסטון וקיד הרגישו את סוף הקריירה באופק ומיהרו לחזור. גם בואי, שבתקופתו לא היה עדיין microfracture, מספר שהוא מיהר מדי לחזור בגלל רגשות אשמה ורק החמיר את מצבו. סבלנות, זו העצה שכולם נותנים לאודן, ואין סיבה שהוא לא יקשיב להם.

        ירידה לצורך עלייה?

        הסיוט הכי גדול של דיוויד שטרן הוא להתעורר בוקר אחד ולשמוע שגרג אודן יחמיץ את עונת הרוקי שלו ושיש סיכוי שמדובר בפצוע סדרתי. שטרן זקוק לאודן כאן ועכשיו. הוא צריך כמה שיותר הבטחות וכמה שיותר סיפורים של כדורסל נטו כדי להשכיח מהציבור את פרשיית ההימורים של טים דונהי, סיפור ההשעייה של אמארה ודיאו בסדרה מול הספרס בפלייאוף האחרון ומשפט ההטרדה המינית של איזיאה תומאס. ה-NBA מאבד פופולריות מרגע לרגע, ושטרן בנה על היריבות שתירקם בין אודן ודוראנט ככזו שתחזיר את עניין הציבור בליגה. הוא אפילו שיבץ את המפגש הראשון ביניהם בחג המולד, במשבצת שהיתה שמורה בשנים האחרונות לשאק וקובי. עכשיו הצופים יקבלו בכריסמס שתי קבוצות חלשות, אחת עם כוכב גדול בהתהוות ואחת בשנת בנייה והמתנה.

        מבחינת פורטלנד המצב מורכב יותר. אם מישהו יבטיח להם שאודן יחזור ל-100% יכולת בעונה הבאה, אז לא בטוח שהמצב שלהם רע כל כך. בכל מקרה פריצ'ארד בונה לטווח הרחוק, ולראייה הוויתור על רנדולף וניקוי הקבוצה כמעט מכל החוזים הארוכים שלה. העונה הקרובה תיבנה סביב רוקי השנה שעברה ברנדון רוי ולמרקוס אולרידג' המבטיח, והשניים יצברו נסיון נוסף בלי לחץ להשיג נצחונות.

        הבלייזרס יעמידו את אחד הסגלים החלשים בעונה הקרובה, מה שאולי יביא להם בחירת דראפט גבוהה נוספת בדראפט 2008, שצפוי להיות גדוש בכישרון בדיוק בעמדה בה הבלייזרס צריכים חיזוק - פוינט גארדים, עם שמות כמו טיי לאווסון מצפון קרוליינה, דארן קוליסון מ-UCLA או די.ג'יי אוגוסטין מטקסס שעשויים להיות פנויים בתחתית בחירות הלוטרי. שלא לדבר על או.ג'יי מאיו מ-USC או דרק רוז מממפיס שייחטפו כבר בשלישייה הראשונה, ואם הם ישלחו שוב את ברנדון רוי לייצג אותם בהגרלת הלוטרי, אולי הוא יסדר להם עוד בחירה ראשונה. אין להם שום סיבה לזרז את אודן, בטח שלא בעונה הקרובה ואפילו אם ההחלמה תגלוש לפתיחת העונה הבאה.

        בובת חרסינה מהלכת או סתם חסר מזל?

        השאלה הגדולה היא איזה אודן יחזור ומה יהיה איתו בהמשך. למרות שסיכויי ההחלמה שלו יחסית גבוהים, עדיין מדובר בניתוח שרוב מי שעבר אותו לא התקרב ליכולת שלפני הניתוח. גם סדרת הבעיות הבריאותיות שלו לא תורמת לאופטימיות של פורטלנד, שעד לא מזמן הייתה בשמיים. מעבר לפציעה בכף היד היו לו גם בעיות בשקדים שגרמו לו להיעדר מרוב משחקי ליגת הקיץ, ומאז הפציעה האחרונה מסתובבות שמועות על כך שעוד לפני הדראפט היה ידוע שהפרופיל הרפואי של אודן מזכיר יותר שחקן עבר בן 40 מילד בן 19 בתחילת הקריירה.

        ועדיין, קשה להאמין שמדובר בסם בואי הבא. בתמונות בואי נראה כמו מוטציה חסרת פרופורציות בין הרגליים לשאר הגוף שכל רגע יכול להתפרק, בזמן שאודן הוא אתלט שלפחות במבט ראשון נראה בנוי לתלפיות. אבל גם האפשרות שמדובר בסך הכך במהמורה קטנה בדרך הבטוחה למעלה נראית כרגע רחוקה מאוד.