כנגד כל הסיכויים

במדינה בה הצלחה נמדדת בכמות לחיצות הידיים, נשיקות סתמיות על הלחיים בין אנשים שבקושי מכירים, בר מצוות ושאר אירועים, יש שיגידו שקשר כמו ביבראס נאתכו, הילד בן ה-20 מכפר כמא, לא יוכל להגיע לגדולה. "הוא בחור מאוד שקט ואף אחד בקבוצה לא ממש מכיר אותו", מספר עליו חבר מהפועל תל אביב, "הוא בא לאימון, עושה את שלו והולך הביתה, בלי להתעסק יותר מדי בשאר הדברים. מה שבטוח, זה שהוא נותן בכדורגל את כל מה שיש לו".

אולי דווקא בשל היותו שונה מהשחקנים המפונקים של ימינו, אולי דווקא בשל הדמיון שלו לשחקנים הגדולים מפעם שגדלו לכוכבים כנגד כל הסיכויים, נאתכו אמור לעשות השנה את הפריצה הגדולה ולהיכנס לתודעה הספורטיבית. קשר מחונן, עם אופי מברזל וסיפור מרתק, שאחרי שתשמעו אותו תבינו שאין מישהו שמגיע לו יותר להצליח השנה מאשר נאתכו.

הכישרון הענק של נאתכו היה צריך לצלוח שוב ושוב מעברים, שינויים וקשיים, שלא מאפיינים את דור המחשבים של ימינו, מה שאולי הפך אותו לחזק נפשית. נאתכו החל את קריירת הכדורגל שלו בשנת 96, אז עבר עם משפחתו מהכפר הצ'רקסי שבגליל התחתון לעיר מודיעין, וזאת בשל שירות אביו במשטרת ישראל. הילד היה בקושי בכיתה ד' כשהוא נחת בעיר הרפאים הנבנית, והאבא, בעזרתו של ידיד המשפחה ושופט העבר יהושע לויה, חשב לנצל את ההזדמנות ולהכניס אותו למסגרת ספורטיבית, שם הוא ימצא סוג של בית. "יהושע התקשר אלי לפני שנסע לחו"ל ואמר לי שהוא חוזר עוד כמה ימים ושלוקחים אותו לשחק במכבי תל אביב", מספר האב אכרם. בן סהר, כדורגלן ק.פ.ר היום וחבר של נאתכו ממודיעין באותה תקופה, נשאל על ידי מאמן הילדים בהפועל אם הוא מכיר ילדים מוכשרים נוספים שיכולים להגיע לקבוצה. סהר קרא לנאתכו. "קראו לנו והתייצבנו", נזכר אכרם, "נתנו לביבראס להקפיץ כדור, למסור כדור, לבעוט כדור. המאמן אמר לכולם שאפשר מיד לקחת אותו כי מדובר בשחקן מושלם, לא עוד ילד בינוני".

לאורך הקריירה הקצרה שלו בהפועל תל אביב והנבחרת, נאתכו באמת התגלה כקשר מושלם בקנה מידה ישראלי. הוא כל מה שהכדורגל המודרני דורש מקשר בכל הנוגע לשילוב בין משחק ההגנה למשחק ההתקפה, הבעיה היתה שנאתכו לא בא ממסורת ספורטיבית גדולה בישראל. עוד תנאי פתיחה לא קל. נאתכו הוא, כאמור, בן לעדה הצ'רקסית ויוצא כפר ממנו לא הגיחו כוכבים גדולים לכדורגל הישראלי, גם לא לכל ענף ספורט אחר. מלבד נילי נאתכו ז"ל, בת דודתו של ביבראס, שנהרגה בתאונת דרכים. את ה-5 בנובמבר 2004 לא שוכחים במשפחת נאתכו. באותו ערב יצאה כדורסלנית נבחרת הנשים של ישראל לבילוי, יחד עם אחותה דיאנה ובנות משפחה נוספות. בדרכן חזרה לכפר איבדה הכדורסלנית המוכשרת את השליטה על ההגה וג'יפ, שהגיע מן הכיוון הנגדי, גדע את חייהן של נילי, דיאנה ובת דודתן רג'א.

ביבראס הצעיר, שחקן נבחרת נערים ב' והפועל תל אביב, נהג להגיע למשחקיה של נילי וזו דאגה לגמול לו בשבתות. בזכות הקשר הספורטיבי ואולי גם בלי קשר אליו, שמרו צמד הנתכואים על קשר הדוק. המשפחה, שליוותה את הקריירה של השניים באדיקות, הבינה כבר ביום הראשון שלאחר המקרה כי לנאתכו הצעיר יהיה קשה להתמודד עם האבל הכבד ופנו מיד להפועל תל אביב.

"שלחו אלינו פסיכולוגית, שישבה עם המשפחה שלנו ותוך יומיים הוא ממש חזר לאיפוס", מספר אכרם נאתכו, "מדובר בסופו של דבר בגורל, אנחנו מקבלים את זה כעובדות גמורות. אנחנו מעודדים את הילדים שלנו לדבר על זה באופן חופשי ובלי שום מחסומים. ביבראס היה מאוד קשור אליה. הם היו כמו אח ואחות".

אולי דווקא הטרגדיה הזאת חיזקה את נאתכו להשלים את מה שהתחיל. אחרי הכל, מלבד נילי נאתכו, לא יצאו ספורטאים גדולים מהעדה. הוותיקים זוכרים נציג בהפועל טבריה, אך אפילו הקבוצה המקומית, הפועל כפר כמא, שבתקופת שהותה בליגה ב' זכתה לתמיכה גדולה של אנשי הכפר, ירדה לליגה ג' ושם נעה בין דשדוש לפירוק. לזכותו של נאתכו גם עמדה הגבורה ההיסטורית שהולכת עם הצ'רקסים לאורך שנים, מסורת אותה הוא יונק כמו כל בני העדה ובטח גם נתנה לו כלים לגבור על תנאי הפתיחה הלא קלים. הצ'רקסים, שפירוש שמם הוא ה"אנשים המושלמים", לא זוהו כספורטאים מוצלחים בארץ, זאת חרף העובדה שהעם הצ'רקסי מאופיין בלוחמים נאמנים וחזקים, שהספורט הוא בדמם.

אולי אם נאתכו לא היה מגיע למודיעין בזכות שירות אביו, כל זה לא היה קורה. נאתכו למד בבתי ספר רבים, כולם יהודיים. בתקופת הגן היה נוסע לכפר תבור, עלה לבית הספר "כדורי", משם למודיעין ובהמשך, כשכבר היה בהפועל תל אביב ואף התגורר ב"בית האדום" של מחלקת הנוער, עוד הספיק ללמוד ב"מוסינזון" שברמת השרון ובבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" שבחולון. במקביל הוא ינק את המסורת הצ'רקסית המפוארת והתחשל בהתאם.

"למרות שלמד בבתי ספר יהודיים, ביבראס מדבר צ'רקסית צחה", מתגאה האב, "כל פעם שאני מדבר איתו, אני מזכיר לו שלושה דברים שאסור לו לשכוח. אל תשכח שלא קוראים לך ביבראס, אלא פיפאס, שמשמעות השם היא שומר האויבים, שאתה צ'רקסי וכששואלים אותך מה הדת שלך אז אתה אומר שאתה מוסלמי. הוא מקיים את המנהגים, את כל מה שמושרש בנו השתדלנו להשריש גם בו".

במשפחת נאתכו משתדלים לקיים את חמש המצוות של האיסלאם, חוגגים את החגים הצ'רקסיים והאב מספר כי בסך הכול מדובר במשפחה צ'רקסית מסורתית, אך לא דתית. למרות זאת, בני המשפחה בחנו בעבר אפשרות לחזור למולדתם, קווקז, אך פחדו מתגובת הילדים. הצ'רקסים בישראל מתחתנים רק עם בני עדתם, כמוהם גם ביבראס, לו מחכה בת הכפר ליום שיבחרו בכך. "אנחנו לא מייבאים ולא מייצאים. מאז קום המדינה, אולי בחור אחד מהכפר התחתן עם יהודיה. אין אצלנו התבוללות, אחרת העדה תיעלם".

מיותר לציין כי מוצאו עורר נגדו את השד הגזעני, לא רק במשחקים נגד בית"ר ירושלים, אבל גם על כך נאתכו התגבר. בעברו נושא נאתכו עימות מפורסם עם אחד מחבריו לנבחרת הנוער, מאור בוזגלו. הנבחרת חזרה בדיוק מטורניר גמר אליפות אירופה באיטליה ויעקב בוזגלו, אביו של מאור, טען כי אכרם נאתכו מנסה לסכסך בין שחקני הנבחרת למאור. בדקה ה-30 במשחק הגביע לנוער בין הפועל תל אביב של נאתכו נגד מכבי חיפה של בוזגלו, תיקל נאתכו את בוזגלו וזכה בכרטיס צהוב. האב יעקב, שישב ביציע התחמם, התרומם וצעק לנאתכו: "ערבי מסריח". אכרם עדיין לא שוכח ובטח לא סולח.

"זה פשוט טמטום שלו", הוא אומר. "הילד שלי יושב איתו באותו חדר ומשחק איתו באותה נבחרת. אני לא הייתי יכול לעשות דבר כזה למאור, אני אצעק לו מרוקאי מסריח? אין דבר כזה. חוץ מזה, לא נפגענו כי אנחנו בכלל לא ערבים, אבל זה ממש לא במקום. האחים והדודים של המשפחה שלנו ישר ירדו לכיוונו ואם השוטרים לא היו לוקחים אותו הוא היה יוצא על אלונקה. אם זה היה מישהו מקבוצה יריבה צועק לו כמו שקורה במשחקים מול בית"ר ירושלים, אז לא היה מזיז לי ולביבראס זה רק עוזר במשחק. בכל מסגרת תמיד יש מתחים ומדובר במתחים בריאים אבל להפוך את זה לעוינות, אצלנו זה לא היה קורה בחיים. חוץ מזה, הוא קודם כל פוגע בילד שלו ואחר כך גם בנבחרת. אבל זו הדרך שלו".

כאמור, נאתכו עדיין לא הפך למפלצת בגדי המעצבים ומכוניות הפאר כמו שחקני הכדורגל בני דורו, מעטים הסיכויים שגם יהפוך לאחד כזה. התמימות והשקט שמאפיינים את העדה באים לידי ביטוי גם במצבו של השחקן כיום. נאתכו נחשב לכישרון ענק, כוכב הנבחרת הצעירה ובעברו קפטן נבחרת הנוער של ישראל. בהפועל תל אביב ביבראס עוד לא זכה להזדמנויות רבות. בתפקידו משחקים וואליד באדיר, מזואה אנסומבו וגם שי אבוטבול, לכשיחזור מהפציעה, צפוי להיות מועדף על פניו בהרכב הקבוצה.

"הוא מנסה להתבלט", מסביר האב, "אבל הוא רוצה להתבלט רק דרך היכולת שלו. אני חושב שמאז שזרקו אותו למים, הוא הצליח לשחות לא רע. לי לפעמים בוער שהוא יתחיל לשחק, אני רואה את השחקנים בגיל שלו שמשחקים באופן קבוע וזה צורם. תמיד יש את המחשבה להעביר אותו לקבוצה אחרת. אבל זה לא כל הזמן תלוי בי. אני לא יכול לשכוח שגדלנו בהפועל, אנחנו לא יכולים לעזוב בטריקת דלת. אם זה היה תלוי בי כבר מזמן הייתי מסלק אותו משם, אבל הוא עוצר אותי כל הזמן כי הוא פשוט אוהב את המועדון. הוא מרגיע אותי ואומר לי שהוא עוד יראה לכולם מה הוא שווה". אם הכל יסתדר בסוף, סיפורו של נאתכו אמור להפוך אותו לגרסה המודרנית של רפעת טורק, אחד ממנהיגי העבר של המועדון. זאביק זלצר בטוח שזה גם מה שיקרה.

"מדובר בבחור מאוד חזק נפשית, מאוד מאוד חזק", מעיד זלצר, שנמצא בקשר עם השחקן למרות שזה כבר אינו נמצא במסגרת נבחרות הנוער והנערים. "הוא שחקן עם ראיית משחק מדהימה, הוא יודע להעביר כדור נגד כיוון הריצה, משהו כמו שאראס בכדורסל, יש לו בעיטה חזקה ומדויקת ויש לו את כל האיכויות להפוך לשחקן מוביל של נבחרת ישראל בקרוב מאוד. אין לנו המון כישרונות מהסוג שלו, וכשיש רצון, נכונות לעבודה קשה וכישרון אז גם מצליחים. הוא מוכשר והוא יצליח, לא יכול לקרות אחרת. הוא כבר לא ילד, הוא כבר חייל והוא בחור מדהים. גם באישיות וגם ביכולות. יש לו כושר מנהיגות, הוא סוחב אחריו ומלכד אנשים סביבו. יש לו את היכולת לקחת אוסף אנשים ולהפוך אותם ליחידה. לא צריך לעשות את זה ברעש. לפעמים, כשאוהבים מישהו, הוא לא צריך לרדות בשחקנים כדי להפוך למנהיג, השחקנים פשוט עושים את זה מתוך אהבה והבנה. הוא עמד על זה שהוא יתגייס לצה"ל כמו החברים שלו למרות שהיה יכול לוותר על זה, ועצם העובדה שהוא עומד ושר את ההמנון, מה צריך יותר מזה?"