שבוע שלם טחנו לנו את השכל שאנחנו יכולים לנצח את אנגליה. תיקו? בכלל הגיוני. אנגליה פצועה, אנגליה משחקת לא טוב, אנגליה במשבר.
אז אמרו. בדרך מישהו שכח שישראל היא ישראל ואנגליה היא אנגליה וזו השורה התחתונה. כי גם השחקן השביעי והשמיני שסטיב מקלארן היה בוחר לכל עמדה בנבחרת שלו, משחק בפרמיירליג, הליגה הזו שהכוכב הגדול עידן טל בילה בה בעיקר על הספסל.
אנגליה הייתה טובה בהרבה מישראל, בטח כשזו לא הגיעה מוכנה. אריק בנאדו, עלה למעשה כבלם שלישי, אבל ההגנה הייתה כל דבר מלבד מוכנה לחוד האנגלי. לא מוכנה ומאוד נרפית. כל כדור עומק הפך לסכנה, המגינים לא תיפקדו מול ג'ו קול ושון רייט פיליפס והשערים הגיעו כתוצאה ממגננה רעה. יואב זיו שבר את קו הנבדל בדקה ה-20 והרשה לשון רייט פיליפס לכבוש בקלות ומייקל אואן הסתובב על קו הרחבה הישראלית וכבש שער נפלא בדקה ה-50, כאילו אין באזור שלו חמישה או שישה שחקנים בכחול. מיקה ריצ'רדס סגר סיפור עם שער בנגיחה אחרי שמצא את עצמו לבד לגמרי במרכז הרחבה בכדור קרן.
נקודת המפתח בניצחון האנגלי הייתה הפציעה של פרנק למפארד. בהיעדרו של קשר צ'לסי, סטיב מקלארן הסיט את סטיבן ג'רארד למקומו הטבעי, במרכז הקישור, ואת האגף הימני השאיר לשון רייט פיליפס, שלא רק שכבש אלא גם הצטיין ולא הפסיק לסכן את ההגנה הישראלית.
ועם זאת לאנגליה אין יותר מדי סיבות לשמחה. אלו היו שלוש נקודות ברורות וצפויות מול יריבה נחותה. המבחן שלה יהיה מול רוסיה בעוד ארבעה ימים. ישראל מצידה לא רק שהפסידה, אלא בעיקר חזרה למציאות. דרג רביעי באירופה, אולי איזו הפתעה קטנה באצטדיון רמת גן מדי פעם, לא יותר.
מהלך המשחק
דקה 10: אואן קיבל כדור עם הגב לשער, הוריד קטנה להסקי, אבל זה בעט ממצב נוח, 10 מטרים מהשער, מעל המשקוף.
דקה 17: ג'רארד העלה כדור קרן, הסקי הגיע ראשון ונגח החוצה.
דקה 20: גול! ג'ו קול התנהל בחופשיות במרכז והגביה כדור אלכסוני משמאל לימין, שון רייט פיליפס הגיע ראשון, ספק מעמדת נבדל, וכבש בקלות. 0:1 לאנגליה.
דקה 37: אואן קיבל כדור בתוך הרחבה ובעט כדור שפגע באוואט, הכדור חזר לאואן, אבל ממצב נהדר החלוץ האנגלי בעט מעל המשקוף.
דקה 41: אואן מצא את אשלי קול פנוי לחלוטין בתוך הרחבה הישראלית, אבל אוואט הדף את הבעיטה של המגן.
דקה 50: גול! גארת בארי הכניס כדור למייקל אואן, שהסתובב באין מפריע ומ-16 מטרים שלח כדור נהדר לפינה השמאלית של אוואט. 0:2 לאנגליה.
דקה 63: ג'רארד הכניס כדור עומק לג'ו קול, שמזווית קשה נבלם אצל אוואט לקרן.
דקה 66: גול! מיקה ריצ'רדס הגיע בקלות לכדור קרן ונגח פנימה שער קליל. 0:3 לאנגליה.
דקה 88: אואן הגיע ראשון לכדור עומק של אנדי ג'ונסון, חלף על פני אוואט, אבל יואב זיו הספיק להגיע ולהרחיק מטר מהקו.
אנגליה: פול רובינסון, מיקה ריצ'ארדס, ריו פרדיננד, ג'ון טרי, אשלי קול, שון רייט פיליפס (דייויד בנטלי 83), ג'ו קול, גארת בארי, סטיבן ג'רארד (פיל נוויל 71), אמיל הסקי (אנדי ג'ונסון 71), מייקל אואן.
ישראל: דודו אוואט, יובל שפונגין, טל בן חיים, שמעון גרשון, יואב זיו, אריק בנאדו (עומר גולן 58), וואליד באדיר, עידן טל, יוסי בניון, יניב קטן (מיכאל זנדברג 75), ברק יצחקי (טוטו תמוז 46)
הטוב, הרע והמכוער
הטוב
סוף סוף ראינו מאנגליה את ה-4:4:2 המסורתי והאמיתי. אמיל הסקי חלוץ חוד גדול, מייקל אואן קטן ועוקצני לידו ומעל הכל האגפים. סטיב מקלארן נכנע לעצמו ולמרות הערכות שמייקל קאריק יפתח במרכז וג'רארד שוב ישחק בימין, הוא היה מספיק חכם כדי להעלות את שון רייט פיליפס באגף אחד ואת ג'ו קול בשני. שניהם הצטיינו, התעללו בהגנה הישראלית והפכו את ההבדל לגדול יותר.
הרע
יואב זיו הוא אחד מהשחקנים הישראלים שעשו את ההתקדמות הכי גדולה בשנתיים האחרונות. למה? כי בישראל מגן טוב הוא זה שיוצא קדימה ועושה טוב התקפה. האלמנט ההגנתי הוא פחות חשוב. היום ראינו שיואב זיו הוא אולי שחקן טוב, אבל בטח לא ברמה אירופאית גבוהה. זיו היה חסר אונים לחלוטין מול שון רייט פיליפס וגם שבר את קו הנבדל שהביא לשער של קשר צ'לסי.
המכוער
התקשורת הישראלית, נקודה. היא בנתה השבוע רמת ציפיות לנקודות כאילו אנחנו משחקים מקסימום מול קפריסין ובדקות אלו ממש יושבים בעלי הטורים ועורפים ראשים. מחר נקרא על זה בכל העיתונים. מילת סליחה על כך שהם הציגו את אנגליה כנבחרת אימפוטנטית וגרועה? חס וחלילה. הודאה בטעות שהם לא העריכו את יחסי הכוחות כראוי? מה פתאום. כמו הנבחרת, דרג ד' באירופה.