יותם עלה לבוגרים

יש משהו מטעה בכדורסל של פנאיוטיס יאנאקיס. לעתים נראה ששחקן העבר הגדול מגביל את הנבחרת הסופר מוכשרת שלו: הוא פותח בחמישייה מוזרה, כששלושה מהגארדים המובילים שלו (פאפאלוקאס, ספאנוליס וזיסיס) מעודדים מהספסל; מחליף את כוכביו ללא הרף; מתעקש שהכדור ייכנס בכל התקפה פנימה לפאפאדופולוס או לפאפאלוקאס במקום לנצל את היצירתיות של שחקני החוץ; וקבוצתו כמעט לא רצה למתפרצות.

אלא שבמקביל שומרת יוון על רעננות תמידית, לוחצת בטירוף על כל המגרש, משתמשת בשמירות כפולות ומתישה את היריבה. בסוף, כשהשלשות נכנסות, הקבוצה ממול מגלה שהיא הקיזה דם לריק, והיוונים ממשיכים לשלבים הגבוהים באליפות.

לרוע מזלה של ישראל, זו הפעם השנייה זה שנתיים שהיא נופלת חלל לאשליה שמעורר יאנאקיס בקרב יריבותיו: היא היתה קרובה, אבל בסיום התברר שהיתה כל כך רחוקה. לזכותה ייאמר שהיא נענתה לאתגר האינטנסיוויות היוונית. ישראל הרביצה, נלחמה ועשתה את הסוויץ' המתבקש מהמשחקים הלא אגרסיוויים בהזדמנות האחרונה.

יניב גרין הנהדר פרח כרגיל מול היוונים ויותם הלפרין עלה רשמית לבוגרים במשחק הזה. כבר מספר שנים מחכה הכדורסל הישראלי לילד מלא הביטחון מקבוצות הנוער, אבל כשחקן בוגרים היה הלפרין בעיקר מהוסס ומפוחד. אתמול היה לו משחק מושלם מול הגארדים המובילים בקבוצות הטובות ביבשת, עם חדירות נפלאות, אסיסטים מבריקים, דיוק וחדות. העובדה שהוא מתעלה משחק שני ברציפות מעוררת תקווה שהפעם המהפך שחל בו אמיתי.

למרבה הצער, שרף השאיר את הלפרין על הספסל מספר דקות מיותרות ברבע האחרון, וכשחזר יצאה ישראל מהקצב והרימה דגל לבן מול היוונים. זו לא היתה הבעיה היחידה בניהול המשחק: התלות המוחלטת בטפירו התגלתה, כצפוי, כחרב פיפיות. למרות זאת, שרף לא שקל לתת את ניהול המשחק בדקות האחרונות להלפרין (וניפה משום מה את רביב לימונד). לא ברור גם מדוע מתעקש שרף על מתן נאור, כשגיא פניני מסוגל לספק גם הגנה וגם תרומה התקפית.

אבל יש גם נקודה מעודדת: המשוכה הגבוהה ביותר מאחורינו. רוסיה איננה נבחרת על והכוכב של סרביה הוא ילד בן 20. ישראל מסוגלת לעלות שלב וכדאי שגם המאמן שלה יתחיל לשדר לה את זה, במקום לחגוג העפלה צפויה ומתבקשת לאליפות אירופה.