פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכללות: מהסוף להתחלה

        שני המסטולים נזכרו להמר על האלופה ומצטיין העונה אחרי שהיא כבר החלה, וגם נותנים לנו שיעור מעמיק על תולדותיו של פרס ההייזמן

        את הכתבה הזאת – מי לדעתנו הקבוצות שתתמודדנה על האליפות – היינו אמורים לפרסם עוד לפני המחזור הראשון, אבל אילוצי מערכת (הנגאובר) גרמו לכך שאנחנו מפרסמים אותה השבוע, וטוב שכך, כי אחד מאתנו חשב להמר על מישיגן (לא נגלה לכם מי זה, אבל נרמוז שהשם שלו מתחיל באות ת' ושזה לא רן). האמת, להמר על משחק האליפות זה עניין בכלל לא פשוט, מפני שבניגוד לכל ענף ספורט אחר – כולל פוטבול מקצועני – בפוטבול מכללות כל הפסד עלול לעלות לקבוצה המפסידה בהדחה מהאפשרות לשחק על האליפות – רק תשאלו את אוהדי (שוב) מישיגן, שבעונה שעברה ההפסד שלהם ליריבה אוהיו סטייט הביא להדחתה מן המקום השני ולכך שמישיגן שיחקה (ושוב – הפסידה) ברוז-בול מול דרום קליפורניה. אז תיאורטית, מישיגן יכולה גם השנה להגיע לרוז-בול, אך בהתחשב בתצוגה ההגנתית שלהם במשחקים האחרונים היא תצטרך להתפלל להזמנה לשחק ברכבת-ישראל-בול (שישוחק במתחם הרכבת בלוד נגד אוניברסיטת ביר-זית).

        נתחיל בכך שאנו שונאים תחזיות. הן הרי אף פעם לא מתגשמות, וגם כשהן מתגשמות – זה בדרך כלל לא ממש חוכמה. וגם קשה לקבל עליהן קרדיט, ובהיותנו חולי קרדיט, אנחנו לא מתים על תחזיות. אבל בכל זאת, אם כל מערכת עיתונאית המכבדת את עצמה נתנה את התחזית שלה, מי אנחנו שלא ננסה לפחות להיענות לאתגר (הערת עורך - אולי לא הבנתם היכן אתם נמצאים, אבל זו ממש לא מערכת שמכבדת את עצמה). אז הנה זה, ההימור שלנו למשחק האליפות, ואל תתפסו אותנו במילה (למרות שברור לנו שכן).

        LSU או USC?

        רן: נתחיל כמובן בטרויאנים. אם לא יקרה משהו באמת מפתיע, כמו לדעתי שני הפסדים ומעלה לקבוצה של פיט קארול, הם ימצאו את עצמם על המגרש בניו-אורלינס ב-7 בינואר כפייבוריטים. למרות לוח משחקי חוץ לא פשוט (בנברסקה, אורגון, קליפורניה ובאריזונה סטייט), הקבוצה הזאת פשוט מפוצצת מדי בכשרון בשביל שאני אוכל להמר נגדה (למרות שאני ממש ממש, אבל ממש רוצה). מי הקבוצה שתשחק מולה? זה כבר עניין יותר מסובך. השאלה הזאת, לדעתי, תקבל תשובה ב-6 באוקטובר, כשהנמרים מלואיזיאנה סטייט יארחו את הגייטורס מפלורידה.

        הסיבה שאני הולך עם LSU היא שרוב המשחקים הקשים שלהם יהיו בבית (חוץ מביקור אחד וטעון בבית החדש של נייק סייבן באלאבמה). מי יכול להרוס לי את התיאוריה? אולי איזו קבוצה מהביג-איסט שתצליח לסיים עם מאזן מושלם (אם כבר – ווסט וירג'יניה).

        תומר: אני מסכים שהמשחק, כנראה החשוב ביותר, של העונה הוא כשהתמסחים יתארחו בביצה של הנמרים. לעומת זאת, אני רואה פנצ'ר במסעות החוץ של הטרויאנים, שהם לא קלים בכלל, שיביא לכך שהם לא יתמודדו על האליפות. כמעט לכל קבוצה יש את המשחק הזה שבו שום דבר לא הולך לפי התכנון, ולמרות הכשרון הרב שמסתובב שם, אין סיבה שלהם זה לא יקרה. אמן ואמן. אני יכול לומר שלדעתי, יהיה לנו גמר בין קבוצה מה-SEC לבין קבוצה מהביג-איסט. זו כנראה תהיה לואיזיאנה סטייט, בגלל שהיא מארחת את פלורידה – שאיבדה יותר מדי בהגנה – אבל ניצחון של טיבו ושות' בהחלט אפשרי. מנגד, ב-8 בנובמבר ישוחק המשחק שיקבע לדעתי את היריבה השניה, כשלואיוויל תתארח בווסט וירג'יניה בקרב על הביג-איסט. אם ללואיוויל הייתה הגנת ריצה, הייתי מהמר על בריאן ברום שיתמודד על הגביע, אבל מול ווייט וסלייטון זה לא יספיק, ולכן ווסט וירג'יניה מול לואיזיאנה סטייט ישחקו בניו-אורלינס.

        מהם ההימורים שלכם? אתם רואים הפתעה של קבוצה כמו ויסקונסין? או אולי אתם הולכים "על בטוח" ובוחרים בטרויאנים? אתם יותר ממוזמנים לתת כאן את ההימורים שלכם, רק תעשו טובה ותסבירו למה – אולי תשכנעו אותנו.

        תולדות ההייזמן

        אם כבר בתחזיות עסקינן, אי אפשר להתעלם מעוד מרוץ לתואר, שבמקרים מסוימים אף יותר חשוב ומסקרן מאשר האליפות. לא, אנחנו לא מתכוונים לצליחת הכינרת, אלא לפרס ההייזמן. מה זה הפרס הזה? על שם מי הוא קרוי? מי המועמדים ולמה לצ'ייסר של הוויסקי יש טעם לוואי של פיג'לינג? תמשיכו לקרוא, נענה על הכל (כן, גם על השאלה עם הצ'ייסר).

        פרס ההייזמן ניתן לשחקן המצטיין של העונה, מה שנקרא בעברית – MVP, והוא קרוי על שמו של אחד ג'ון וויליאם הייזמן. הייזמן נולד ב-23 באוקטובר, 1869 (כשפרס התגייס לצבא), בקליבלנד שבאוהיו, ולא, הוא לא מכיר את לברון (למרות שיש מצב שהסב-סבא שלו היה עבד של הייזמן), וגדל בטיטוסוויל, פנסילבניה. כבר בנעוריו הוא שיחק ספורט, במין שילוב הכלאתי בין כדורגל לרגבי, ובשנת 1887 עבר לאוניברסיטת בראון, שם שיחק פוטבול עם חבריו לכיתה, ושנתיים מאוחר יותר עזב את בראון – בכל זאת, כמה סיפוק אפשר למצוא ברוד איילנד? – ועבר לאוניברסיטת פנסילבניה, כדי לסיים תואר במשפטים. הוא כנראה ממש התחרפן מהמרצים שלו, כי שם הוא שיחק שלוש שנים של פוטבול, בשלושה תפקידים – סנטר, תאקל ודיפנסיב-אנד (העיקר להרביץ).

        הייזמן הפך למאמן לאחר שנאלץ לפרוש מהספורט, בעקבות הפרעת ראיה קשה שנוצרה בעקבות – קבלו את זה – הבזק של ברק. נשבעים לכם בחיים שלנו, ברק, וכזה שבא מהשמיים (לא פלאש של אהוד). בשנת 1892 קיבל את העבודה הראשונה שלו כמאמן של אוברלין קולג', שזה הרבה יותר טוב מהעבודה הראשונה שלכם, וכבר בעונתו השניה הוביל אותם לעונה מושלמת של 0:7. הוא המשיך משם לקריירת אימון באובורן, קלמסון, פנסילבניה, וושינגטון וג'פרסון ורייס, כשבדרך הוא עצר גם בג'ורג'יה-טק, והוביל אותם במשך 33 נצחונות רצופים, בשנים 1904-1919. באמצע, אגב, בשנת 1916, הוא הדריך את ג'ורג'יה טק לנצחון מזהיר על קמברלנד – 0:222 – בגלל שהם רימו בבייסבול בשנה שלפני כן. קמברלנד, אגב, ממוקמת בטנסי, בעיירה ושמה – קבלו – לבנון.

        אחרי הפרישה התעסק הייסמן בכתיבת מאמרים רבים אודות פוטבול, אירגן והקים את הטאצ'דאון קלאב של ניו יורק ואת איגוד המאמנים, הקים שיטת בחירה שתבחר את שחקן הפוטבול הטוב במדינה, ובשנת 1935 הוגש הפרס הראשון לג'יי ברוונגר, רץ אחורי משיקאגו. עוד לפני שאיגוד המאמנים הגיש את הפרס השני, מת הייזמן מדלקת ריאות. בכל שנותיו כמאמן, שינה הייזמן את פרצופו של הספורט שהפך להיות התשוקה של אמריקה (ושלנו). התרומה הגדולה ביותר שלו לחוקי המשחק הייתה תמיכתו באישור המסירה קדימה בשנת 1906. רוב החוקים המודרניים של הענף אומצו מילה במילה ממכתבי ההמלצה שכתב הייזמן לוועדה, ולכן אין זה פלא שלאחר מותו, הוחלט לקרוא לפרס על שמו.

        זוכים מפורסמים בפרס הם כמובן טרוי סמית' (האחרון שבהם), רג'י בוש ומאט ליינארט הטרויאנים בשנתיים שקדמו לו, ריקי (עישנתי יותר גאנג'ה מבוב מארלי) וויליאמס מטקסס (98), צ'ארלי (אני מעדיף לשחק בניקס מאשר פוטבול) וורד מפלורידה סטייט (93), בארי סאנדרס (אולי הרץ הכי מלהיב בהיסטוריית הפוטבול) מאוקלהומה סטייט (88), או.ג'יי סימפסון הטרויאני (68), ועוד רבים וטובים. בכל שבוע נשתדל לכתוב לכם קצת על אחד מהמועמדים המובילים לפרס השנה. קחו בחשבון שלצד הרשימה המרשימה שהצגנו לכם עכשיו ישנם לא מעט זוכים בפרס הזה, שהקריירה שלהם ב-NFL הייתה הרבה פחות מרשימה, וזאת בהנחה שהם בכלל נבחרו (יש גם כאלה).

        קולט, קולט, אבל איך הוא יורה?

        המועמד הראשון שנכיר לכם הוא אולי השנוי ביותר במחלוקת מבין כולם. הוא בן 24, יליד קליפורניה, שיחק בתיכון כמחליף של מאט ליינארט, ואף בילה שנה באוניברסיטת קולורדו, עד שהוא הועף מהקבוצה בעקבות מקרה שבו פרץ לדירתה של סטודנטית. היא טענה שהוא אף ביצע בה מעשים מגונים, אך ההאשמות בוטלו. לאחר מכן הוא הגיע להוואי, ומאז הכל היסטוריה. חברים יקרים, הרשו לנו להציג בפניכם את המועמד הראשון – משה קצב. סתם – קולט ברנאן.

        הסטטיסטיקה: כבר בעונת הסופמור שלו ב-2005 פתח בעשרה משחקים מתוך 12 (דווקא את המשחק נגד דרום קליפורניה הוא פספס), ושבר או השווה 11 שיאים התקפיים. הוביל את אמריקה ביארדים (4,455) ובמסירות לט"ד (35) וקבע שיא של 515 יארדים ושבעה ט"ד במשחק אחד (נגד ניו-מקסיקו סטייט) באותה עונה. בשנה שעברה, אז כבר סומן בכל מחברות הסקאוטים ונבחר לאול-אמריקה טים השלישית, הוביל ברנאן את בית ה-WAC ואת אמריקה ביארדים (422.5) במסירות לט"ד (58 – שיא נוסף), באחוזי השלמה (72.6%), ביארדים באוויר (5,549), שבר או השווה 18 שיאי מכללות, 17 שיאי WAC ו-41 שיאים של אוניברסיטת הוואי, וסיים שישי במרוץ להייסמן. את העונה הנוכחית הוא כבר פתח 415 יארדים ושישה ט"ד, וכל זאת במחצית.

        השאלה הגדולה: האם ההייפ מוצדק?

        בואו לא ניתמם – הוואי היא לא מעצמת פוטבול, וספק אם קולט ברנאן היה מרשים באותה מידה בקבוצה גדולה תחת מאמן שגם חושב שצריך לרוץ לפעמים. לעומת זאת, אי אפשר להתעלם מהמספרים, אחוזי ההשלמה, וכיום גם הדעה הרווחת בין הסקאוטים של ה-NFL שהילד הזה מספיק נייד בשביל לשחק גם עם הגדולים בעוד שנה-שנתיים (הוא לא רק פוקט-פאסר). נותר לנו רק להצטער שברנאן לא פוגש הגנות חזקות במהלך העונה (עד עונת הבולים), כך היינו יכולים לקבל תמונה יותר אמיתית על הבחור (בויזי היא לא בדיוק מעצמת הגנה), מה שמשאיר לסקאוטים רק את הסטטיסטיקה ומבחני הקומביין.

        עם זאת, בואו לא נשכח שקבוצה בונים, בראש ובראשונה, לפי מה שיש לך ביד. אין ספק שמדובר בכשרון ענק, מהזן הנדיר, ולא ניתן להתעלם מהשאלה האם מאמן אחר היה מרגיש צורך להשקיע הרבה במשחק ריצה כשיש לו את ברנאן? האם המספרים שלו היו כל כך מרשימים אם היה משחק במקום אחר? סביר להניח שלא, אבל לכו תתווכחו עם 70 אחוזי השלמה. בשורה התחתונה, ההייפ מוצדק. מנופח, אבל גם מוצדק. מצד שני, כל ק"ב אחר שייבחן פה יוכל לתת לנו אומדן הרבה יותר מדויק לגבי היכולת שלו, אבל המספרים שהוא יעמיד בסוף העונה הזו הולכים להיות כל כך מדהימים, שגם אם אתם לא מאמינים להייפ, גם אתם תצטרכו לתת לו את המועמדות.

        גם אתם יכולים

        זה הזמן להכיר לכם את הפינה החדשה שלנו בסיקור המכללות השבועי שלנו – הפינה לשיתופכם. כבר התחלנו לקבל מיילים נחמדים ביותר מכמה אנשים, ואנחנו רוצים לפתח את זה עוד יותר. אז מה המטרה של הפינה הזאת, בעצם? המטרה היא לשתף אותנו (גם אתכם וגם אותנו) בכל מה שקשור לחוויית פוטבול המכללות. איך עושים את זה? או, פה אתם נכנסים לתמונה. שלחו לנו למייל (אנחנו מדגישים – למייל) קישורים לכל סרטון וידאו שקשור איכשהו לפוטבול מכללות. זה יכול להיות מהלך מיוחד שלא רואים בכל יום, זה יכול להיות סרטון שאתם צילמתם באיזשהו משחק מכללות של הקבוצה שלכם, וזה יכול להיות סרטון של המעודדות של הקבוצה שלכם (זה הכי טוב). תתפרעו, תשתוללו, תצלמו ותשלחו לנו. את הסרטונים הטובים ביותר, המגניבים ביותר, המפתיעים ביותר, אנחנו נפרסם כאן בפינה החדשה, ולרגל הסיפתח – הנה הסרטון הראשון, כמחווה לראשון ששלח לנו מייל. אורי פינצי – זה בשבילך (רק תסביר לנו למה זה נראה כמו מעשים מגונים בדשא).

        שיהיה המשך שבוע טוב, ודרך אגב – הטעם לוואי זה בגלל שהברמן מתקמצן לשטוף את הצ'ייסר שנתן מקודם לג'ינג'ית שממול. אז מילא הטעם של הצ'ייסר, עכשיו גם נתקעתם עם טעם של ג'ינג'ית.