פוחדים מהצל של עצמם

מסיבות העיתונאים של סוון גוראן אריקסון מרתקות בדרך כלל כמו אלו של מאמן נבחרת ישראל, אבל אחרי הניצחון הגדול בדרבי של מנצ'סטר היה שווה להישאר ולראות אותו.

יותר משלמדו העיתונאים על מנצ'סטר סיטי החדשה, קבוצתו של השבדי, ניתן היה להסיק על מעמד הנבחרת האנגלית. "סוון, אתה נראה שונה לגמרי עכשיו מבתקופה שאימנת את הנבחרת, אתה פעיל על הקווים ונראה משוחרר יותר", קבע עיתונאי אחד. "הבט", אמר אריקסון, "אני חושב שהשוני הוא רק בדרך שבה אתם רואים אותי".

במשפט אחד הצליח המאמן הלאומי לשעבר לתאר את הסובב את נבחרת אנגליה. אי אפשר לטעות בחמיצות ובפסימיות הסובבים את הנבחרת האנגלית. בעוד שרוב האוהדים והעיתונאים צופים עונה מרתקת, ופתיחת העונה מצדיקה את הציפיות, התחושה היא שמנבחרת זו, גם אם תצליח להעפיל ליורו 2008, לא ייצא שום דבר מלהיב. הנבחרת הפכה יעד להתקפות, כשהמטרה הקלה ולרוב המוצדקת היא המאמן. סוון הוא אותו סוון, אלא שמרגע שהוא כבר אינו מאמן הנבחרת הוא לא מעורר את אותו הזעם.

השאלה הבאה במסיבת העיתונאים הבהירה עד כמה המצב מורכב. אריקסון, שאימן באיטליה בעברו, נדרש להשוות בין מיקה ריצ'רדס, שחקן ההגנה המצוין של סיטי וגדולי הבלמים האיטלקים. בדומה לשחקנים אנגלים מוכשרים רבים, מרגע שריצ'רדס בן ה-19 הציג מספר משחקים טובים, החלו ההשוואות עם גדולי השחקנים בעולם. מה שמראה שהנבחרת האנגלית פשוט נתפסת בשחור ולבן בלבד.

גל הפציעות אמנם לא הקל על חיי סטיב מקלארן אבל הבעיה עמוקה בהרבה. רפא בניטס סיפר לעיתונאים מצפון מזרח אנגליה על ההלם בו נתקף כשגילה את המוגבלות הטקטית של הכדורגלן האנגלי הממוצע. באימונים הוא נאלץ לעבוד שוב ושוב על התגוננות מקרנות ומערכים טקטיים. שלא במפתיע, מלבד אלכס פרגוסון, רוב מאמני הצמרת בליגה אינם מהאיים הבריטיים.

אנגליה חוששת מקיץ נטול טורניר גדול, על הגאווה הלאומית שהוא מביא, צמיחה כלכלית וסיבה לשתות. ישראל נתפסת באופן מדוד, אחרי שנחשפה במשחק ברמת גן כקבוצה דלה, הגנתית, אבל קשה לפיצוח. ועדיין, ישנו חשש שאנגליה לא תצליח לנצח את היריבה הצנועה.

מרוסיה של הידיניק ישנו פחד של ממש. בעיתוני יום א' ובאוטובוס מספר 43, מאיצטדיון האמירויות לצפון לונדון, ניתן היה לשמוע שאלה אחת מהדהדת: מי יבקיע לאנגליה? ווין רוני, פרנק לאמפרד, דיוויד בקהאם, דארן בנט כולם פצועים, אולי גם סטיבן ג'רארד. לסגל זומנו אשלי יאנג, אלן סמית' פיטר קראוץ' (שלא ישחק מול ישראל), אלן ג'ונסון, ג'רמיין דפו ומייקל אואן. מלבד האחרון כל השאר מתקשים להבקיע, וגם אואן לא חזר לכושר לפני שרשרת הפציעות של 2006. צירופו של אמיל הסקי לנבחרת אתמול יספק חומר לקומיקאים שכבר שנים מתפרנסים על גבו ודכדוך סמלי לאוהדים.

אחרי סוון, ה-1:5 נגד גרמניה, אכזבות רבעי הגמר ואין ספור חלוצים, כל מה שיש לאנגליה הגדולה להציע בחוד הוא את אותו הסקי, ועדיין לא דיברנו על מי יעמוד בשער.