קאפלו לא יבוא, קאפלו גם לא יטלפן

יושבים שעות מחכים שהקפטן יבוא, נמני איש מפתח ידו בכל ויד כל בו. ענן סמיך וטוויטו ממצמץ בשפתיו, מאנה מסתכל בשעון ומפלבל בעיניו. משרד בצפון, הרציקוביץ' מבט נועץ, אחר הצהרים ובחוץ העולם מתרוצץ, לוחץ זמזם, עונה "תביאי לנו קפה". נמני לא בא, נמני גם לא מטלפן. שתיקה כללית שלושה אנשים מתוחים, הדלת נפתחת וטלי כולה חיוכים, השחור למאנה, התה ללוני הדי מסכן, טלי יוצאת, ורוני לא מפסיק לעשן. הנה כי כן מתחלפת שעה בשעה, והרציקוביץ' יודע שהוא בתוך צרה, נוטף זיעה הוא מרעים בקולו על אבנר. נמני לא בא, נמני גם לא מטלפן.

לפתע הדלת נפתחת, ונמני נכנס, אנחת רווחה, לחדר הוזרם דם חדש. "שלום חברים", פתח נמני ביובש ענייני, אחרי שהודיע טלפונית לשריף, אלי כהן, כי עליו לעזוב את העיירה, "הגיע הזמן לכוון גבוה. שימו לב, אני רוצה את פאביו קאפלו בקבוצה". דממה. "רעיון אדיר", הגיב לוני, "אתרום כמה שצריך. הרגע נפגשתי עם אמא שלי, יש לי 300 שקל בארנק". אורו עיניו של מאנה. "וואו", עבר לו בראש, "כמה כוסיות איטלקיות הוא הולך לסדר לנו, יא ווראדי". נמני התעשת ראשון. "רוני, אתה כל היום מספר לנו על הקשרים שלך, קדימה תרים טלפון", מאנה צילצל למקורביו וכעבור שעה ארוכה הצליח לעלות את המאמן האיטלקי על הקו. "דון קאפלו, שלום, זה רוני ממכבי תל-אביב, מה שלומך". "היי מוני, קומה סטה", צהל הקול מעברו השני של הקו, "אתה יודע, קראתי שבבולוניה כבר מתגעגעים לבלות'נטאל".

אגל הזיעה על מצחו של מאנה העיד על המבוכה. "פאביו זה רוני ממכבי מהכדורגל, לא מוני. אתה זוכר שלחצת לי יד בשער 3 כשבאת עם ריאל למשחק השלום? החמאת לי על המסגרת האלגנטית של המשקפיים שלי". "אה סי סי, אני מתנצל סניורה". על פניו של מאנה נמתח חיוך רחב. "פאביו, אנחנו רוצים שתאמן את מכבי", אמר הבעלים. קאפלו ההמום שתק לרגע. "אני צריך לחשוב על זה, אבל עוד לפני, אני רוצה כתנאי מוקדם שתחזירו את נמני מבית"ר". הקלה עצומה התפשטה בחדר, ולוני השתלט על השיחה. "נמני כבר מזמן במכבי, הוא הקפטן והג'נרל מנג'ר שלנו", גמגם לוני, "רק תשמע דון קאפלו, אנחנו יודעים שאתה אישיות דגולה, אבל נמני קובע פה הכל, וזה מין סוג של... אה... לא תנאי אבל אהה... זאת המציאות פה".

"נהדר", עלץ קאפלו, "אני עוקב אחרי אבי עוד מימיו באתלטיקו מדריד, ואם לא המחויבות והדאגה שלו למכבי, הוא מזמן היה חורך את אירופה עם השמאלית שלו. אני חולה עליו, נשמה. חוץ מזה, אחרי הפאנקולו הזה ממדריד, מיאטוביץ', אני צריך מנהל ספורטיבי שינתב את העניינים, מישהו אמין שיסדר את הכל, וייתן לי להתרכז רק בכדורגל". דמעות נקוו בעיניו של טוויטו, ומאנה התקשה לחנוק את שאגת השמחה שאיימה להשתחרר מפיו. נמני, כרגיל, שמר על קור רוחו. "דון קאפלו, זה אבי מדבר. אנחנו חייבים מאמן ומהר, תנקוב בסכום ואנו נדאג לו".

"זה אבי אבי או ההוא שמחקה ברדיו? תוכיח לי", השיב האיטלקי בדאגה. ידו של נמני איימה להפוך את השולחן בזעם, אך הקפטן ספג בהבנה מלאה את הדברים. "כשכבשתי נגד מכבי פתח-תקוה בשבת, עקפתי את משה 'קיש' רומנו, ועליתי למקום השלישי בטבלת מלך השערים של כל הזמנים". "הו, צ'או אבי, טוב לשמוע ממך, תשמע סאני, לפני כל מהלך אני מתייעץ עם הפאפא שלי, האפיפיור, אני אחזור אליכם מחר באותה שעה". קמט של דאגה נסוך על פניו של לוני, כי אם האפיפיור ייעץ לקאפלו להגיע לבית המשוגעים הגדול של ריאל מדריד, למה שיחזור על טעותו וייתן לו אור ירוק לנחות בבית המשוגעים הקטן של מכבי תל-אביב?

"מצוין", שמר נמני על אופטימיות בתום השיחה, "מחר נפגשים באותה שעה. עכשיו צריך לבצע דברים במהירות. רוני, תתחיל מיד לארגן כסף כמו שהבטחת, אבנר, תפנה רשמית לגיא לוי, ניר לוין ופרדי דוד ותדאג שזה יודלף לתקשורת. לוני, קח ת'מפתחות ולך תדליק לי את המזגן באוטו". השלושה התפזרו לדרכם בשתיקה מהולה בתקווה גדולה.

למחרת התקיימה שיחת הוועידה במשרדו של לוני. המתח היה עצום. בתקשורת כבר פימפמו על גיא לוי כמועמד בכיר, מאנה ואבי לוזון שיחררו הצהרות, וכולם בלעו את הספין. איש לא ידע על המהלך המתבשל. "חברים", פתח קאפלו, "פאפא אמר 'כן', הוא אמר שאחרי הגיהנום בברנבאו, זה יעשה לי טוב להגיע לארץ הקודש, לספוג את רוחו של ישו, ולחולל ניסים מודרניים בקבוצה מקרטעת כמו שלכם. הוא אפילו הודיע לי שאם אני לוקח איתכם אליפות הוא יכריז עלי כקדוש. אני מסכים עקרונית".

טוויטו שוב פרץ בבכי, מאנה רץ למסדרון ושיחרר צרחה. "יש, כוסיות, כוסיות!". שריר לא זע בפניו של נמני כששאל "דון קאפלו, מהן דרישותיך?". "אתה מנהל הכל, אני מאמן, אני רוצה שחקנים - אתה מביא. שלח לי עכשיו בפקס את הסגל", הורה קאפלו. "ומה לגבי השכר?", שאל לוני בדאגה. "פאפא אמר להיות עדין עם הכסף וצנוע כמו ישו, אז סגרתי איתו רק על 5 מיליון דולר לעונה, לא כולל אש"ל, ביגוד, סלולרי, משכורת 13, מענק הסתגלות, וסידור במוסך אם שורטים לי את האוטו בקרית שלום". לוני השתנק וכמעט התעלף, אבל מבטו המלוכסן של נמני הבהיר לו שעליו לגייס את הסכום, גם אם יצטרך למכור בעצמו טרנזיסטורים של סוני ברחוב.

"סגור", השיב נמני, קולו רועד מעט. "מצוין, אני רואה שארז מסיקה עוד בקבוצה, יופי, אני זוכר את ההופעות שלו נגדנו. חכו שנייה, איפה ליאור ז'אן?". "עזב", השיב מאנה. "מה?! אתם נפלתם על הראש, אני ראיתי את ז'אן מככב בנבחרת הצעירה שלכם בהולנד, ומיד קפץ לי אמרסון לראש. הוא בדיוק כמו הברזילאי שאימנתי ברומא ויובה, מנקה את האמצע, עושה סדר ומביא אליפויות". "עזוב אותך, יש לנו את יובל שפונגין, תאמין לי פאביו, אחרי שתראה אותו אתה תבכה מרוב אושר", ניסה מאנה לשדלו. "מר קאפלו, רוני צודק במקרה הזה", הוסיף נמני. קאפלו נשם עמוק והפטיר מין "נו טוב" שכזה.

"אז מתי אפשר לסגור ת'בסטה?", לחץ מאנה. "מבחינתי אתה יכול לעלות על המטוס כבר... רגע, רגע, אני מסתכל פה על הפקס ובא לי להחריב לכם את בית המקדש מרוב עצבים, מה, אתם השתגעתם? איפה ברוך דגו??", זעק קאפלו. טוויטו התמוטט מיד על הפרקט הבוהק, ולוני תפס את הראש. "בוא'נה תוריד ווליום, שומע", השיב מאנה, "חשבנו להביא אותו, אבל הוא יקר מדי, הדרישות שלו בשמים, חוץ מזה הוא לא כל כך הסתדר פה".

"מה?", שאג קאפלו, "הבחור הזה הבקיע עבורכם את כל השערים בליגת האלופות, ואפילו כבש פנדל נגדי, כשאימנתי את יובה באותה עונה, ואתם רוצים להגיד לי שהוא לא בקבוצה? תגידו, אתם השתגעתם, הוא פנטסטיקו, פנטזיסטיקו, יש לו בליסימו טאץ', ואתם ויתרתם? אני הייתי מפטר מיד את המנהל המקצועי שסילק אותו. אני רוצה אותו צמוד אליי יחד עם אבא שלו, דוד תשובה, ומיד".

"תשמע, דון פאביו", לחש נמני, "משחק אצלנו היום יוסי שבחון, הוא היורש שלי, יותר מזה? לא סתם ויתרנו על דגו". האיטלקי מיאן להירגע. "אל תתחילו איתי ברגל שמאל. מחר באותה שעה אתם מודיעים לי אם דגו חתום או לא, אני מצפה לשמוע 'כן' שסוגר את העיסקה בינינו", טרק קאפלו את הטלפון.

אווירת נכאים השתלטה על החבורה. מאיפה צץ הדגו הזה פתאום, ומה קאפלו מתעקש עליו כל כך? איך תגייס ההנהלה כסף לדגו כשהאיטלקי דורש שכר כזה, ובכלל איך אפשר לשכנע את השחקן לחזור למקום אותו עזב בטריקת דלת? בינתיים, הבלון שהצהובים ניפחו עם גיא לוי צבר תאוצה וקיבל מימדים מפחידים, ולאף אחד כבר לא היה ראש לגומלין מול ארצ'יאספור הטורקית בגביע אופ"א. "תירגעו", אמר נמני בקול בוטח, "אני אדבר עם כל המעורבים ביחידות ואסגור את הכל. אתם תחכו לי מחר במשרדים בקרית שלום".

פעמון הכניסה מנסר את איוושת המזגן, מקפיץ את רוני לדלת, חותך בעשן, הרציקוביץ' מסכן, מסתכל על אבנר מהצד, ובפתח מתגלה נמני עם סלולרי ביד. ולוני אומר "משהו בטח קרה", אומר לו רוני "נמני נראה די נורא", אומר הקפטן "הייתה תאונה, ולכן קאפלו לא בא, קאפלו גם לא מטלפן". "תאונה למי?" שואל מאנה ומתאבן, "תאונה לקבוצה" עונה אבי נמני בלי חן, "העיסקה נפלה, אנשים - קיפצו מהגג, כי קאפלו זעם והודיע שהוא נשאר בצד". "הכל אבוד", בוכה לוני ונשכב פרקדן, "קאפלו באיטליה, ונתקענו עם גיא לוי כאן", ותמי פרידמן היפה ממלמלת "זה לא יתכן"...קאפלו לא יבוא, קאפלו גם לא יטלפן.